משבר הקורונה העמיק את הפערים בין יהודים לערבים בישראל

משבר הקורונה העמיק את הפערים בין יהודים לערבים בישראל. כך, שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

Flash 90

עיקרי הממצאים

• מהסקר עולה כי נכון לחודש יוני הגיע שיעור המפוטרים בקרב השכירים הערבים ל-9.3%, יותר מכפול משיעורם בקרב האוכלוסייה היהודית (3.7%), וכמו כן בולט בקרב הערבים שיעור השכירים שעברו למשרה חלקית - 20%, לעומת כ- 13% בקרב היהודים.
• 43% מהערבים דיווחו על פגיעה בשכר, לעומת 33% בקרב היהודים, ו-56% מהערבים דיווחו כי לא חל שינוי בשכרם, לעומת 63% בקרב היהודים.
• שיעור ירידת השכר (מבין אלו שדיווחו על ירידה) עמד בקרב השכירים הערבים על 33% לעומת 24% בקרב השכירים היהודים.
• שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסויימת (46%) הינו כפול משיעורם בקרב היהודים (23%). גם בקרב החרדיםלפי 64 משיבים מהמגזר החרדי. החרדים נכנסו לניתוח רק לגבי שאלות בהן הדגימה שלהם איפשרה ניתוח מהימן. נמצא שיעור גבוה יחסית של מדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו (33%) לעומת היהודים שאינם חרדים (22%), אולם שיעור זה עדיין נמוך יחסית לאוכלוסייה הערבית.
• גם משך הזמן לו מספיק הכסף הנזיל (שברשות אלו שדיווחו שיש ברשותם כסף נזיל) קצר משמעותית בקרב האוכלוסייה הערבית: 94% מהם ציינו שהכסף שברשותם יספיק להם להתקיים רק עד חצי שנה (מהם 68% רק עד חודשיים), זאת לעומת 86% בקרב החרדים ו- 77% בקרב היהודים שאינם חרדים.
• 58% מקרב הציבור הערבי נמצאים כיום במינוס בבנק, לעומת כ- 33% בקרב היהודים, כאשר רוב היהודים (62%) ציינו שהם לא נמצאים במינוס, לעומת רק 35% מקרב המשיבים הערבים.
• שיעור המדווחים שלקחו הלוואה גבוה בקרב הערבים פי- 2 (31%) בהשוואה ליהודים (16%). פער דומה נרשם בהתייחס לשיעור המדווחים שפתחו תכניות חיסכון (כ- 7% בקרב הערבים לעומת 4% בקרב היהודים).

רקע

הסקר הנוכחי (סבב שני) נערך במהלך השבוע השני של חודש יולי 2020, בימים שבין ה-8.7.20 ועד ל- 11.7. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת בישראל (מי שעבדו ערב משבר הקורונה).

הסקר נערך בשבוע השני של יולי 2020, לאחר תהליך הדרגתי של הקלות בסגר, כאשר החל שינוי הכיוון חזרה למגבלות ההתקהלות המחמירות וחלק מהענפים/פעילויות נסגרו מחדש ו/או היו במצב של אי-וודאות מחודשת לגבי אופן הפעילות המותר לגביהם (בעיקר אולמות האירועים ומופעי תרבות).

נבהיר כי על אף שהסקר התקיים ביולי, על חלק גדול מהשאלות בסקר התבקשו המשיבים לסקר להתייחס למצבם בחודש יוני (בעיקר בשאלות המתייחסות לשכר חודשי ולמצב תעסוקתי חודשי). השאלות המתייחסות לחודש יוני מובהרות באופן ברור במסמך.

את הסקר יזם, גיבש וניתח צוות המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות, כאשר הדגימה בשטח בוצעה באמצעות חברת מדגם.

מטרת הסקר - לספק למקבלי ההחלטות במשק תמונה לגבי מצבם של העצמאים והשכירים במשק, על רקע משבר הקורונה והגבלות הפעילות במשק.

המדגם

הסקר הנוכחי מבוסס על מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים במשק, וכולל סה"כ 757 משיבים.

