יצירת ביקושים לעובדים: האצת פרויקטים בתחום התשתיות והכשרות מקצועיות
מדינות רבות בעולם כבר הבינו שהדרך ליצירת ביקושים לעובדים עוברת דרך הכשרות מקצועיות וסבסוד תקופת ההכשרה. על הממשלה בישראל לפעול בנתיב זה ובמקביל להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות שיגבירו הביקוש לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע, וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית
Flash 90
כולנו כבר מבינים שזה לא "רק" משבר של כמה ענפים שהושבתו. כדור השלג שמתגלגל במהירות ופוגע ללא מעצורים ביותר ויותר ענפים, עסקים, עצמאיים ושכירים. למעשה, כמעט ולא נותרו ענפים ואוכלוסיות שחסינים לו. בהינתן שבישראל נכון להיום אחד מכל ארבעה אנשים שהיו בשוק העבודה עד לאחרונה- לא עובד (מובטל, בחל"ת או עצמאי שנאלץ לסגור את העסק) והמצב דומה בכל רחבי העולם, הרי שמשבר הקורונה הופך במהירות למשבר עולמי של ביקושים.
בנוסף, המגפה מתבררת כממושכת יותר משחשבו בתחילה וצפויה להימשך לפחות שנה. הציבור והעסקים נערכים בהתאם לחוסר הוודאות ומקטינים הוצאות. כך, מתקבל שילוב של ירידה בביקושים בארץ ובעולם לצד השבתה יזומה (מוחלטת או כמעט מוחלטת) של ענפים רבים (תיירות, תעופה, בילוי, תרבות וכו').
עסקים רבים שלכאורה לא נפגעו מהמשבר באופן ישיר, נאלצים להתמודד עם ירידה ניכרת בהזמנות, שמובילה לירידה משמעותית בביקוש לעובדים. במצב הנוכחי, יש להיזהר מלהקצות תקציבים נוספים שיופנו למעסיקים לקליטת עובדים שאינם נחוצים בעת הזו לעסק. הדבר מעודד קליטה זמנית בלבד של עובדים ועלול לפגוע ביכולת השרידות של עסקים שיתפתו, למרות אי הוודאות הגדולה, להחזיר את העובדים רק כדי ליהנות ממענקי הקליטה.
בשלב הזה, על הממשלה לפעול בדחיפות לעידוד ביקושים מקומיים, שייצרו פעילות כלכלית ומקומות עבודה חדשים, באמצעות שילוב של ארבעה אפיקי פעולה מרכזיים:
- תשתיות ההון הפיזי – כבישים, אנרגיה מתחדשת ובניה ירוקה
- תשתיות ההון האנושי – הכשרות מקצועיות, הסבות מקצועיות ומערכי לימוד און-ליין.
- מתן שוברים להכשרות מקצועיות למובטלים, לנמצאים בחל"ת ולמי שעברו למשרה חלקית
- מניעה או ריסון גל שני של חל"ת ופיטורים באמצעות סבסוד חלקי של שכר לעובדים שהמעסיקים יחליטו לצמצם את היקף משרתם (מה שמוכר בשם המודל הגרמני, ונהוג כעת בכל רחבי אירופה).
השקעות מואצות בתשתית מביאות לביקוש מוגבר לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית. השקעה בהכשרות מקצועיות יוצרת פעילות של מרכזי הכשרה וכל הצוותים שסובבים אותם. יצירת מסלול ביניים של סבסוד שכר עבור מעסיקים שיתקשו לשמר את העובדים במשרה מלאה, לצד מתן שוברים להכשרות מקצועיות יכולים לתמרץ את המעסיקים להפנות את העובדים (שכרגע אין עבורם עבודה או שיש רק עבודה חלקית) לעבור קורסי הכשרה לשדרוג יכולותיהם המקצועיות. שילוב של 4 הצעדים הללו – יתמוך ביצירת מקומות עבודה ויוביל את המשק להיות תחרותי יותר ביום שאחרי.
