המלצות מדיניות לטיפול במשבר הקורונה - יוני 2020
המדיניות הכלכלית המומלצת ליציאה ממשבר הקורונה עוברת דרך: סבסוד שכרם של היוצאים לחל"ת; הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים; שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות; קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית; חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה; הקלות בנגישות לאשראי לאוכלוסיות מחולשות; העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים; והפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה
Flash 90
לאור הקמת הממשלה החדשה והמשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה, עולה הצורך המיידי בנקיטת צעדי מדיניות משמעותיים שיסייעו לכלכלה הישראלית לצלוח את המשבר מצד אחד, ולהתמודד עם צרכים ואתגרים אחרים שעומדים בפני המשק ושוק התעסוקה הישראלי בעתיד הקרוב, מצד שני. אתגרים אלו כוללים צרכים שעלו ביתר שאת בזמן המשבר כמו צורך בגמישות תעסוקתית ויכולת עבודה מרחוק לצד מתן מענה ל"חורים" שהתגלו במערכת הביטחון הסוציאלית, אך גם נושאים רחבים ומענה לבעיות מבניות קיימות שעלינו להתמודד עמן כדי לצאת מחוזקים מהמשבר. על כן יש לפעול הן באמצעים מידיים לטווח הקצר לטיפול במשבר והן באמצעים לטווח הבינוני והארוך לטיפול באתגרים אסטרטגיים להשגת צמיחה מכלילה ובת קיימא.
המטרה: עידוד חזרה מהירה ומקסימלית לתעסוקה כדי לשמר את הקשר בין העובדים למעסיקים (ניסיון, ידע, שימור כושר הייצור) ולהבטיח רשת ביטחון סוציאלית לכל האוכלוסיות.
עידוד החזרה לתעסוקה של היוצאים לחל"ת באמצעות סבסוד שכרם:
למעסיקים שפידיונם נפגע באופן משמעותי ומחזירים עובדים מהחל"ת או לאלו ששמרו עובדים למרות הירידה החדה בפדיון. יש להימנע ממצב שבו עסקים שהתאמצו לשמר את העובדים למרות המצב, לא יופלו לרעה ולא יזכו לתמיכה הממשלתית (moral hazard).
יש להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים כך שתהיה שתמשך כל עוד המשק נמצא בשיעור אבטלה של 10% ומעלה. כדי להקטין את רמת אי-הוודאות והחרדה בקרב הציבור, מוצע להודיע על כך באופן מיידי.
כך, תישמר הזכאות לדמי אבטלה לשכירים, בשיעור הולך ופוחת עם התקדמות החזרה לשגרה; יימשך תשלום במקום דמי אבטלה לשכירים מעל גיל פרישה; ישמרו הקריטריונים שהוגשמו לגבי זכאות לדמי אבטלה (תקופת האכשרה); יימשכו המענקים לעצמאים; ובמקביל יינתן תשלום דמי אבטלה ללא קיזוז של הבטחת הכנסה.
יש לוודא כי אוכלוסיות מוחלשות (כגון: עובדי חברות כ"א, עובדים עונתיים וכו') שלא הוצאו לחל"ת נוכח תנאי העסקתם (היותם עובדים לא קבועים), ומצד שני, לא משתכרים נוכח משבר הקורונה יוכלו לממש את זכאותם לדמי אבטלה, או להכניס אותם למעגל מקבלי המענקים.
צעדים אלו יסייעו לצמצם את הפגיעה באוכלוסיות שנכנסות לאבטלה ממושכת בעל כורחן, ויקטינו את רמת אי-הוודאות, בתקופה בה לא ברור מתי יסתיים המשבר הכלכלי הגורר אבטלה שאינה בשליטת המעסיק, העובד או העצמאי.
