השפעת משבר הקורונה: עצמאים - שכירים

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

Shutterstock

עיקרי הממצאים

• מהסקר עולה כי נכון לסוף מרץ – תחילת אפריל 2020, כ- 58% מהשכירים המשיכו לעבוד (מהבית, ממקום העבודה או בשילוב), מרביתם (47%) במשרה מלאה והיתר במשרה חלקית.
• כ-37% מהשכירים הוצאו לחופשה, מרביתם (30%) לחופשה ללא תשלום.
• שיעור השכירים שיצאו לחל"ת בקרב העובדים הלא מאוגדים יותר מכפול (36%) מהמאוגדים (17%), בדומה שיעור העובדים שהמשיכו לעבוד במשרה מלאה נמצא גבוה יותר בקרב העובדים המאוגדים (54%) לעומת אלו שלא (45%). פיטורי עובדים נרשמו רק בקרב העובדים הלא מאוגדים.
• לעומתם, רק כ- 40% מהעצמאים בסקר המשיכו לעבוד ערב חג הפסח באופן מלא או חלקי ו- 60% הפסיקו לעבוד/סגרו את העסק (מרביתם – 53% באופן זמני)
• בקרב השכירים, שיעור הנשים שהוצאו לחופשה או פוטרו נמצא גבוה יותר בהשוואה לגברים -  48% מהנשים השכירות,  לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים.
• נמצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה לביטחון תעסוקתי (המשך העסקה) בזמן המשבר. שיעור בעלי ההשכלה האקדמאית שהוצאו לחל"ת (18%) היה נמוך משמעותית בהשוואה ליתר (42%) 
• העובדים הלא-מאוגדים מתמודדים עם ביטחון תעסוקתי נמוך יחסית: 42% מהם יצאו לחל"ת/חופשה או פוטרו (3%), לעומת 31% בקרב העובדים המאוגדים (אף אחד מהם לא פוטר).
• 30% מהשכירים וכ- 60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. 
• כ- 40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה.
• 36% מהנשים (שכירות ועצמאיות) מצליחות במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתן מהבית, באותה מידה של יעילות כפי שביצעו אותה בעבר במקום העבודה, לעומת 46% מהגברים.  הסיבה לכך היא ככל הנראה הימצאות הילדים בבית –  44% מהנשים ללא ילדים מצליחות במידה רבה עד די רבה לבצע את עבודתן באותה יעילות מהבית, לעומת 33% בלבד מהנשים עם ילדים.
• לאור המשבר, רוב העצמאים, 90% מהם, צופים ירידה בהכנסתם במרץ-אפריל, מתוכם כ- 43% לא צופים כלל הכנסה. קרוב למחצית מהשכירים (48%) צופים ירידה בשכר במרץ-אפריל, מתוכם 13% לא צפויים כלל לקבל שכר.
• שיעור השכירים הצעירים(66%) והמבוגרים בני 65+ (54%) ששכרם נפגע במשבר הקורונה גבוה משמעותית ביחס לשיעורם בגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64)  (40%-50%)
• 63% מהשכירים שלא עובדים כרגע בגלל המשבר, בטוחים שיחזרו למקום עבודתם, כאשר רמת הביטחון גבוהה יותר בקרב השכירים המאוגדים ובעלי השכר הגבוה.
• כ- 66% מהמשיבים ציינו כי יש להם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסויימת (כמחציתם עד חודשיים והיתר לתקופה ארוכה יותר).  לרבע מהמשיבים אין כסף נזיל להתקיים ממנו מבלי לפתוח חסכונות.
• למגזר הערבי – כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות: שיעור המדווחים שאין להם כסף נזיל – כפול בחברה הערבית (42%) לעומת היהודים (21%)
• בנוסף, שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים (56%) הינו כפול משיעורם בקרב האוכלוסייה הערבית (28%)
• כרית הביטחון במונחי נזילות הינה נמוכה בקרב הגילאים 25 עד 44 (גילאים בהם יש ילדים קטנים), אך בהמשך משתפרת עם הגיל.
• גם משך הזמן של כרית הביטחון במונחי נזילות עולה עם הגיל, כאשר מתוך אלו שיש להם כסף נזיל רק לכ- 46% מגילאי 18-24 יש מזומן להתקיים ממנו לתקופה של מעל חודשיים, אך שיעור זה עולה בהדרגה עד לכמעט 70% בגילאי 65+.
• רק כשליש ממשקי הבית (34%) השיבו שהיו במינוס לפני משבר הקורונה, וכ- 63% ציינו כי משק הבית שלהם לא היה באוברדרפט לפני משבר הקורונה.  כ-37%  מהאחרונים חושבים או בטוחים שהימשכות מצב זה עד לאחר החזרה מחופשת הפסח  יחייב אותם להיכנס לאוברדרפט.
• לרוב המשיבים לסקר (81% מהשכירים ו- 91% מהעצמאים) יש התחייבות קבועה להחזיר כל חודש, מעבר להוצאות המחייה ותשלומים שוטפים.  לכשליש (34%) יש הלוואה מהבנק או גוף פיננסי אחר, לכרבע (25%) יש משכנתא, 17% שכר דירה, ו-5% הלוואה מקרוב משפחה.
• כ- 82% מהמשיבים לא תכננו לבקש הלוואה נכון לסוף מרץ-תחילת אפריל,  10% מהמשיבים ציינו שבכוונתם לבקש הלוואה, ורק כ- 8% ציינו כי כבר ביקשו הלוואה. רק 5% מהעצמאים ו-2% מהשכירים שביקשו כבר קיבלו הלוואה מגוף פיננסי כלשהו. עוד 3% ו-2% מהשכירים ומהעצמאים, בהתאמה, טרם קיבלו תשובה; 3% ו- 4% מהשכירים והעצמאיים, בהתאמה, קיבלו סירוב.
• המשיבים נתנו לממשלה ציון ממוצע של 3.2 (בסולם 1-5) בהתמודדות עם האתגר הבריאותי שנובע מהמגפה וציון של 2.5 בהתמודדות עם האתגר הכלכלי במשבר הקורונה. הציון הממוצע בקרב העצמאיים אף נמוך יותר – 2.1, כאשר 43% מהם נתנו לממשלה את הציון הנמוך ביותר (1=גרוע). נציין כי הסקר בוצע לפני שתכנית המענקים לעצמאים שודרגה ערב החג.