יש לפעול להתנעה מיידית של ההשקעות המתוכננות בתשתיות (הקדמת פעילויות, תוך קיצור וזירוז הליכי רישוי ובירוקרטיה), תוך מתן קדימות להשקעות עתירות כוח אדם. הכוונה להתנעת פרויקטים שנמצאים כבר היום בתוכניות המשרדים הממשלתיים (פיתוח שוק המיחזור, התקנת גגות סולאריים, קידום עירוניות ירוקה, בניית שבילי אופניים, השקעה בתחבורה ציבורית ותשתיות כבישים). במסגרת פרויקטים אלו יש להבטיח מתן העדפה ליצרנים ולנותני השירותים המקומיים, בהתאם לתקנות העדפת תוצרת הארץ, כולל החלתם על כלל הגופים הציבורים ועל כל סוגי ההתקשרויות (כולל B.O.T/PPP).
במקביל, יש להשקיע בהון האנושי באמצעות מערך של הכשרות והסבות מקצועיות, תוך תמרוץ המעסיקים והעובדים (שנמצאים בחל"ת) לעבור הכשרות. גם דוח התעסוקה שפרסם ארגון ה- OECD לפני מספר ימים (7.7.20) הדגיש את חשיבות ההכשרות המקצועיות בעת הזו.
להלן כמה מסלולים מוצעים:
מודל משולב של הכשרה אצל/מטעם המעסיקים – קורס חיצוני או במקום העבודה של יומיים או 3, עבורם המדינה תשלם את שכר העובד וביתרת השבוע העובד יעבוד במקום העבודה בשכר ישיר מהמעסיק. קורסי ההכשרה שיוצעו לעובדים ייבחרו ע"י המעסיק, ההכשרה תיעשה במימון המדינה, ובנוסף תממן המדינה כ- 60% עד 80% מהשכר עבור אותם ימי הכשרה. התשלום יהיה ישיר לעובד כשמדובר בעובד בחל"ת (על חשבון חלק/כל דמי האבטלה), או דרך המעסיק, כשמדובר בעובד שעדיין מועסק (כתחליף להפחתת אחוזי המשרה). ההכשרה תהיה למקצועות שלהערכת נציגי המגזר העסקי יש ביקוש בשוק העבודה. מדוח התעסוקה של ה- OECD עולה כי שילוב של הכשרה עם עבודה חלקית מסייע לעובדים להגדיל את חיוניות העבודה ולשפר סיכוי למצוא עבודה בעתיד. הארגון קרא להפעיל הכשרות ממוקדות לצעירים ולאוכלוסיות חלשות. על פי הדוח, יש לפעול באופן ממוקד בהכשרת צעירים, שנפגעו קשה מהמשבר, זאת כדי להימנע מדור אבוד של צעירים שנקלע לאבטלה כרונית בשל הקורונה (כפי שהיה בספרד וביוון לאחר משבר 2008). עוד מדגיש ארגון ה- OECD את העובדה שבישראל אין הכשרות ממוקדות לצעירים.
הסבות מקצועיות לעצמאיים ושכירים שהענפים והתחומים בהם עסקו עד כה הושבתו ולא צפויים לחזור לפעילות בשנה הקרובה. הפונים לקורסי ההסבה (במימון המדינה) יהיו זכאים לדמי קיום בגובה דמי האבטלה. הזכאות תהיה באמצעות קבלת שובר להכשרות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו (על בסיס רלבנטיות לצרכי השוק, בדגש על עבודות בתקופת הקורונה). כך, למשל טייסים יוכלו להיות מופנים לקורסים קצרים בתחומי התכנות והמחשוב במטרה להשתלב בעבודה בחברות היי-טק וסטארטאפים וכך לתרום מנסיונם לענף ההיי-טק הישראלי ולעבוד לפחות עד שענף התעופה יחזור לפעילות סבירה.
מתן שוברים להכשרות לכישורי בסיס (שפות, כישורים דיגיטליים), במימון ממשלתי: לכל הזכאים לדמי אבטלה (מובטל/חל"ת) וגם לעצמאיים שיהיו מעוניינים בכך, ללא פגיעה בזכאות לדמי האבטלה. הזכאות תהיה באמצעות קבלת שובר להכשרות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו. כדי שהמהלך יביא לשינוי התנהגות, יש לעודד את המובטלים והנמצאים בחל"ת לגשת להכשרות המקצועיות באמצעות מתן בונוס כספי (למשל, מתן דמי אבטלה/דמי קיום מוגדלים) לכל מי שיבחר לעשות הכשרה מקצועית. בנוסף, מוצע להעניק בונוס כספי נוסף למי שיסיים את הקורס בהצלחה (הבונוס יהיה בהתאם לרלבנטיות ההכשרה לצרכי שוק העבודה).
מה קורה בעולם?
