אנחנו לא לבד: קואליציה של שש מפלגות!
הבחירות האחרונות בפינלנד הביאו למצב בו כמו בישראל - שש מפלגות מרכיבות את הקואליציה. אך למרות הדמיון, פינלנד נהנית מיציבות פוליטית ואינה מתפקדת כדמוקרטיה משברית. קראו על ההבדלים בין שיטות המשטר בפינלנד ובישראל.
לאחר חודשיים של שיחות קואליציוניות מפרכות הושבעה השבוע בפינלנד ממשלה חדשה. תוצאות הבחירות שנערכו ב-12 באפריל 2011 יצרו פרלמנט מפוצל של שמונה מפלגות. מפלגת השלטון היוצאת (מפלגת המרכז) נחלה תבוסה, ומפלגת הקואליציה הלאומית (KOK) נהפכה לראשונה בתולדותיה למפלגה הגדולה. מכוח מעמדה זה הופקדה מלאכת בניית הממשלה החדשה על מנהיגה. הבחירות גם חיזקו מאוד את מפלגת "הפינים האמיתיים", מפלגת ימין אירוסקפטית שהכללתה האפשרית בממשלה הדאיגה מאוד את מנהיגי האיחוד האירופי.
במצב עניינים זה, שבו מפלגת השלטון המיועדת חולשת על פחות מרבע ממושבי הפרלמנט (בדיוק כמו בישראל), היה ברור שהרכבת קואליציה לא תהיה פשוטה. ואמנם, רק לאחר חודשיים של משא ומתן מפותל הצליח ראש הממשלה הנכנס לגבש סביבו קואליציה המונה לא פחות משש מפלגות, המייצגות כמעט את כל מגוון הקשת הפוליטית. גם בקואליציה בישראל כיום יש שש מפלגות, והדמיון אינו מסתיים כאן: כמו בישראל, גם בפינלנד מנהיגה את הקואליציה מפלגת ימין מתונה, ומשתתפות בה גם מפלגות שמאל (הסוציאל-דמוקרטים וברית השמאל). כמו בישראל, הקואליציה כוללת מפלגות סקטוריאליות: מפלגה דתית (הנוצרים-דמוקרטים) ומפלגה אתנית (ה-SFP, המייצגת את המיעוט הדובר שוודית בפינלנד). הקואליציה החדשה נשענת על רוב פרלמנטרי של 126 מתוך 200 מושבי הפרלמנט, רוב דומה להפליא לזה שהיה לקואליציה של נתניהו בראשית דרכה (ראו טבלה). כמו בישראל, מפלגת השלטון נמצאת בעמדת מיעוט בתוך הקואליציה.
ממשלות פינלנד וישראל: הדומה והשונה
| - | פינלנד | ישראל* |
| מספר המפלגות בקואליציה השולטת | 6 | 6 |
| הרוב הפרלמנטרי של הקואליציה (מושבים) | 126/200 (61.7%) |
74/120 (63.0%) |
| גרעין השליטה של מפלגת השלטון בקואליציה | 44/126 (34.9%) |
27/74 (36.5%) |
| גודל הממשלה (מספר שרים) | 19 | 30 |
| אוכלוסייה (במיליונים) | 5.2 | 7.2 |
| יחס חבר פרלמנט לתושב | 1/26,000 | 1/60,00 |
*הנתונים מתייחסים לממשלה בראשית דרכה. במרץ 2011 חל שינוי בהרכב בעקבות הפיצול במפלגת העבודה.
מה מקור ההבדל אפוא? מדוע למרות קווי הדמיון, פינלנד נתפסת כדמוקרטיה משגשגת, מצליחה ויציבה, בזמן שישראל סובלת ממצוקה משילותית? האם ההבדל מקורו רק בתרבות פוליטית שונה? האם הוא נובע מכך שהאחת מדינה סקנדינבית שלווה ואילו האחרת מדינה מזרח תיכונית הנתונה לאיומים קיומיים בלתי פוסקים ולחברה שסועה? ייתכן, אך לא רק. קיימים גם הבדלים בהסדרים המוסדיים של שתי המדינות. ראשית, על אף השותפות המרובות בקואליציה, הממשלה הפינית כוללת 19 שרים בלבד, מספר סביר הרבה יותר מהממשלה הענקית ובה שלושים שרים המכהנת בישראל. שנית, בפינלנד, שבה קצת יותר מחמישה מיליון תושבים, יש פרלמנט ובו מאתיים חברים. בישראל, על יותר משבעת מיליון תושביה ועם סדר יום פוליטי עמוס בהרבה, יש מאה ועשרים חברי כנסת בלבד. כלומר, מספר האזרחים שכל חבר כנסת מייצג גדול פי שניים ממספר האזרחים שמייצג חבר פרלמנט פיני.
זאת ועוד, בניגוד לשיטת הבחירות הארצית בישראל, שכמעט אין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי, בפינלנד השיטה משמרת את עקרון היחסיות אך עושה זאת לצד שימוש במחוזות בחירה (שטח המדינה מחולק לחמישה עשר מחוזות). שיטה זו מחזקת את היענות הפוליטיקאים לבוחרים ויוצקת גם תכנים מקומיים לפוליטיקה היומיומית. ולבסוף, אזרחי פינלנד בבואם להצביע יכולים לבטא את העדפותיהם בנוגע למועמדים ספציפיים ברשימות המפלגות באמצעות סימון מועמדים על גבי פתק ההצבעה. זהו הבדל מהותי מהנהוג בישראל, שבה למצביעים לא רק שאין דרך לסמן מועמדים, אלא ששמותיהם של המועמדים אפילו אינם מופיעים על פתקי ההצבעה. שינוי בשיטת הבחירות הישראלית ברוח השיטה הפינית לצד הטלת מגבלה על מספר השרים בממשלה והגדלת הכנסת, יכולים להניע את ישראל במידה ניכרת לכיוון של מודל דמוקרטי משופר.
ד"ר עופר קניג הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהל מרכז המידע