הצעת סט של מסלולי הכשרה/הסבה מקצועית למפוטרים שלא יוחזרו למעגל העבודה עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה. הדבר יתרום לצמצום תקופת האבטלה ולהגדלת הסיכוי שיחזרו למעגל התעסוקה ועם פריון גבוה יחסית. על ההכשרות להיות מותאמות לצרכי השוק, ולכן יש לגבש את תחומי ההכשרה ותוכניות הלימוד בשיתוף עם המעסיקים. כמו כן מומלץ להתאים כבר עכשיו את ההכשרות לצרכים לאומיים הצפויים להגיע בעקבות משבר האקלים (כגון הכשרת כוח אדם לבניה ירוקה, לייצור אנרגיות מתחדשות, למיחזור וכלכלה מעגלית בתעשייה וכדומה). מוצע להפעיל מסלול של הכשרות מקצועיות המעניק דמי קיום, כדי לאפשר למובטלים "לשרוד" את התקופה עד תום ההכשרה המקצועית.
הכשרות מקצועיות בזמן המשבר מאת ד"ר איתן רגב
במסגרת היערכות לגל שני של מגפת הקורונה או למשבר הבא
הצעת מסלול נוסף למסלול החל"ת, בדומה למנגנון הגרמני של סבסוד שכר בזמני משבר: מוצע שיוסדר מנגנון ידוע מראש, שיופעל באופן מידי/אוטומטי במצבי משבר, כפי שנהוג בגרמניה מאז משבר 2008 והופעל בשנית בהצלחה גם במשבר הקורונה. מנגנון זה מקל על המעסיקים בעתות משבר להמשיך ולשמר את עובדיהם באמצעות סבסוד שכר למעסיקים שיצמצמו את היקף המשרה של עובדיהם בשל ירידת ביקושים. המודל הגרמני, שהוכיח את עצמו במשבר 2008, והורחב במשבר הנוכחי מקנה למעסיקים גמישות להקטנת שיעורי המשרה ללא צורך בהוצאה לחל"ת וללא פגיעה בשכר העובדים, בכך המנגנון מסייע לשמירה על הפעילות המשקית בעתות משבר, להקטנת שיעור הפיטורים, לצמצום היקפי הפגיעה בתוצר ולשיפור יכולת ההתאוששות ביום שאחרי המשבר.
הסדרת מנגנון ידוע מראש של רשת ביטחון לעצמאים: שיופעל באירועים/משברים כגון מלחמה, מגיפה, רעידת אדמה (מקרים בהם ברור שאינם נגזרים מאופן התנהלותו העסקית של העצמאי ואינם בשליטתו). הסדרת רשת ביטחון שכזו תקטין משמעותית את מפלס החרדה ואת רמת אי-הוודאות ותחושת הקיפוח שחווים כיום העצמאים אל מול אוכלוסיית השכירים (שתיהן אוכלוסיות שמשלמות מיסים, ביטוח לאומי ומס בריאות). רשת הביטחון צריכה לכלול מנגנון מוסדר וידוע מראש שיופעל במצבים של משבר מאקרו כלכלי, שיכלול תשלום מענקים כתחליף לדמי אבטלה וכן תשלום של ימי מחלה במצבים ספציפיים וייחודיים למשל במקרה של אשפוז ממושך או מחלה קשה (עד לשלב שבו ביטוח לאומי נכנס לתמונה), שכן כיום עצמאי חולה נאלץ להמשיך לעבוד כי איננו זכאי לדמי מחלה.
שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות
מערך ההכשרות הקיים בישראל מתמודד עם סט של חסמים וכשלים בתפקודו. להלן סט המלצות מדיניות יישומיות שנועדו לסייע בהסרת חסמים אלו, ולהפוך את ההכשרות המקצועיות ליעילות יותר ורלוונטיות יותר:
- יצירת מנגנונים מוסדרים להגברת מעורבות המעסיקים - בגיבוש תוכני הלימוד ובעדכון רצוף שלהם וכן בשיקוף הצרכים בענפים השונים ובתהליכי ההכשרה. סבסוד תשתיות הכשרה רלוונטיות בשת"פ עם המגזר העסקי
- מתן תמריצים למעסיקים שיישמו מודלים של חניכות (apprenticeship) למובטלים- מודלים של חניכות הינה פרקטיקה רווחת במדינות רבות כמנגנון המגביר את מעורבות המעסיקים ומסייע לשפר את התאמת תוכני הלימוד והכישורים הנרכשים לצורכי המעסיקים. מוצע שכל ההכשרה המקצועית שתוצע למובטלים תכלול חניכוּת במקום העבודה. יש לתמרץ את החניכוּת על ידי סבסוד תשלומי היטלים ומיסים של החניך, ובפרט לעודד חניכות איכותית על ידי מענקים מדורגים לחברות המכשירות ותִגמולן על פי הצלחת החניך בקליטה לךעבודה בסיום הקורס.