באירופה הבינו את חשיבות ההכשרות המקצועיות עוד לפני הקורונה. מדינות כמו גרמניה, שוויץ, דנמרק, פינלנד ואוסטריה מציעות מערך הכשרות גמיש ודינמי, אשר מותאם לצרכי המעסיקים, הודות לקשר ההדוק של מערכות ההכשרה עם המעסיקים (קשר שבישראל לוקה בחסר), מנגנון התמחויות במקום העבודה ודגש על לימוד לאורך הקריירה (Life Long Learning) והיערכות למקצועות העתיד. הדבר מקנה לאותן מדינות כעת, בעיצומו של המשבר, גמישות ומהירות תגובה הודות ליכולת להציע הכשרות והסבות מקצועיות למובטלי הקורונה.
כך, לדוגמה, בפינלנד לימודי ההכשרה המקצועית היא ללא תשלום. תלמיד שלומד תכנית מלאה זכאי לתמיכה כספית (מענק לימודים, סבסוד שכ"ד, סבסוד תחב"צ, והלוואות בערבות מדינה), מבוגר (שכיר/עצמאי) שמעוניין לעבור הכשרה מקצועית בלי לעבוד זכאי לתשלום בגובה דמי האבטלה להם הוא זכאי. גם אוסטריה, שוויץ, גרמניה ודנמרק שמות דגש על הכשרה מעשית והתמחויות במקום העבודה כבר במהלך תקופת הלימודים, הודות לשיתוף פעולה הדוק עם המעסיקים. בדנמרק ישנם מנגנוני התמחות בשכר במקומות העבודה, ומי שאין לו הסכם להתמחות בשכר במקום העבודה זכאי לקצבה מהמדינה בגובה דמי האבטלה ועד כ- 600 יורו בשבוע.
צרפת מספקת מאז פרוץ המשבר קורסים בחינם, אשר פתוחים לכל, בתחום של הכשרות מקצועיות למשך שלושה חודשים. כולל קורסים הנכללים בתוכנית הלימודים בבתי ספר מקצועיים, והשתלמויות מקצועיות ראשוניות.
בהולנד דאגה המדינה להכשרות בקבוצות קטנות, עבור תלמידים שאין להם גישה למשאבים דיגיטליים ובתי הספר המקצועיים מספקים גישה למקומות עבודה גם באמצעות עם גישה לאינטרנט ולמחשבים, כדי לאפשר את הקשר עם מקום העבודה ולבצע התמחות.
אוסטריה, המעניקה במהלך המשבר סיוע כספי לעובדים שהיקף משרתם צומצמה ומפצה אותם על אובדן הכנסותיהם, הרחיבה את הזכאות גם למתמחים הנמצאים אצל המעסיק במסגרת הכשרה מקצועית, כדי למנוע את פיטוריהם.
גם בגרמניה ושוויץ קיימות תכניות סיוע כספי למקומות עבודה שנאלצו לצמצם את היקף המשרה של עובדיהם, אשר מפצה את העובדים על אובדן ההכנסה. עקב המשבר הורחבו התוכניות והן כוללות סיוע למתמחים שנמצאים בהכשרה מקצועית אצל המעסיק.
בשבדיה, כחלק מחבילת הסיוע הכלכלית עקב משבר הקורונה, הוגדלה התמיכה בלימודי ההכשרה המקצועית, כולל מתן אפשרויות של למידה מרחוק למתמחים.
גם בבריטניה משקיעים בשימור העובדים. במסגרת תוכנית שהושקה בשבוע שעבר (8.7.20) שנקראת 'קיקסטארט', המדינה תממן את שכרם של כ- 350 אלף צעירים (בני 18 עד 24) בתקופת התמחות מקצועית של שישה חודשים. הפונים למסלול זה יקבלו שכר מינימום עבור שבוע עבודה של 25 שעות, והמעסיקים יוכלו להוסיף לסכום זה במידת הצורך. חלק מההתמחויות מתבצעות באמצעים דיגיטליים – מרחוק גם בתקופה זו. בנוסף, מפעילה בריטניה תוכנית לשימור העובדים, במסגרתה המעסיקים יכולים לקבל עד 80% מעלות השכר החודשית של המתמחה במקום העבודה, בתוספת דמי ביטוח לאומי.
בנוסף, ניתן דגש למקצועות הרפואה, כאשר הכשרות מתחום הבריאות הפכו לזמינות בצורה מקוונת עבור מגזר עובדי הבריאות. ובאמצעותם ניתן לקבל הכשרות.