רקע

הסקר נערך בעיצומו של משבר הקורונה, כאשר חלקים נרחבים מהעובדים והעסקים במשק נאלצו, בהנחיית משרד הבריאות, לסגור או לצמצם פעילות. הסקר בוצע במהלך השבוע שלפני חג הפסח, בימים שבין ה- 29.3.20 ועד ל- 2.4, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת בישראל.
את הסקר יזם, גיבש וניתח צוות המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות, כאשר הדגימה בשטח בוצעה באמצעות חברת מדגם.
מטרת הסקר - לספק למקבלי ההחלטות במשק תמונה לגבי מצבם של העצמאים והשכירים במשק, שנאלצו להתמודד עם השבתת המשק.

המדגם
הסקר כולל מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים במשק, וכולל תשובות של 572 שכירים ועוד 188 עצמאיים. נבהיר, כי אוכלוסיית העצמאיים נדגמו מעבר למשקלם באוכלוסייה, כדי לאפשר ניתוח מהימן של מצבם ולכן בכל נתון בו הוצג סך המדגם, שוקללו העצמאים על פי משקלם באוכלוסייה העובדת (14%).
מרבית השכירים בסקר (75%) עובדים במשרה מלאה, והיתר במשרה חלקית.
מרבית העצמאיים (61%) לא מעסיקים עובדים, כ- 19% נוספים עובדים כפרילאנס, וכ- 20% נוספים הם עצמאים או בעלי חברה המעסיק עובדים (למעלה ממחציתם – מעסיקים עד 5 עובדים, ועוד כשליש מעסיקים עד 20 עובדים).
כיום מועסקים במשק כ- 3.8 מיליון שכירים, ובנוסף ישנם כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים המעסיקים עד 5 עובדים.
מבחינה מגדרית, נדגמו בסקר 412 גברים ו-348 נשים, המהווים 54% ו-46% מהמדגם בהתאמה. מדגם זה מייצג את אוכלוסיית העובדים בישראל, אשר כיום מתחלקת ל-53% גברים (1,981,832 עובדים) ו-47% נשים (1,746,179 עובדות).
בחלוקה לפי מקצועות, באוכלוסיית המדגם הנשים נמצאות במקצועות החינוך בשיעור של פי 3 משיעורם של הגברים – 23% מהנשים במדגם הן ממקצועות החינוך לעומת 8% מהגברים. במקצועות הרפואה אין הבדל בין שיעור הגברים והנשים ושניהם עומדים על 7%.
מבחינת רמת השכר, באוכלוסיית המדגם פי 2 מהנשים משתכרות מתחת לשכר המינימום יחסית לגברים – 21% מהנשים במדגם משתכרות מתחת לשכר המינימום לעומת 10% מהגברים. בהתאם, כמעט פי 2 מהגברים במדגם משתכרים מעל השכר הממוצע יחסית לנשים – 30% מהגברים במדגם משתכרים מעל השכר הממוצע, לעומת 18% מהנשים.

פרק א' - שינויים באופן ההעסקה (לשכירים) ו/או באופן העבודה (לעצמאיים)

שכירים

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? (שכירים)

כ- 37% מהשכירים בסקר דיווחו כי יצאו לחופשה, מרביתם (30%) ציינו כי יצאו לחל"ת, חופשה ללא תשלום, ורק 6% יצאו לחופשה בתשלום, תוך הורדת ימי חופשה צבורים.
קרוב למחצית מהשכירים בסקר (47% מהם) המשיכו לעבוד במשרה מלאה, בתוך זה כרבע עברו לעבוד מהבית (רובם באופן מלא מהבית וחלקם, כ- 8%, משלבים עבודה מהבית וממקום עבודתם), וכ- 22% ציינו כי הם ממשיכים לעבוד כרגיל במקום העבודה
11% עברו בשל המשבר למשרה חלקית (כמחציתם עובדים מהבית ומחציתם ממקום העבודה). ורק2% מהשכירים דיווחו כי פוטרו ממקום עבודתם.
עבודה-מהבית:-בסה"כ דיווחו כ- 30% מהשכירים על עבודה מהבית, קצת יותר ממחציתם(17%) עובדים באופן מלא ומהבית והיתר משלבים עבודה מהבית עם עבודה במקום העבודה (8%) או שעברו למשרה חלקית מהבית(5%).