- הקמת מערך מקוון להכשרה מקצועית, בשילוב עם מפגשים פרונטאליים בכיתות ייעודיות, ברמה הקהילתית. בשלב ההתנעה (ובתקופת המשבר) מומלץ להפעיל זאת במימון ציבורי, ועם החזרה לשגרה אפשר לממן מערך זה באמצעות קרנות מעסיקים ענפיות וסבסוד חלקי של המדינה.
- עידוד הכשרות מקצועיות מקוונות עבור עובדים בחברות המוכנות לעבור שינויים ארגוניים שיעלו את נפח העבודה מרחוק.
- ניתן להציע מלגות דיפרנציאליות המתעדפות הכשרה למקצועות נדרשים ברמה הלאומית תוך הכנה לשוק העבודה העתידי, ולמקצועות הצפויים להיות נדרשים בתחומי האנרגיה המתחדשת וכלכלה ירוקה – שהם תחומי העתיד. הקמת מערך מסודר של מעקב ואיסוף נתונים אמינים בזמן אמת אודות המקצועות הנחוצים, במטרה לצמצם את מידת חוסר הלימה בין תמהיל ההכשרות לצרכי שוק העבודה, ובין תכניות הלימוד והמיומנויות הנרכשות בהן לצרכי המעסיקים.
חסמים, כשלים ואתגרי תפקוד מערך ההכשרות המקצועיות בישראל מאת ד"ר איתן רגב, נאור פורת וירדן קידר (עמוד 71)
הגנה על תיק החיסכון הפנסיוני מתעסוקה בזמני משבר
קרנות הפנסיה החדשות, שהחלו לפעול בשנת 1995, מהוות את עיקר החיסכון הפנסיוני של מבוטחים רבים. בעת משבר ישנה פגיעה משמעותית בחיסכון הפנסיוני בעיקר של אלה העומדים לקראת פרישה, מאחר וחישוב קצבת הפנסיה התעסוקתית נעשה ערב הפרישה, אז היא נקבעת לפי סך החיסכון שנצבר ומספר תקופות התשלום החזוי אותו קובעים על פי תוחלת החיים.
משבר הקורונה חשף אף את הפורשים בתקופה זו לפנסיה לירידה בחיסכון הפנסיוני, כאשר קצבתו של מי שפרש בחודש מרץ 2020 היה נמוך בכעשרה אחוזים לעומת הקצבה אילו היה פורש לפני המשבר.
אנו ממליצים להעניק רשת ביטחון לפורשים שרמת הקצבה שלהם נפגעת במידה משמעותית בעתות משבר. ניתן לעשות זאת במספר דרכים: בטווח הקצר באמצעות דחיית פרישה והשלמת ההפסדים הפתאומיים שאין באפשרותם "לתקן" מאחר שערב הפרישה מתקבעת הקצבה שלהם. בטווח הארוך, יש להגדיל את ההגנה על התיק הפנסיוני תוך הגדלת ההקצאה של אג"ח מיועדות לאנשים הנמצאים כ- 5 שנים לפני פרישה.
הפורשים לפנסיה יאבדו 10% מקצבתם, חוות הדעת מאת פרופ' איתן ששינסקי ורחל זקן
המטרה: ניצול מושכל של התקציבים שהקצתה הממשלה להאצת הצמיחה וקידום רפורמות, כדי להבטיח יציאה מהירה ככל שניתן מהמשבר והשגת צמיחה בת קיימא ומכלילה, התומכת בהעלאת פריון העבודה והשכר של האוכלוסיות החלשות ובצמיחה ירוקה ברת תחרות.
