שכרם של כרבע מהשכירים נפגע בעקבות משבר הקורונה

הפגיעה בשכר בעקבות משבר הקורונה מרוכזת באוכלוסיות החלשות: 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, כמו גם 37% מבעלי ההשכלה הנמוכה ו-40% מהשכירים במגזר הערבי

Flash 90

הסקר נערך בסוף אפריל-תחילת מאי 2021,התשובות נאספו ע"י חברת "שילוב" בתאריכים 20.4-4.5.21 בעיצומו של תהליך פתיחת המשק באופן נרחב יחסית בעקבות הצלחת מבצע החיסונים. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של העובדים בישראל (אלו שעבדו ערב משבר הקורונה). פרק זה מציג את תשובותיהם של 612 שכירים שהשיבו לסקר, אל מול 148 עצמאים.
כ-76% מהשכירים שעבדו בסוף חודש אפריל דיווחו כי שכרם החודשי במרץ 2021 לא נפגע יחסית לשכרם טרום הקורונה (החודשים ינואר–פברואר 2020), מתוכם 61% שדיווחו כי שכרם נותר דומה לזה שהיה לפני המשבר, ועוד 15% שדיווחו כי שכרם עלה.
לעומתם, כרבע מהשכירים (24%) רשמו פגיעה בשכר יחסית לשכרם טרום הקורונה (מרביתם רשמו ירידה ורק כ-2% לא קיבלו כלל שכר).
מצב זה דומה לדיווחי השכירים בחודש נובמבר 2020, אז דיווחו כ-26% מהשכירים העובדים על פגיעה בשכר יחסית למצב טרום המשבר.

בבדיקה לפי מגדר, נמצא כי הפגיעה בשכר במרץ 2021 הייתה דומה יחסית בקרב הגברים והנשים: 75% מהנשים לא חוו פגיעה (מתוכן 14% ששכרן עלה) לעומת 77% מהגברים שלא חוו פגיעה (מתוכם 16% ששכרם עלה), בעוד ש-25% מהנשים דיווחו על פגיעה (מתוכן 2% שלא קיבלו כלל שכר) לעומת 23% מהגברים שנפגעו (מתוכם 2% ללא שכר). מצב זה שונה יחסית למצב שדווח בדצמבר 2020, אז 30% מהגברים דיווחו על פגיעה בשכרם לעומת 23% מהנשים שדיווחו כך (שיעור הנשים שנפגעו בדצמבר דומה למצבן כיום, לעומת הגברים שמצבם השתפר). כלומר לאחר סיום המשבר הפערים לרעת הגברים שדווחו בדצמבר צומצמו, ובמרץ 2021 ההבדלים בין הגברים לנשים אינם מובהקים.

הפגיעה בשכר במרץ 2021 הייתה משמעותית יותר בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת היהודית, כאשר הפערים בין הקבוצות רק התרחבו:לאור מיעוט תצפיות בקרב השכירים החרדים התוצאות לגבי היהודים מראות שקלול של האוכלוסיה החרדית עם היהודית הכללית. 40% מהשכירים הערבים שעבדו באפריל 2021 דיווחו על פגיעה בשכר במרץ 2021 (מתוכם 1% שלא קיבלו כלל שכר) לעומת 21% מהיהודים שדיווחו על פגיעה (מתוכם 2% שלא קיבלו שכר כלל). זאת בדומה לפערים שהתגלו גם בדצמבר 2020, אז שיעור דומה (41%) של הערבים דיווחו על פגיעה לעומת 24% מהיהודים (שיעור מעט גבוה יותר בהשוואה למרץ 2021) שדיווחו על פגיעה. בסה"כ הפער בפגיעה בהכנסה בין ערבים ליהודים עלה במקצת, לרעת האוכלוסיה הערבית, מ-17% בדצמבר 2020 ל-19% במרץ 2021.

בחלוקה לפי גיל, הפגיעה בשכר במרץ 2021 התרכזה בעיקר בשכירים צעירים (18-24), כאשר 41% מהם דיווחו על פגיעה – מתוכם 36% על ירידה בשכר ועוד 5% דיווחו כי לא קיבלו כלל שכר. לעומתם, שיעור נמוך יחסית של 21% מבני 55+ דיווחו על פגיעה בשכרם במרץ 2021, מתוכם 2% ללא שכר כלל. שיעור זה דומה מאוד למצב בקבוצות הגיל החזקות (בני 25-54) והוא נמוך גם לעומת המצב בדצמבר 2020, אז דיווחו 32-34% מבני 55+ על פגיעה בשכרם.

תוצאות אלו יכולות ללמד על השפעה שלילית ארוכת טווח על השכר של צעירים (18-24), ששכרם לא ממהר לחזור לרמתו טרום המשבר. זאת הן יחסית לקבוצות הגיל החזקות (בני 25-54) –  ואפילו יחסית למבוגרים (55+) שלמרות שנפגעו בשכרם הפגיעה בהם צומצמה בעת היציאה מהמשבר וההתאוששות.