כיצד משבר הקורונה השפיע על אופן עבודתך (% שכירים, על פי השתייכות לארגון עובדים)

ניתן להבחין בהבדל בין מצבם של השכירים המאוגדים בארגון עובדים לאלו שלא מאוגדים: כאשר שיעור העובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום יותר מכפול בקרב העובדים הלא מאוגדים (36%) לעומת המאוגדים (17%), בדומה שיעור העובדים שהמשיכו לעבוד במשרה מלאה (מהבית, מבית העסק או בשילוב כלשהו) נמצא גבוה יותר בקרב העובדה המאוגדים (54%) לעומת אלו שלא (45%). השיעור הגבוה יחסית של עובדים שיצאו לחופשה על חשבון ימי החופשה שנרשם בקרב השכירים המאוגדים (13.5%) לעומת רק 3% מהלא מאוגדים, מוסבר ככל הנראה בשיעור הגדול של עובדים מהמגזר הציבורי שהוצאו לחופשה על חשבון ימי החופשה שלהם.
בנוסף, בקרב השכירים המאוגדים לא נרשמו מפוטרים, לעומת כ- 3% מהשכירים הלא מאוגדים שפוטרו בשל המשבר.

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? – היקף משרה ומגדר (% שכירים)

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך – עבודה מהבית ומגדר (% שכירים)

בניתוח מדגם השכירים עולה כי שיעור גבוה יחסית בין הנשים השכירות נאלצו להפסיק לעבוד (חלת/חופשה/פיטורים) , לעומת הגברים (48% מהנשים, לעומת 32% מהגברים, בהתאמה). מרבית הפער נובע משיעורן הגבוה של הנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים לעומת 24% מהגברים.

בהתאמה, פחות ממחצית (48%) מהנשים השכירות דיווחו כי הן ממשיכות לעבוד, לעומת 67% מהגברים. מתוכם, רק 39% מהנשים דיווחו כי המשיכו לעבוד באותו היקף משרה כמו קודם, לעומת 54% מהגברים. 9% מהנשים דיווחו כי היקף משרתן צומצם בעקבות המשבר, לעומת 13% מהגברים.

שיעור הנשים שהמשיכו לעבוד כרגיל במקום העבודה (21%) נמוך משיעור הנשים שעברו לעבוד מהבית (28%)., בעוד בקרב הגברים המצב הפוך – שיעור הגברים שהמשיכו כרגיל במקום העבודה (35%) מעט גבוה משיעור הגברים שעברו לעבוד מהבית (32%).

השפעת משבר הקורונה על אופן והיקף העבודה, לפי רמת השכלה,(% שכירים)

השפעת משבר הקורונה על אופן ומיקום העבודה, לפי רמת השכלה,(% שכירים, מתוך אלו שהמשיכו לעבוד)

השכלה גבוהה מגבירה ביטחון תעסוקתי: שיעור השכירים בעלי ההשכלה האקדמאית שהמשיכו לעבוד כרגיל עמד בשיא משבר הקורונה (תחילת אפריל) על 57%, זאת לעומת 39% בקרב בעלי השכלה על-תיכונית (לא אקדמאית) ולעומת 37% בקרב בעלי השכלה נמוכה (תעודת בגרות ומטה). הפער בין בעלי השכלה על תיכונית להשכלה נמוכה איננו מובהק.
במקביל, בעוד פחות מרבע מהאקדמאיים הוצאו לחופשה במשבר הקורונה (מרביתם- 18% לחל"ת), שיעור זה עלה עם הירידה ברמת ההשכלה - 43% הוצאו לחופשה בקרב בעלי השכלה על-תיכונית (לא אקדמאית) ומעל למחצית (52%) מבעלי ההשכלה הנמוכה (תעודת בגרות ומטה).

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן והיקף עבודתך? (% שכירים, לפי מגדר והשכלה)

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן ומיקום עבודתך?  (% שכירים, לפי מגדר והשכלה)

60% מהנשים ו- 44% מהגברים ללא השכלה אקדמית יצאו לחופשה או פוטרו נכון לתחילת אפריל, וזאת לעומת 37% מהנשים האקדמאיות ו- 18% בלבד מהגברים האקדמאים.

נראה שרמת השכלה אקדמאית משפיעה על הביטחון התעסקותי של הנשים יותר מאשר על גברים.

בנוסף, נמצא שנשים לא אקדמאיות כמעט ולא עובדות מהבית – רק 11% מהנשים הלא-אקדמאיות עובדות גם או רק מהבית, לעומת 43% מהנשים האקדמאיות.

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן והיקף עבודתך? (% שכירים, לפי גיל)

מהסקר עולה כי הצעירים והמבוגרים היו פגיעים יותר במשבר הנוכחי, לעומת גילאי העבודה העיקריים (25-64). כאשר שיעור הצעירים (18 עד 24) שהוצאו לחלת הינו הגבוה ביותר מבין קבוצות הגיל: 53%, המבוגרים (בני 65+): 43% והיתר – בין 20% ל- 30%.