הצעדים המוצעים במסמך זה נועדו להתמודד עם בעיות מבניות ורוחביות של המשק הישראלי, אשר המשבר הנוכחי חשף את חלקן: חוסר בגמישות תעסוקתית והצורך בהעלאת העבודה מרחוק, בהיבטים של יכולות טכנולוגיות; חקיקה ורגולציה; נורמות בקרב המעסיקים והעובדים; בעיות מבניות ותקציביות במערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות שיוצרות עובדים לא מיומנים עם פריון ושכר נמוכים (וביקוש גדל לעובדים מיומנים); רמה נמוכה יחסית של מיומנויות בקרב העובדים הישראלים; וחוסר במוכנות של מערכת החינוך למאה ה-21.
קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית
יש לעודד חברות (מענקים/סבסוד השקעות) להטמיע טכנולוגיות לעבודה מרחוק בענפי השירותים, התעשייה המסחר והעסקים הקטנים והבינוניים. וכן יש לפעול להסרת חסמים רגולטוריים לעבודה מהבית בתקופות משבר/מגפה (גל שני) ולהסדרת יום עבודה בשבוע מהבית בימי שגרה. בהקשר זה, על נציבות שירות המדינה לקבוע הוראות לעבודה מרחוק לשגרה ולהסדרת מנגנונים לשילוב שעות עבודה מהבית והמשרד ולהסדרת יום עבודה בשבוע מהבית. כיום, יש בשירות המדינה נוקשות שאינה מאפשרת עבודה מהבית למעט מקרים חריגים ביותר באישור הנציבות. המדינה חייבת להוות דוגמא בנושא.
בנוסף, חוקי העבודה בישראל נחקקו לפני עשרות שנים ואינם מותאמים עוד לצורכי שוק העבודה – לא הנוכחי ולא העתידי. אנו ממליצים: 1. לתת מענה לצורך של העובדים בגמישות. לשם כך יש לעגן בחוק מנגנון שיאפשר לעובד להגיש בקשה למעסיק להסדר עבודה גמישה לפי קריטריונים קבועים מראש ומתוך התחשבות בצורכי הארגון. 2. לתת מענה לצורך של המעסיק בגמישות. את היעד הזה אנו ממליצים להשיג על ידי הארכת "תקופת ההתייחסות" לחישוב שעות נוספות. כל זאת לעשות דרך פיילוטים ענפיים, וכן לחייב את המדינה לעודד גישה נסיינית שכזו על ידי עזרה במימון המחקר ובמתן תמיכה מקצועית מצד משרדי הממשלה הרלוונטיים לביצוע הניסוי. הדרך הטובה ביותר לגיבוש מודל גמישות היא הידברות ומשא ומתן בין נציגי העובדים ובין המעסיקים לגיבוש עסקת חבילה שתשלב את שני המנגנונים להסדרי עבודה גמישה.
הדבר יתרום להעלאת פריון העבודה, להנגשת מקומות עבודה לאוכלוסיות חלשות (ערבים, הורים לילדים קטנים וכו) וכן יתרום להפחתת העומסים בכבישים ולהקטנת זיהום האוויר.
חוק שעות עבודה ומנוחה ומנגנונים לגמישות בשוק העבודה מאת פרופ' יותם מרגלית, איילת הלל, ליאור גרו ורחל זקן
חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה
המשבר בשוק העבודה בעקבות פרוץ מגיפת הקורונה צפוי להיות בעל השלכות קשות עבור רבים מהעובדים. עם זאת, ישנן סיבות לחשוש שהפגיעה שהפגיעה בעובדים מבוגרים (בני 50+) תהיה קשה יותר, זאת בין היתר בשל כך שחסמים שהיו תמיד בפני תעסוקת מבוגרים עשויים לקבל ביטוי מועצם בתנאים של אבטלה גואה. אלה כוללים את עלות ההעסקה הגבוהה יותר של רבים מהמבוגרים (בגלל צבירת שנות נסיון), פגיעות בריאותית גבוהה יותר בתקופה בה החשש מתחלואה גבוה, אשר מעצימה את התופעה שבה עובדים מבוגרים נתפסים כפחות אטרקטיביים בעיני חלק מהמעסיקים ולכן יש חשש שהיו בין הראשונים לאבד את מקום עבודתם בתקופות משבר. חיזוק לחשש הזה ניתן לקבל מסקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה בסוף מרץ-תחילת אפריל 2020, אשר חשף את השיעור הגבוה יחסית של המבוגרים, בגילאי 65+, שהוצאו לחל"ת ושספגו הפחתת שכר במהלך משבר הקורונה.