נתוני הסקר שופכים אור גם על מצב השכירים בעלי השכר הנמוך שהמשיכו לעבוד: 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, של עד 5,000 ₪, דיווחו על פגיעה בשכרם, יחד עם 29% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית של 5,000-9,999 ₪ (מתוכם 2% ללא הכנסה כלל). זאת, לעומת 23% או פחות מכך שדיווחו על פגיעה בקרב בעלי הכנסות גבוהות יותר. שיעור הנפגעים בקרב משקי בית עם הכנסה של עד 5,000 ₪ עלה במרץ 2021 (45%) לעומת דצמבר 2020 (36%), בניגוד למצב בקרב המשיבים ברמות ההכנסה האחרות בהן הייתה ירידה בשיעור הנפגעים בין דצמבר למרץ.

מצב זה יכול להעיד על הידרדרות במצבן של אוכלוסיות במצב סוציו אקונומי נמוך לאור המשבר המתמשך ובפרט לאחריו, הידרדרות הן יחסית למצבן לאורך כל המשבר, אך בעיקר יחסית לאוכלוסיות חזקות יותר שמצבן הלך והשתפר עם תחילת ההתאוששות. כך, בחודשים האחרונים הכפיל את עצמו הפער בשיעור הנפגעים בין בעלי רמות הכנסה נמוכות (עד 5,000 ₪) לבין הממוצע באוכלוסיה – מפער של 10 נקודות אחוז לרעת בעלי הכנסות נמוכות בדצמבר 2020, לפער של 21 נקודות אחוז לרעתם במרץ 2021.

באופן עקבי עם כל סבבי הסקרים, גם בנתוני מרץ 2021 שיעור המדווחים על פגיעה בשכר פוחת ככל שעולה רמת ההשכלה: מ- 37% מהשכירים בעלי השכלה נמוכה, ל- 15% מבעלי ההשכלה הטכנולוגית והאקדמית.

בדומה לניתוח לפי הכנסה, גם בבדיקה לפי השכלה הפערים בין בעלי השכלה נמוכה לגבוהה הורחבו בחודשים האחרונים, מה שמוסיף לחשש שלטווח הארוך הפגיעה בשכר מרוכזת באוכלוסיות החלשות. כך, בחודשים האחרונים הפער בשיעור הנפגעים בין בעלי השכלה נמוכה (תעודת בגרות ומטה) לבעלי השכלה אקדמית עלה מ-15% בדצמבר 2020 ל-22% במרץ 2021.

הפערים בין ההיי-טק ליתר ענפי המשק ניכרים בהשפעה על השכר: שיעור המדווחים במרץ 2021 על פגיעה בשכר בענפי ההיי-טק עמד על 13% לעומת 30% ביתר ענפי המגזר העסקי (למעלה מפי 2) ו-22% במגזר הציבורי.נציין כי ירידת שכר יכולה לנבוע גם מהפחתה של שעות נוספות ותוספת משמרות, ולא בהכרח משקפת ירידה בשכר הבסיס.

בסך הכול הירידה בשיעור הנפגעים לאורך הזמן הייתה המשמעותית ביותר בקרב עובדי המגזר הציבורי, אשר שיעור הנפגעים אצלם ירד מ-26% בדצמבר 2020 ל-22% במרץ 2021 (לעומת ירידה בפגיעה מ-15% ל-13% בקרב עובדי הייטק באותה תקופת זמן, ויציבות בפגיעה, סביב ה- 30%, בקרב עובדי מגזר עסקי שאינו הייטק).

בבדיקה של דמי האבטלה הניתנים ל"מובטלי הקורונה", נכון לאפריל 2021, עולה כי למעלה ממחצית (56%) מהשכירים שלא עבדו (נמצאו בחל"ת או פוטרו) קיבלו דמי אבטלה. מספר זה נמוך יחסית לשיעור בדצמבר 2020 – אז 74% ממובטלי הקורונה השכירים קיבלו דמי אבטלה.

מנגד, באפריל 2021 רק 17% ממובטלי הקורונה השכירים לא קיבלו דמי אבטלה, ועוד כ-27% השיבו כי אינם יודעים אם הם מקבלים, זאת לעומת המצב בדצמבר 2020 אז 15% השיבו כי אינם מקבלים דמי אבטלה ועוד 11% השיבו כי אינם יודעים.

לפי דיווחי המשיבים לסקר, דמי האבטלה כיסו באפריל 2021 כ-53% משכרם של המובטלים טרם הפסיקו לעבוד,חציון הכיסוי עמד על 60% מהשכר. ירידה קלה יחסית לדיווחים בדצמבר 2020 אז כיסו דמי האבטלה כ-57% משכר המובטלים בממוצע.