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן ומיקום עבודתך? (% נשים בלבד, לפי גיל)

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? (% נשים בלבד, לפי גיל)

הפגיעה בולטת במיוחד בקרב נשים צעירות: 61% מהן הוצאו לחופשה או פוטרו.
במקביל, שיעור הנשים שנשארו בתעסוקה מלאה במהלך המשבר עולה עם הגיל – מ-27% בגילאי 25-34 עד 45% החל מגיל 34 ואילך.
היקף העבודה מהבית של הנשים גם הוא עולה עם הגיל, עד גיל 45. שיעור הנשים שעבדו גם או רק מהבית עולה מ-18% בגילאי 18-24 ל-36% בגילאי 35-44, ויורד ל-30% בגילאי 45-64.

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? (לפי מגזר)

בחלוקה על פי מגזר, כמעט ולא נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים. ההבדלים המרכזיים היו בשיעור המפוטרים – 4% בקרב הערבים לעומת 2% בקרב היהודים. כמו כן, שיעור הערבים שהמשיכו לעבוד מלא ממקום העבודה היה 30% לעומת 20% בקרב היהודים.

עצמאיים

כ-60% מהעצמאים נאלצו לסגור את העסק או להפסיק לעבוד, רובם (53%) סגרו באופן זמני ורק 7% נאלצו לסגור את העסק או להפסיק לעבוד באופן קבוע. כ-40% מהעצמאים ממשיכים לעבוד, רובם (31%) ממשיכים לעבוד באופן חלקי ורק 9% ממשיכים לעבוד כרגיל ולא מושפעים מהמשבר.

כיצד "משבר הקורונה" השפיע על אופן עבודתך? (עצמאים)

מבין העצמאים שממשיכים לעבוד, כמחציתם (48%) עובדים מהבית, אבל גם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. 19% עובדים מבית העסק, 17% משלבים עבודה מהבית ומבית העסק. רק 16% דיווחו שעובדים מהבית בגלל המשבר.

מנין אתה עובד? (% עצמאים, מקרב אלו שענו כי הם עובדים)

השיעור הגבוה של העצמאים והפרילנסרים שעובדים מהבית נובע מכך שרובם (80%) אינם מעסיקים עובדים: כ-60% מהם ציינו כי עובדים מהבית אבל גם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית, רק 14% מהם עובדים מהבית בגלל המשבר, ו-14% משלב עבודה מהבית ומבית העסק. רק 12% מהם עובד מבית העסק.

כיצד "משבר הקורונה" צפוי להשפיע על רמת השכר שלך בחודשים מרץ-אפריל יחסית לרמתו טרום המשבר?
שכירים

כיצד "משבר הקורונה" צפוי להשפיע על הכנסתך במרץ-אפריל יחסית לרמתו טרום המשבר?
עצמאים

מהסקר עולה כי הפגיעה בהכנסות של העצמאים חדה יותר בהשוואה לשכירים:
בשל המשבר, 48% מהשכירים ו- 90% מהעצמאים צופים ירידה (עד העדר הכנסה) בשכר/בהכנסה בחודשים מרץ-אפריל.
35% מהשכירים צופים ירידה בשכרם, בחודשים מרץ-אפריל לאור המשבר, לעומת כ- 47% מהעצמאים שצופים ירידה בהכנסתם בתקופה זו.
13% מהשכירים צופים שלא יקבלו כלל שכר בחודשים מרץ-אפריל, לעומת 43% מהעצמאים אשר לא צופים כלל הכנסה בתקופה זו.
29% מהשכירים לא צופים שום שינוי בשכרם, לעומת 4% מהעצמאים, ו- 17% מהשכירים השיבו כי אינם יודעים להעריך את השינוי הצפוי בשכר לעומת 5% מהעצמאים.
4% מהשכירים צופים גידול בשכרם בחודשים מרץ אפריל, לעומת כ- 1% מהעצמאים.
מבין השכירים שדיווחו על ירידה בשכר, רובם (22%) דיווחו כי הסיבה היא ירידה בתשלום עבור שעות נוספות/משמרות ותורנויות ורק 13% דיווחו על ירידה בשכר הבסיס בשל ירידה באחוזי המשרה. כאמור13% צופים שלא יקבלו כלל שכר.
גם מבין אלו שצופים ירידה בשכרם, שיעור הירידה בקרב העצמאים חדה יותר מזו שצפויה בקרב השכירים: 54% בקרב העצמאים לעומת כ-32% בקרב השכירים.

כיצד "משבר הקורונה" צפוי להשפיע על רמת השכר שלך בחודשים מרץ-אפריל יחסית לרמתו טרום המשבר? (% שכירים, לפי מגדר)

מהסקר עולה כי שיעור הנשים השכירות שמצאו בחוסר ודאות לגבי שכרן היה גבוה יחסית לגברים: 25% השיבו כי אינן יודעות האם יהיה שינוי בשכרן בחודשים מרץ-אפריל, לעומת 11% מהגברים.
עם זאת, רק 43% מהנשים ציינו כי הן מעריכות שצפויה להן ירידה בשכר בחודשים מרץ-אפריל, לעומת 51% מהגברים. מתוכם, 16% מהנשים ציינו כי הן לא צפויות לקבל כלל שכר בחודשים מרץ-אפריל, לעומת רק 10% מהגברים (הפערים מובהקים).