המלצות נוספות לתמיכה בתעסוקת מבוגרים, מאת פרופ' יותם מרגלית
תעסוקת מבוגרים מאת פרופ' יותם מרגלית, גבי גורדון וירדן קידר
סיוע נדרש לאוכלוסיית החרדים על רקע המשבר
מגפת הקורונה פגעה בחברה החרדית באופן קשה יותר מיתר האוכלוסיות בישראל, כאשר שיעור הנדבקים והנפטרים החרדים היה גבוה לאין ערוך משאר האוכלוסייה בישראל. שיעורי החולי הגבוהים לצד נקודת הפתיחה השברירית של אוכלוסייה זו בשוק העבודה עוד טרם המשבר – מעלים חשש כי פוטנציאל הפגיעה בה יהיה גדול.
ניתוח השפעותיו הפוטנציאליות של משבר הקורונה על החברה החרדית, בהשוואה לחברה הכללית, תוך התמקדות בהיבטים הכלכליים, מאת ד"ר איתן רגב
המלצות מדיניות לשילוב ושימור החרדים בשוק העבודה, על רקע משבר הקורונה, מאת ד"ר גלעד מלאך
סיוע נדרש לאוכלוסיית הערבים על רקע המשבר
משבר באופן כללי מביא להגדלת פערים בחברה, כאשר חלק ניכר מהנפגעים הינם העובדים החלשים יותר בשוק העבודה ומשתכרי השכר הנמוך. כך, גם במשבר הקורונה נראה שמשתכרי השכר הנמוך נפגעו יותר והביטחון התעסוקתי שלהם נמוך יותר.
עד כמה בטוחים שיחזרו לעבוד בחודש מאי? לפי רמת שכר (שכירים)
בשל היותה של החברה הערבית חלשה יחסית בשוק העבודה, הן מבחינת שיעור התעסוקה והן בהקשר של רמות השכר, סביר להניח שהפגיעה באוכלוסייה הזו, גם ביום שאחרי המשבר תהיה קשה וממושכת יותר ולכן יש למקד עבורה התייחסות מיוחדת. מסקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה בעיצומו של המשבר (סוף מרץ-תחילת אפריל 2020) עולה שמשבר הקורונה השפיע על אופן העבודה ועל רמות השכר של אוכלוסיית השכירים הערבים באופן דומה לכלל השכירים במשק, בעוד כרית הביטחון במונחי נזילות הינה חלשה יחסית במגזר הערבי (ראה התפלגויות בגרפים).
על פי נתוני עמותת "סיכוי", עוד לפני משבר הקורונה דיווחו 72% מהעסקים ביישובים הערבים על קשיים בגיוס הון לטובת פעילותם המסחרית (הממוצע הארצי של עסקים המתקשים לגייס הון: 35%).
נקודת הפתיחה החלשה יחסית במונחי נזילות, לצד העובדה שהפעילות הכלכלית בחברה הערבית מתבססת בחלקה הגדול על עסקים קטנים ובינוניים, חלקם עסקים משפחתיים שרוב פעילותם המסחרית מתבצע בתוך היישובים הערבים- כל אלו מחייבים מתן מענה ממוקד לאוכלוסייה הערבית בכל הנוגע להקלות בנגישות לאשראי.
עסקים רבים בבעלות ערבית חווים כיום חסמים בקבלת ההלוואה. על פי מידע שנמסר על ידי החשכ"ל בוועדת הכספים של הכנסת בתאריך 19.4.20, מתוך כ-40 אלף בקשות שהוגשו לקרן, 15% היו של עסקים מיישובים ערביים ורק 4% מהבקשות המאושרות היו של עסקים מיישובים ערביים. הקושי המובנה של העסקים הערבים לגייס הון עלול להביא לעלייה משמעותית בשיעור העסקים שלא ישרדו ולמצוקה כלכלית של משקי בית רבים במגזר הערבי.
העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים
אנו סבורים שזה הזמן המתאים לפעול להעלאת גיל הפרישה לנשים שיסייע לחיזוק האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי כך שישמור על יכולתו לשלם, בין היתר, את קצבאות האזרחים הוותיקים, ויגן על תיק החיסכון הפנסיוני מתעסוקה של הפרטים.
זה מספר שנים שממשלות ישראל מנסות להעביר את ההחלטה החשובה להעלות את גיל הפרישה לנשים ולהשוואתו לזה של הגברים. זאת, במטרה הן לחזק את איתנות הביטוח הלאומי והן כדי לעודד את אוכלוסיית הנשים להמשיך ולעבוד בעודן בריאות, גם בהתקרבן לגיל פרישה.
אנו סבורים, שלמרות מצב שוק העבודה, יש לנצל את העובדה שלראשונה מזה שנה יש בישראל ממשלה, כדי להעביר את ההחלטה להעלאת גיל פרישה לנשים, התנעת הצעד בקצב איטי, כל עוד המשק במשבר, ולהאיץ את תוואי ההעלאה לאחר מכן ( לדוגמא, במקום להתחיל בארבעה חודשים בשנה – אפשר להתחיל את קצב העלאת גיל הפרישה לחודש בשנה). בנוסף, יש לפעול להצמדת גיל הפרישה לכלל האוכלוסייה. הדבר יבטיח חיזוק של איתנות הביטוח הלאומי שנאלץ בימים אלו להתמודד עם נטל תשלומים כבד וחריג בראייה היסטורית, ויעודד מבוגרים לדחות את גיל פרישתם כך שתינתן להם הזדמנות ליהנות מהתיקון בשווקים, ואולי אף להחזיר חלק ניכר מההפסדים שספג החיסכון הפנסיוני שלהם.
העלאת גיל פרישה מאת פרופ' איתן ששינסקי ורחל זקן
שיפור כושר התחרות וחיזוק המוכנות של המשק הישראלי למשבר האקלים
משבר האקלים, הינו משבר צפוי וידוע מראש, אשר ממנו לא תהיה דרך חזרה. לפי מרבית המדענים, בתוך כעשור לאנושות כבר לא תהיה דרך חזרה שכן נגיע לנקודת האל חזור בהתחממות הגלובלית.
ב- 26.3.20 פרסם ארגון ה- WEF קריאת השכמה למדינות העולם והזהיר שלמרות האזהרות המדעיות החוזרות ונשנות לגבי הסכנות שמציב בפנינו משבר האקלים- התגובה מאחרת להגיע. כותבי הדוח קוראים למנהיגי העולם ללמוד ממשבר הקורונה, שממחיש עד כמה חמורה הפגיעה בכל היבטי החיים, כאשר נאלצים להגיב למשבר במהירות ללא היערכות מראש. כותבי הדוח קראו לבחון דרכים לשימור התועלת הסביבתית שהרווחנו כאנושות בתקופת הסגר בשל מגפת הקורונה, הודות לעצירת הטיסות, הפחתת הנסועה וצמצום הפעילות התעשייתית. וכן קראו ללמוד לגבי מחיר התגובה המידית שנדרשה במשבר זה, כאשר הבחירה אם להיערך מראש ובהדרגה למשבר הבא – נמצאת בידינו. ארגון ה- WEF השווה את אי-ההיערכות למשבר האקלים כמקרה קלאסי של "תסמונת הצפרדע המתבשלת במים חמים..."
חשוב לזכור שפיתוח כלכלה ותעשייה ירוקה יבטיחו למשק הישראלי כושר תחרות, שכן ברחבי אירופה התקנים יחייבו תעשייה ירוקה ומי שלא יעמוד בסטנדרט של העולם המפותח, בקרוב לא יוכל להתחרות בו.