אוכלוסיית הערבים נדגמו מעבר למשקלם באוכלוסייה, כדי לאפשר ניתוח מהימן של מצבם, כאשר 20% מהמשיבים לסקר היו מהאוכלוסיה הערבית. ולכן בכל נתון בו הוצג סך המדגם, שוקללו הערבים על פי משקלם באוכלוסייה העובדת (15%).

מבחינה מגדרית, נדגמו בסקר 361 גברים ו-396 נשים, המהווים 48% ו-52% מהמדגם בהתאמה. דגימה זו תוקננה להתפלגות הנכונה כיום בשוק העבודה בישראל: 53% גברים (1,981,832 עובדים) ו-47% נשים (1,746,179 עובדות).

פרק א- שינויים באופן ההעסקה/ העבודה

שכיריםכל שאלות התעסוקה והשכר בקרב שכירים בחלק זה מתייחסות כולן למצבם בחודש יוני 2020. הדגימה של עצמאים ערבים הייתה קטנה מדי בסקר זה ולכן המסמך כולל ניתוח רק של אוכלוסיית השכירים לבדם, או של המדגם בכללותו, וללא ניתוח של העצמאים לבדם.

מהסקר עולה כי נכון לחודש יוני היו בקרב האוכלוסייה הערבית 9.3% מפוטרים , יותר מכפול משיעורם בקרב האוכלוסייה היהודית (3.7%), וכמו כן בולט בקרב הערבים שיעור השכירים שעברו למשרה חלקית - 20%, לעומת כ- 13% בקרב היהודים.

הפגיעה בשכר של השכירים הערבים הייתה שכיחה ועמוקה יחסית ליהודים: 43% מהם דיווחו על פגיעה בשכר, לעומת 33% בקרב היהודים. 56% מהערבים דיווחו כי לא חל שינוי בשכרם, לעומת 63% בקרב היהודים. גם שיעור ירידת השכר (מבין אלו שדיווחו על ירידה) היה חד יותר בקרב השכירים הערבים ועמד על 33% לעומת 24% בקרב השכירים היהודים.

פרק ב'- המצב הפיננסי של הציבור בשוק העבודה על רקע משבר הקורונהכל השאלות מחלק זה ואילך מתייחסות למצב המשיבים בעת ביצוע הסקר, כלומר בשבוע השני של חודש יולי 2020.

ושיעור הערבים שדיווחו כי אין ברשותם כסף נזיל היה גבוה במיוחד ועמד על 46%, כפול משיעורם בקרב היהודים (23%). גם בקרב החרדיםלפי 64 משיבים מהמגזר החרדי. נמצא שיעור גבוה יחסית של מדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו (33%) לעומת היהודים שאינם חרדים (22%), אולם שיעור זה עדיין נמוך יחסית לאוכלוסייה הערבית.

גם משך הזמן לו מספיק הכסף הנזיל (שברשות אלו שדיווחו שיש ברשותם כסף נזיל) קצר משמעותית בקרב האוכלוסייה הערבית: 94% מהם ציינו שהכסף שברשותם יספיק להם להתקיים רק עד חצי שנה (מהם 68% רק עד חודשיים), זאת לעומת 86% בקרב החרדים ו- 77% בקרב היהודים שאינם חרדים.

בהתאם, רק 6% מהנשאלים הערבים בעלי הכסף הנזיל (שמהווים פחות מ-3% מכלל האוכלוסיה הערבית) ציינו כי הכסף הנזיל שברשותם יאפשר להם להתקיים יותר מחצי שנה, לעומת 14% בקרב החרדים בעלי הכסף הנזיל ו- 23% בקרב היהודים שאינם חרדים בעלי הכסף הנזיל.

58% מקרב הציבור הערבי נמצאים כיום במינוס בבנק, לעומת כ- 33% בקרב היהודים. למעשה, תמונת המצב בקרב היהודים כמעט הפוכה, כאשר רוב היהודים (62%) ציינו שהם לא נמצאים במינוס, לעומת רק 35% מקרב המשיבים הערבים.

בקרב המשיבים הערבים עמד שיעור המדווחים שלקחו הלוואה על 31%. שיעור זה גבוה פי- 2 בהשוואה ליהודים (16%). פער דומה נרשם בהתייחס לשיעור המדווחים שפתחו תכניות חיסכון: כ- 7% בקרב הערבים לעומת 4% בקרב היהודים.