כיצד "משבר הקורונה" צפוי להשפיע על רמת השכר שלך בחודשים מרץ-אפריל יחסית לרמתו טרום המשבר? (% שכירים, לפי גיל)

שיעור הצעירים(66%) והמבוגרים בני 65+ (54%) ששכרם נפגע במשבר הקורונה גבוה משמעותית ביחס לשיעורם בגילאי העבודה העיקריים (25-64): 40%-50%.

כיצד "משבר הקורונה" צפוי להשפיע על רמת השכר שלך בחודשים מרץ-אפריל יחסית לרמתו טרום המשבר? (% שכירים, לפי מגזר)

בחלוקה על פי מגזרים, לא נמצאו כמעט כלל הבדלים בין יהודים לערבים בנוגע לחששות מירידה בשכר.

בהנחה שבתחילת מאי המשק יתחיל לחזור בהדרגה לפעילות סדירה, עד כמה אתם בטוחים שתחזרו לעבוד במקום עבודתך האחרון?
השכירים

לגבי השכירים שלא עובדים כרגע בגלל המשבר, כ- 63% מהם בטוחים שיחזרו למקום עבודתם, וכ- 37%  ציינו שאינם בטוחים בכך או שאינם יודעים (רובם ענו "לא כ"כ בטוח", 6% ענו "מאוד לא בטוח" וכ- 5% ענו "לא יודע").

בהנחה שבתחילת מאי המשק יתחיל לחזור בהדרגה לפעילות סדירה, עד כמה אתם בטוחים שתחזרו לעבוד במקום עבודתך האחרון? (% שכירים לפי מגדר)

בקרב השכירים שמשרתם נפגעה, שיעור גבוה יותר מהנשים (67%) העריכו שיחזרו למקום עבודתן בתחילת מאי, לעומת שיעור הגברים (59%).
שיעור כפול מהגברים השכירים מאוד לא בטוחים שיחזרו לעבוד בתחילת מאי לעומת הנשים – 4% בקרב הנשים מאוד לא בטוחות לעומת 8% מהגברים.

בהנחה שבתחילת מאי המשק יתחיל לחזור בהדרגה לפעילות סדירה, עד כמה אתם בטוחים שתחזרו לעבוד במקום עבודתך האחרון? (% שכירים, לפי מגזר)

לגבי השכירים שלא עובדים כרגע בגלל המשבר, כ-63% מהם בטוחים שיחזרו למקום עבודתם, וכ-37% ציינו שאינם בטוחים בכך או שאינם יודעים (רובם ענו "לא כ"כ בטוח", 6% ענו "מאוד לא בטוח" וכ- 5% ענו "לא יודע").

עד אתם כמה בטוחים שתחזרו לעבוד בחודש מאי? לפי איגוד בארגון עובדים
% שכירים

מצבם של העובדים המאוגדים טוב יותר לגבי האופק והביטחון התעסוקתי ביום שאחרי - אחוז גבוה יחסית בקרב השכירים המאוגדים השיבו כי די בטוחים עד מאוד בטוחים שיחזרו לעבוד בחודש מאי – 77% (מתוכם 40% מאוד בטוחים) לעומת 60% מהעובדים הלא מאוגדים (מתוכם רק 23% מאוד בטוחים). 12% אחוזים מקרב הלא-מאוגדים ציינו כי אינם בטוחים או לא יודעים אם יחזרו לעבוד בחודש מאי, לעומת 3.5% מהשכירים המאוגדים שציינו זאת.

עד כמה בטוחים שיחזרו לעבוד בחודש מאי? לפי רמת שכר (שכר ממוצע= 10,550 ₪ בחודש)
% שכירים

בנוסף, שיעור אלו הבטוחים מאוד שיחזרו לעבודה הולך ועולה עם ההכנסה - מכ-22% בקרב המקבלים שכר מינימום ומטה, ועד מעל 50% מקרב אלה המקבלים הרבה מעל השכר הממוצע (10,550 ₪ בחודש).

עד כמה בטוחים שיחזרו לעבוד בחודש מאי? לפי גיל (% שכירים)

חוסר הביטחון התעסוקתי הנתפס יורד עם הגיל – שיעור המדווחים כי הם לא בטוחים עד מאוד לא בטוחים שיחזרו לעבודה סדירה יורד בעקביות מ-37% בקרב צעירים ל-27% בקרב בני 65+.

אפקטיביות העבודה מהבית

באיזו מידה אתה מצליח לבצע את עבודתך מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעת אותה בעבר במקום העבודה?
(מבין אלו שעובדים מהבית)

42% מהשכירים ו- 40% מהעצמאים מצליחים במידה רבה עד די רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעו אותה בעבר במקום העבודה. 28% מהשכירים ו- 29% מהעצמאים מצליחים זאת במידה בינונית,

שיעור השכירים שמתקשה לעבוד מהבית נמוך משיעור העצמאים: 15% מהשכירים לעומת 29% מהעצמאים מצליחים במידה מועטה עד מועטה מאוד.ייתכן שהסיבה לכך אינה קשורה בהכרח למיקום, אלא יותר למצב המשק: בעוד השכירים שממשיכים לעבוד מהבית, ככל הנראה "נהנים" מביקוש לעבודתם מצד המעסיקים, הרי שהעצמאים שעובדים מהבית מתמודדים עם הירידה החדה בפעילות המשקית, ולכן אחוז גבוה יחסית מהם מדווח על הצלחה מועטה עד מועטה מאוד.