בסקוטלנד הושקה תוכנית תמריצים המעודדת מעסיקים לקלוט מתמחים שנאלצו לעזוב את מקום התמחותם האחר, ולהתחיל להתמחות אצלם. התמריץ הוא בדמות מענק שנע בין 5,000 ל- 2,000 פאונד למעסיק (תלוי בענף).
ולא רק באירופה...
גם קנדה תומכת בהכשרות מקצועיות בתחומים בהם יש מחסור בעובדים כמו למשל בענף הבריאות: קנדה החלה בהליך מהיר של מתן תעודות הסמכה למהגרים שהגיעו למדינה עם הכשרה רפואית מארץ מוצאם וטרם הסדירו את האישור לעסוק ברפואה.
באוסטרליה ניצלו את המשבר כדי לשדרג את יכולות המורים. המדינה יצאה עם תוכנית לימודית מסיבית להכשרת המורים ללמידה בסביבה דיגיטלית. כך יהיו המורים ערוכים להתמודד טוב יותר עם הגל השני. בנוסף, תומכת אוסטרליה בעסקים קטנים באמצעות סבסוד של 50% משכר המתמחים שנמצאים באמצע הכשרה מקצועית, זאת לתקופה של עד 9 חודשים עד ספטמבר 2020.
בדרום קוריאה סיפקה הממשלה פלטפורמת למידה וירטואלית המאפשרת לספקי ההכשרות להעלות את תכני הקורסים און-ליין, זאת בנוסף לכ-300 קורסים הקיימים שם. המדינה תומכת בפלטפורמה באמצעות סובסידיות ומנגנונים של בקרת איכות התכנים המועלים למערכת.
גם בסינגפור, שנהנתה ממערך הכשרות מפותח עוד לפני הקורונה, מציעה הממשלה תכניות הכשרה מקצועית למי שאיבדו את עבודתם במשבר. הקורסים נמשכים בין 6 חודשים לשנה וכוללים לימודים במשרה מלאה. הקורסים מסובסדים, וכל תלמיד מקבל דמי קיום חודשיים בסך 1,200 דולר סינגפורי ובסיום הקורס יש סיוע במציאת עבודה. תכנית נוספת מיועדת לפיתוח מיומנויות, הסבות והכשרות מקצועיות לעצמאים ופרילנסרים, במסגרתה מקבלים הלומדים כ- 10 דולר סינגפורי לכל שעת לימוד. בנוסף, השיקה סינגפור קרן שנקראת SkillsFuture המאפשרת לאזרחים למשוך 500 דולר סינגפור למימון הלימודים. בנוסף, החל מאפריל 2020 מוצע סיוע כספי חד פעמי לבני 25+ עד סוף 2025. האזרחים יכולים לבחור מבין אלפי הקורסים שמציעה מערכת ההשכלה הגבוהה, כולל קורסים מקוונים. מבוגרים בגילאי 40 עד 60 זכאים למימון בסך 500 דולר נוספים ללימודים בלבד.
גם בארה"ב הוקצו במסגרת חבילת הסיוע תקציבים לתוכניות חניכה מקצועית לבני נוער. התוכניות מעודדות אנשים בגילאי 16-24 להירשם לתוכניות חונכות במקומות העבודה.
קשה להתעלם מהעובדה שהמשותף כמעט לכל התוכניות הללו הוא השיתוף עם המעסיקים לביצוע לפחות חלק מההכשרה במקומות העבודה.
להערכתנו עלות יישום המודל המוצע בתחום ההכשרות המקצועיות נאמדת בכמיליארד ₪ לכל 100 אלף איש יעברו הכשרה מקצועית. הערכת עלות זו כוללת את עלויות הפעלת ההכשרות עצמן (כאשר חלק לא מבוטל מההכשרות יועבר און-ליין) ומתן המענקים הכספיים (הבונוסים) לעובדים שיירשמו ולאלו שיסיימו את הקורסים.
הערכת העלות אינה כוללת את עלות תשלום דמי הקיום לאנשים שיעברו הכשרות, שכן עלויות אלו הנן תחליפיות לדמי אבטלה ולכן לא מדובר בהוצאה תוספתית. להפך, התוכנית עשויה אף להפחית את דמי האבטלה, במידה ומעסיקים יימנעו מהוצאה לחל"ת וינצלו את התקופה להכשרה מקצועית לאותם עובדים.