עניין של זמן

דו"ח מבקר המדינה בנושא מבצע צוק איתן מפנה שוב תשומת לב ציבורית לאופן בו מנהל צה"ל את הליכי הבדיקה והחקירה של אירועים המתרחשים בעת לחימה המעלים חשד להפרת המשפט הבינלאומי, ובמיוחד לשיהוי הרב בהשלמת הבדיקות והחקירות של חלק מאירועי המבצע.

נושא לוח הזמנים לקיום חקירות צבאיות נבחן כבר בחלק השני של דו"ח ועדת טירקל (אשר התפרסם בשנת 2013, כשנה לפני מבצע "צוק איתן"). הדו"ח כלל שתי המלצות מרכזיות בנושא:

המלצה מס' 6 – תיקבע בנהלים מסגרת זמן בת שבועות בודדים, שבגדרה יהיה על הפצ"ר להחליט אם לפתוח בחקירה על בסיס החומר שלפניו...
המלצה מס' 10 – על הפצ"ר, בתאום עם היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע את משך הזמן המרבי שבין ההחלטה לפתוח בחקירה לבין החלטה לנקוט צעדים משפטיים או משמעתיים או לסגור את התיק. הפצ"ר יפרסם, אחת לשנה לפחות, נתונים סטטיסטיים בדבר משך זמן הטיפול בתיקים.

ועדת צ'חנובר, אשר מונתה על-ידי הממשלה להמליץ על אופן יישום המלצות דו"ח טירקל, ושהמלצותיה שלה אושרו על-ידי הקבינט (בשנת 2016, שנתיים לאחר מבצע "צוק איתן"), אימצה את המלצות 6 ו-10 של ועדת טירקל וקבעה הסדרים ליישומן. לגבי המלצה מס' 6 היא קבעה כי על הפצ"ר יהיה לקבל את החלטתו בתוך 14 שבועות, אותן ניתן להאריך במקרים חריגים ב-14 שבועות נוספים. במקרים הנובעים מאירועי לחימה בהיקף משמעותי, שהובילו להגשת מספר גדול במיוחד של תלונות, יחולו מספר שינויים בלוחות הזמנים – למשל, המועד הקובע להפעלת מסגרת הזמנים יהיה סוף הלחימה, והפצ"ר יוכל להאריך את המועדים ב-90 יום כ"א.

לגבי המלצה מס' 10 קבעה ועדת צ'חנובר כי יש לקבוע סד זמנים של תשעה חודשים לניהול החקירה (אותם ניתן להאריך בשלושה חודשים, במקרים מיוחדים), ועוד תשעה חודשים עד שנה לקבלת החלטת התביעה אם להעמיד לדין (אותם ניתן להאריך בשלושה עד ששה חודשים, במקרים מיוחדים).

דו"ח מבקר המדינה, אשר בחן את תפקוד מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל לאחר מבצע "צוק איתן" – אשר התנהל ב"תפר" בין דו"ח טירקל לדו"ח צ'חנובר - הצביע על כי לוחות הזמנים שנקבעו בהוראות אגף המבצעים המסדירות את פעולת מנגנון הבירור העובדתי המטכ"לי – כלי החקירה העיקרי שהופעל ביחס לאירועים המרכזיים שהתרחשו במהלך מבצע "צוק איתן" שעוררו חשד להפרת הדין הבינ"ל – לא נתקיימו במעל 80% מהמקרים, וכי החריגות ממסגרת הזמנים שנקבעה (ככלל, השלמת בדיקה בתוך 30 יום) היו משמעותיות, כי גם כיום – מעל שלוש שנים לאחר מבצע "צוק איתן", תלויים ועומדים בפני המנגנון 11 אירועים – לרבות שני האירועים הקשים ביותר שהתרחשו במבצע – התקריות ברפיח ("יום שישי השחור") ושג'עייה (האירועים סביב הפגיעה בנגמ"ש גולני). עוד 25 מקרים מצויים בפני המנגנון להשלמת בדיקה. גם בעניין המלצה מס' 10 ציין דו"ח הביקורת, כי לוחות הזמנים המופיעים בדו"ח ועדת צ'חנובר טרם עודכנו בהוראות תצ"ר (תובע צבאי ראשי), וכי טרם הוקצו המשאבים הנדרשים לגורמי החקירה (מצ"ח), המאפשרים השלמה מהירה של חקירות "צוק איתן").

מצב דברים זה בו חשדות להפרות של דיני המשפט הבינלאומי בזמן לחימה, לרבות חשדות שיש הטוענים לגביהם כי הם מצביעים לכאורה על ביצוע פשעי מלחמה – אינם מתבררים במשך שנים לאחר קרות האירועים, בניגוד גמור להמלצות ועדת טירקל וועדת צ'חנובר ולפקודות הצבא עצמו, אינו מתקבל על הדעת (המבקר מכנה זאת, בשפה דיפלומטית כמצב ש"אינו תקין"). הדבר מטיל צל כבד על יעילותם של הליכי הבדיקה המקדמיים, והמלצות המבקר בעניין זה, כי תקבע מסגרת זמנים ריאלית לקיום הבדיקה, כי יוקצו למנגנון הבדיקה המשאבים הנדרשים וכי הפצ"ר ישקול לפתוח בחקירה לפני השלמת הבדיקה במקרי של שיהוי יתר, הנן מינימליסטיות מאד. הן אינן נותנות מענה דחוף לחשש שהנסיבות הקיימות עשוית ליצור רושם של "גרירת רגליים" מכוונת מצד רשויות הצבא, באופן שיפגע באמון הציבור במערכת, ושעלול לפגוע בתדמית מערכת המשפט הצבאית בעולם.

במצב עניינים בו מתקיימת במקביל בדיקה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לגבי השאלה אם התנהלות צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן" מצביעה על ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה, הרי שלתפקוד לקוי של מנגנוני הבדיקה הפנימיים יש השלכות משפטיות דרמטיות, שכן הדבר עלול לפגוע קשות ביכולתה של ישראל לטעון "למשלימות" לפי חוקת רומא (קרי כי העניין נבדק בצורה כנה ויעילה על-ידי מערכת המשפט שלה עצמה). נראה אפוא כי על הפצ"ר ושאר רשויות הצבא לפעול ללא דיחוי להשלמת הליכי הבדיקה והחקירה ולקבל בלוח זמנים מזורז הכרעות לגבי כל התיקים התלויים והעומדים, לרבות תיקי רפיח ושג'עייה.