נקודה מעניינת שעולה, היא שהשכירים מתקשים יותר מהעצמאים להעריך את מידת האפקטיביות של עבודתם מהבית: 16% מהשכירים השיבו "לא יודע" לעומת רק 2% מהעצמאים. הדבר משקף את הצורך של המעסיקים והשכירים לגבש מערך של מדידת תפוקות ומתודות של עבודה מהבית.

באיזו מידה אתה מצליח לבצע את עבודתך מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעת אותה בעבר במקום העבודה? (% מבין אלו שעובדים מהבית, שכירים ועצמאים, לפי מגדר)

מבין כלל העובדים, רק 36% מהנשים מצליחות במידה רבה עד די רבה לבצע את עבודתן מהבית, באותה מידה של יעילות כפי שביצעו אותה בעבר במקום העבודה לעומת 46% מהגברים.

22% מהנשים ציינו כי הן מצליחות במידה מעטה עד מעטה מאוד, לעומת רק 14% מהגברים. סביר להניח שהדבר נובע מכך שבמשפחות רבות התפקידים של טיפול בבית ובמשפחה עדיין נופלים יותר על כתפי הנשים, והעובדה שהילדים היו בבית בתקופת המשבר מסבירה את ההבדלים בין המגדרים.

הנתונים הללו מתאמתים בגרף הבא: 44% מהנשים ללא ילדים מצליחות במידה רבה עד די רבה לבצע את עבודתן באותה יעילות מהבית (די קרוב לשיעור הגברים – 46%), לעומת 33% בלבד מהנשים עם ילדים.

באיזו מידה אתה מצליח לבצע את עבודתך מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעת אותה בעבר במקום העבודה? (% מבין אלו שעובדים מהבית, שכירים ועצמאים, לפי מגדר וילדים)

החלוקה הגילאית מראה תוצאה מעניינת – שיעור הנשים שמצליחות לבצע את עבודתן מהבית באותה היעילות יורד עם הגיל. דווקא הנשים הצעירות יותר, שלהן ילדים קטנים יותר הדורשים תשומת לב רבה יותר, מדווחות כי הן מצליחות לבצע את עבודתן ביעילות בשיעור גבוה מהנשים המבוגרות. ייתכן כי הדבר קשור לכך שבעת העבודה מהבית הנשים עם ילדים לא צריכות למהר בשעה מוקדמת לצאת לאסוף את הילדים מהגן ומהצהרונים ולכן מרגישות שהן מצליחות לעבוד ביעילות יותר.

באיזו מידה אתה מצליח לבצע את עבודתך מהבית באותה מידה של יעילות כפי שביצעת אותה בעבר במקום העבודה? (% מבין אלו שעובדים מהבית, שכירים ועצמאים, נשים בלבד)

פרק ב'- מצבם הפיננסי של השכירים והעצמאים

האם ברשותך כסף נזיל?

כרבע (25%) מכלל הנשאלים ציינו כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו מבלי לפתוח חסכונות, לעומתם, לכ-66% יש כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת.
בקרב העצמאים המצב מעט טוב יותר, כאשר רק 20% ציינו כי אין ברשותם כסף נזיל ו-68% ציינו כי יש להם. כ-9% מהנשאלים השיבו כי אינם יודעים לענות על כך. נציין כי במונחים אבסולוטיים, 26% מהשכירים משמעותם קרוב למיליון איש שאין להם כסף נזיל לשרוד את התקופה הזו, בעוד 20% מהעצמאים משמעותם כ- 100 אלף איש. כך, שגם אם המשבר פגע בעצמאים באופן קשה יותר, יש לזכור שבקרב אוכלוסיית השכירים יש משקי בית רבים שנותרו במצב פגיע במשבר הנוכחי.
מבין אלו שהשיבו שיש ברשותם כסף נזיל להתקיים, 17% מכלל השכירים ו- 23% מהעצמאים ציינו כי יש להם כסף נזיל להתקיים במשך פחות מחודש. משמעות הדבר, שלכ- 640 אלף שכירים ועוד כ-115 אלף עצמאים ופרילנסרים – אין מספיק כסף נזיל כדי להתקיים מממנו למשך חודש שלם, ללא פתיחת חסכונות.
ל-29% מהשכירים ו–36% מהעצמאים יש כסף נזיל להתקיים במשך חודש עד חודשיים.
ל-54% מהשכירים ול-41% מהעצמאים יש כסף נזיל להתקיים ממנו ליותר מחודשיים.

כמה זמן להערכתך תוכל אתה ומשפחתך להתקיים מכסף נזיל שברשותכם מבלי לפתוח חסכונות (קרנות השתלמות, קופות גמל וכדומה)?
(שיעור מבין אלו שענו כי יש להם כסף נזיל)

האם ברשותך כסף נזיל? – לפי מגזר

למגזר הערבי – כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור המדווחים שאין להם כסף נזיל – כפול בחברה הערבית  (42%) לעומת היהודים (21%).

כמה זמן להערכתך תוכלו אתה ומשפחתך להתקיים מכסף נזיל (לפי מגזר)

בעיית הנזילות במגזר הערבי מקבלת חיזוק נוסף, כאשר  שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים (56%) הינו כפול משיעורם בקרב האוכלוסייה הערבית (28%).