אנו ממליצים לנצל את התקציב בסך 5 מיליארד ₪ שהוקצה במסגרת התוכנית להאצת הצמיחה ותקציבים נוספים שיוקצו לתחום התשתיות, במסגרת תכנית היציאה מהמשבר לקידום השקעות תומכות בכלכלה ירוקה, קידום פרויקטים של כלכלה מעגלית, קידום ייצור מתקדם, מתן מענקים לקידום אנרגיות מתחדשות בדגש על אנרגיה סולרית, הקטנת הנסיעה ברכב פרטי, קידום ערים ומבנים ירוקים, מאופסי אנרגיה (כולל מבני תעשייה ומבני ציבור) ותמיכה בכלל היעדים ובחזון שגיבשו משרדי הממשלה (כולל משרד הכלכלה) להשגת צמיחה משגשגת תוך הפחתת פליטות.
לפרוט התוכניות הממשלתיות לקידום צמיחה ירוקה, כפי שפורסמו בדצמבר 2019:
מדדים, יעדים וחזון משרדי הממשלה
השפעת כלכלה ירוקה על הצמיחה המקרו כלכלית בישראל, מאת פרופ' נתן זוסמן וצוותו
הפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה לשיפור איכות השירות שמעניקה הממשלה לאזרחים ולעסקים, וכאמצעי נוסף להעלאת פריון העבודה במשק
לנטל הבירוקרטי עלות עצומה למשק, הקלת הנטל הבירוקרטי, תתרום לשיפור בפריון, תקטין את החיכוך המיותר שבין פקידות למקבלי השירות, תייעל את עבודת הממשלה ותשפר את תפקודה של ישראל במשברים הבאים ובשלב ההתאוששות מהמשבר הנוכחי.
בנוסף תתרום להגדלת השקיפות וההוגנות בתהליכים ובממשקים של העסקים עם גורמי הממשל; לחיזוק שוויון ההזדמנויות בין עסקים (גדולים מול קטנים ועצמאיים) וכן להקטנת המניעים וההזדמנויות להתנהלות מושחתת.
משבר הקורונה חשף כשלים של המדינה בכל הנוגע למערכות הדיגיטציה ואת הצורך הדחוף בשיפור המערכות, שילוב שיטות מתקדמות וייעול השימוש בכלי של הצהרות, כמו כן הציף המשבר את חשיבות האמון שהאזרחים והעסקים רוכשים לגורמי הממשל ולרגולטורים, ככלי שמסייע להגברת הציות.
ניסוי חברתי בשינויי התנהגות מאת פרופ' יובל פלדמן
צעדים מידיים להפחתת הנטל הבירוקרטי
השימוש בהצהרות ככלי להקלה בנטל הרגולציה ולייעולה מאת ד"ר אייל פאר, פרופ' יובל פלדמן, עומר ודפנה
התאמת מערכת החינוך לכישורים הנדרשים במאה ה- 21
משבר הקורונה חשף את חוסר מוכנותה של מערכת החינוך לאתגרי המאה ה- 21. חוקרי חינוך רבים מציינים שבמאה ה־21 על מערכת החינוך להסיט את הדגש מלימוד של חומר מוגדר המבוסס על שינון ולהתמקד בהקניית כישורים כלליים שיוכלו לשמש את התלמיד לאורך חייו. לאורך השנים הושקו רפורמות רבות אך על אף המאמצים נראה שמערכת החינוך בישראל עדיין מתקשה להתאים את עצמה לצורכי הזמן. לפיכך אנו ממליצים:
- שדרוג יכולות מערכת החינוך- יש להתאים את בחינות הבגרות ואמצעי המיון של ההשכלה הגבוהה לצורכי המאה ה־21; שדרוג רמת המורים במערכת החינוך והקניית כישורי המאה ה־21 בקרב מנהלים ומורים בבית הספר; הטמעת מודל שיטתי לעדכון מתמיד של תוכנית הלימודים.
- הקמת מועצה לאומית לחינוך- גוף מתכלל, בעל ראייה כלל לאומית ואסטרטגית, שיהיה מופקד על התוויית חזון ארוך טווח למערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות, כולל גיבוש אסטרטגיה והתוויית יעדים להשגתה. היא תהיה גוף ממלכתי, שיפעל מטעם משרד החינוך או מטעם משרד ראש הממשלה.
התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאת ד"ר אלי איזנברג ועומר זליבנסקי-אדן