אין להוסיף את הערך 'ממלכתיות' למסמך רוח צה"ל
הקוד האתי של צה"ל הוא מסמך מכונן, ששינויו צריך להיעשות רק במקרים חריגים, וכאשר יש צורך בכך. ערך ה'ממלכתיות' אינו עונה על אף אחת מההיבטים הללו
Flash 90
לאחרונה דוּוח על יוזמה של קצין חינוך ראשי להוסיף למסמך 'רוח צה"ל' ערך נוסף והוא 'ממלכתיות'. אני רוצה להסביר כאן בקצרה מדוע לדעתי זו תהיה טעות. ראשית, הכוח החינוכי והמעצב של קודים אתיים תלוי במידה רבה בכך שלא משנים אותם. כך נוצרת שפה ערכית שמונחלת מדור לדור. שפה שבה מנתחים אירועים בעבר ומחשבים את הצעדים לקראת העתיד. כשהוסכם על הנוסח הראשון של הקוד האתי בשנת 1995 סוכם במפורש שניתן יהיה לפתוח אותו שוב לדיון תוך חמש שנים בהתחשב בהטמעה שלו בצה"ל, ואכן כך קרה, ובשנת 2001 אושר נוסח חדש התקף עד היום. בשנים הארוכות שחלפו מאז ועד היום נתלה נוסח המסמך על הקיר בכל משרד צבאי, ונוסח מוקטן בגוון כחול מצוי בכיסם של אלפי חיילים וחיילות. בעקבות סדנאות ופעילויות בקורסי ההכשרה, רבים מהם יודעים את הערכים בעל פה; את ערכי היסוד ואת הערכים הרגילים. הוא הפך להיות "תעודת הזהות הערכית" של הצבא, המצפן הערכי והמוסרי שלו. לכן העיקרון המנחה הוא שלא משנים את המסמך.
שנית, אף שעיקרון זה איננו מוחלט ובנסיבות מסוימות ניתן להפר אותו, אינני חושב שהתנאים לכך מתקיימים במקרה שלפנינו. הדבר העיקרי שמטריד את אלה התומכים בהכנסת הערך ממלכתיות למסמך 'רוח צה"ל' הוא המחשבה שיש להיאבק נגד מגמות בדלניות ומגזריות; נגד הסכנה שחיילים יראו עצמם כנציגי מגזר אידיאולוגי או פוליטי כלשהו ולא ככפופים למוסדות המוסמכים של המדינה. אבל המסמך הנוכחי כבר מטפל בכך. ההקדמה למסמך פותחת באמירה חד-משמעית שצה"ל "פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה", והערך 'שליחות' קובע שעל החייל לראות את עצמו "נציג של צה"ל הפועל מתוקף ובמסגרת הסמכויות שניתנו לו על פי פקודות הצבא". הדברים נובעים גם מערך המשמעת ומערך המקצועיות. אין אפוא שום לָקוּנָה שצריך כביכול להשלים.
שלישית, במחקר מפורט על ממלכתיות ו"הדתה" בצה"ל שיראה אור השנה בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, הראיתי שהכוח המניע העיקרי מאחורי התלונות על ירידה כביכול בממלכתיות בצבא הוא המחשבה שבצה"ל מתקיים תהליך מדאיג של "הדתה". לפי מחשבה זו, ריבוי חובשי כיפות ביחידות השדה ובקורסי הפיקוד מסוכן מבחינות שונות, וכדי לנטרל את הסכנה צריך להדגיש את ערך הממלכתיות. לשון אחר, בהקשר הנוכחי ההצעה להכניס את הערך ממלכתיות לקוד האתי של צה"ל אינה ניתנת לניתוק מהחשש מפני התוצאות המסוכנות של מה שמכונה הדתה. אלא שלעניות דעתי, וכפי שהראיתי בפירוט במחקר הנזכר, לחשש זה אין בסיס. ממילא אין צורך בתרופה המוצעת לו בדמות הכללת הממלכתיות בקוד האתי.
סיכומו של דבר, את הקוד האתי של צה"ל יש לחנך לראות כמסמך "מקודש" שלא משנים אותו אלא במקרים חריגים ביותר. המצב הנוכחי איננו מקרה כזה, ולכן אין להוסיף או לגרוע ממנו. היישום שלו לנסיבות המשתנות ייעשה באמצעות פרשנות של הערכים הקיימים, לא באמצעות הכנסת ערכים חדשים.