האם ברשותך כסף נזיל? – לפי גיל

כרית הביטחון במונחי נזילות הינה נמוכה בקרב הגילאים 25 עד 44 (גילאים בהם יש ילדים קטנים): 28% מגילאי 25-44 מדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל, ושיעור זה הולך ויורד ל-17% בגילאי 65+.

גם משך הזמן של כרית הביטחון במונחי נזילות עולה עם הגיל, כאשר רק לכ- 46% מגילאי 18-24 יש מזומן להתקיים ממנו לתקופה של מעל חודשיים, אך שיעור זה עולה בהדרגה עד לכמעט 70% בגילאי 65+.

הדבר מעורר סימני שאלה באשר לתפקידה של המדינה כגורם מעודד של חיסכון גם לטווחים קצרים ומגיל צעיר, ככרית ביטחון לתקופות משבר.

האם לפני משבר הקורונה היה משק הבית שלך באוברדרפט (מינוס בחשבון הבנק)?

כשליש (34%) מכלל המשיבים מדווחים כי משק הבית שלהם היה באוברדרפט לפני משבר הקורונה, 63% השיבו לכך בשלילה-כלומר לא היו במינוס, וכ-3% לא ידעו להשיב לשאלה זו. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בנושא זה בין השכירים לעצמאים.

האם לפני משבר הקורונה היה משק הבית שלך באוברדרפט (מינוס בחשבון הבנק)?

האם לדעתך משבר הקורונה יחייב אותך להיכנס לאוברדרפט, אם המצב הנוכחי יימשך עד לאחר החזרה המחופשת הפסח?
מתוך אלו שלא היו במינוס טרם המשבר

כ-37% מכלל המשיבים חושבים או בטוחים שהימשכות מצב זה עד לאחר החזרה מחופשת הפסח יחייב אותם להיכנס לאוברדרפט.
מצבם של העצמאים חמור מכך: כ-45% מהם צפויים להיכנס למינוס אם המצב יימשך גם לאחר החזרה מחופשת הפסח (בקרב השכירים המצב דומה לכלל המשיבים – 36%).
מנגד 54% מכלל המשיבים בטוחים או סבורים שלא ייכנסו למינוס-גם אם המצב יימשך לאחר חופשת החג, גם כאן העצמאים מעט פחות אופטימיים:- 47% מהעצמאים סבורים כך, לעומת 55% מהשכירים).
כ-10% מהמשיבים (10% מהשכירים, 8% מהעצמאים) לא יודעים להעריך את מצבם לאחר החג.

האם לדעתך משבר הקורונה יחייב אותך להיכנס לאוברדרפט, אם המצב הנוכחי יימשך עד לאחר החזרה המחופשת הפסח? (לפי מגזר)

למגזר הערבי יש תחושת ביטחון חלשה יותר גם לגבי נזילות עתידית, כאשר 80% מהם נמצאים במינוס או מעריכים שייכנסו למינוס בעקבות המשבר, לעומת 54% בקרב היהודים.

האם לדעתך משבר הקורונה יחייב אותך להיכנס לאוברדרפט, אם המצב הנוכחי יימשך עד לאחר החזרה המחופשת הפסח? (לפי גיל)

כרית הביטחון במונחי נזילות עתידית יורדת עם הגיל, אך עולה מחדש בהתקרב לגיל פרישה. שיעור המדווחים שייכנסו לאוברדרפט או שכבר כיום באוברדרפט עומד על 48% בקרב הצעירים (18-25) ועולה בהדרגה ל-65% בגיל 64, אך יורד ל-39% בקרב בני 65+. (ככל הנראה, כאשר כספי הפנסיה עומדים לרשותם...)

האם למשק הבית שלך יש התחייבות קבועה להחזיר כל חודש?
(מעבר להוצאות המחייה ותשלומים שוטפים)

שיעורם של העצמאים בעלי התחייבות קבועה גבוה יותר משיעורם של השכירים:
81% מהשכירים ו-91% מהעצמאים ציינו שיש להם התחייבות קבועה להחזיר כל חודש, מעבר להוצאות המחייה ותשלומים שוטפים.
בקרב כלל המשיבים, כשלישניתן היה להשיב יותר מתשובה אחת בשאלה זו. (34%) ציינו הלוואה מהבנק או גוף פיננסי אחר, כרבע (25%) ציינו משכנתא, 17% שכר דירה, ו-5% הלוואה מקרוב משפחה.
בסה"כ לכ-60% מהמשיבים יש התחייבות קבועה (הלוואה או משכנתא) לבנק או לגוף פיננסי אחר.
רק כ-18% מהשכירים השיבו כי אין להם חובות להחזיר כל חודש, ובקרב העצמאים השיבו רק מחצית משיעור זה (9%) שאין להם חובות.

האם מתכננים לבקש הלוואה?

כ-82% מהמשיבים לא תכננו לבקש הלוואה נכון לסוף מרץ-תחילת אפריל, 10% ציינו שבכוונתם לבקש הלוואה, ורק כ-8% כבר ביקשו הלוואה.
מבין המשיבים שלא תכננו לבקש הלוואה (82%) נכון לסוף מרץ-תחילת אפריל, כ-27% סבורים שייתכן וייאלצו לבקש הלוואה לאחר הפסח, ו-5% נאלצו לפתוח קרן השתלמות/ קופת גמל/חיסכון אחר בעקבות המשבר.
שיעור המציינים כי פתחו תכנית חיסכון גבוה יותר בקרב הפרילאנסרים (11%) והעצמאים ללא עובדים (7%), בהשוואה לעצמאים שמעסיקים עובדים (3%) והשכירים (5%) – ככל הנראה בשל אופי התנהלות העסק, בו ההפרדה בין חשבון משק הבית לחשבון העסקי לרוב פחות ברורה בהשוואה לעצמאי שמעסיק עובדים או לשכיר.
נכון לסוף מרץ-תחילת אפריל 2020, כ- 27% מהעצמאים שמעסיקים עובדים, 20% מהעצמאים ללא עובדים, 17% מהפרילנסרים ו-8% בלבד מהשכירים - ציינו שביקשו הלוואה.
בנוסף, לאחר החג ייתכן ויבקשו הלוואה 57% מהעצמאים שמעסיקים עובדים, 26% מהעצמאים ללא עובדים, 22% מהפרילנסרים ו-27% בלבד מהשכירים.
רק 13.5% מהעצמאים שמעסיקים עובדים לא מתכוונים לבקש הלוואה, לעומת כמחצית בקרב שאר הקבוצות (עצמאים ללא עובדים, פרילאנס ושכירים).

האם מתכננים לבקש הלוואה? – לפי מגזר

עדות נוספת כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, הוא בנושא ההלוואות – 60% מהערבים השיבו כי יבקשו הלוואה או יפתחו תוכנית חסכון, לעומת 48% מהיהודים.

מצבם של אלו שביקשו הלוואה?
רק 5% מהעצמאים ו-2% מהשכירים ביקשו וקיבלו כבר הלוואה מגוף פיננסי כלשהו. עוד 3% ו-2% מהשכירים ומהעצמאים (בהתאמה) טרם קיבלו תשובה; 3% ו-4% מהשכירים והעצמאיים, בהתאמה, קיבלו סרוב (נציין, כי מדובר במיעוט תצפיות של אלו שביקשו הלוואה, סה"כ 65 משיבים לשאלה זו, מהם 44 שכירים ו-21 עצמאים).

מצבם של אלו שביקשו הלוואה?

לאור המצב, בכמה להערכתך ירדו ההוצאות החודשיות שלך (בממוצע) על תרבות, תיירות, בילוי בארץ ובחו"ל, ספורט וכדומה בתקופה הקרובה? 

כ-88% מכלל המשיבים סבורים שתהיה להם ירידה בהוצאות התרבות, תיירות, בילוי בארץ ובחו"ל, הספורט וכדומה בתקופה הקרובה. הירידה הממוצעת הצפויה בהוצאות בקרב כלל השכירים תהיה בין 1000 ל-2000 ₪ בחודש בעוד שבקרב העצמאים היא תהיה קרובה יותר ל-2,000 ₪

פרק ג'- הערכת תפקוד הממשלה והציבור במשבר הקורונה

איזה ציון היית נותן להתמודדות הממשלה עד כה? בסולם של 1 (גרוע) עד 5 (מצוין)
עם האתגר הבריאותי שנובע ממגפת הקורונה - המשיבים נתנו לממשלה ציון ממוצע של 3.2 (בסולם 1-5) בהתמודדות עם האתגר הבריאותי שנובע מהמגפה. אין הבדל מהותי בהקשר זה בין השכירים לעצמאים. ציון זה מהווה ציון מעט מעל לממוצע, שמשמעותו התמודדות סבירה עם האתגר הבריאותי – לא כHשלון אך גם לא הצלחה גדולה.
לעומת זאת, בנושא הכלכלי נתנו המשיבים, ובעיקר אוכלוסיית העצמאים, ציון נמוך ביותר להתמודדות הממשלה. הציון הממוצע שנתנו כלל המשיבים לממשלה בהקשר הכלכלי הוא ציון של 2.5 בסולם של 1-5. הציון הממוצע אף נמוך יותר – 2.1 בקרב העצמאים, כאשר 43% מהם נתנו לממשלה את הציון הנמוך ביותר (1=גרוע).
נזכיר, כי הסקר בוצע בטרם פרסם האוצר את השיפור בחבילת הסיוע לעצמאים (שפורסמה ערב חג הפסח).

איזה ציון היית נותן להתמודדות הממשלה עד כה עם האתגר שנובע ממגפת הקורונה?
בסולם של 1 (גרוע) עד 5 (מצוין)

איזה ציון היית נותן להתמודדות הממשלה עד כה עם האתגר הכלכלי שנובע ממגפת הקורונה?
בסולם של 1 (גרוע) עד 5 (מצוין)

באיזו מידה אתה סומך על הציבור?
רוב המשיבים (60%) לא סומכים (באופן מוחלט או חלקי) על הציבור בישראל שימלא אחר הוראות הממשלה בנוגע להתנהלות אישית בזמן המגיפה. 40% בלבד השיבו כי הם סומכים על הציבור במידה כלשהי. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין השכירים לעצמאים בהקשר זה.

באיזו מידה אתה סומך על הציבור בישראל שימלא אחר הוראות הממשלה לגבי התנהלות אישית למניעה התפשטות מגפת הקורונה?