בדיקה תקופתית
מצבה הבריאותי של הדמוקרטיה הישראלית
המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש לנשיא המדינה ב-06.10.2013.
מעל גיל מסוים, ממליצים הרופאים לכל אחד ואחת לבצע בדיקה תקופתית, כדי לאתר מבעוד מועד בעיות בריאותיות בשלבים מוקדמים, מה שאמור להקל על הטיפול בהן ולהקדים רפואה למכה. הוא הדין ב"בריאותה" של מערכת פוליטית. היות שישראל נכנסה כבר לפני כמה וכמה שנים לגיל שמומלץ בו לערוך בדיקות תקופתיות, מקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. הסקר לשנת 2013 יוגש לנשיא המדינה היום.
יקצר המצע מלהציג את מכלול הנתונים ולכן נתייחס כאן לשלושה בלבד: האימון במוסדות, אופייה של המדינה, והמתחים העיקריים בחברה.
השנה נמדדה ירידה קלה באימון כלפי כל מוסדות המדינה ונושאי התפקידים. בראש סולם האמון של הישראלים-יהודים ניצבים כבעבר צה"ל (90.9%) ונשיא המדינה (78.7%). בתחתית הסולם נמצאות הרבנות הראשית (43%) והמפלגות (36.7%). בראש סולם האמון של הישראלים-הערבים ניצבים בית המשפט העליון (49.7%) ואחריו התקשורת (48.1%). את תחתית הסולם תופסים כאן הממשלה (33.3%) וראש הממשלה (31%). ממצא מעניין במיוחד בהקשר זה הוא כי השנה אף אחד מהמוסדות או נושאי התפקידים אינו זוכה ברוב הרוחש לו אימון משמעותי בציבור הערבי.
באשר לאופיה של המדינה, שאלה המנוסחת בהתייחס לרכיבי המשוואה "יהודית ודמוקרטית", מצאנו הפעם כי אמנם שיעור הישראלים יהודים המאמינים בישימות השילוש מדינה יהודית ודמוקרטית הוא גבוה מאוד ( 74.8%) אבל רק כשליש מהישראלים-ערבים מאמינים באפשרות זו. מעבר לכך, הנתונים מורים על שינוי מתמשך ב"אורכן" של שתי הרגליים הללו בציבור היהודי - שיעור מעדיפים את ההגדרה המשולבת יהודית ודמוקרטית, שהיתה בעבר העדפת הרוב, נמצא בירידה שיטתית ומגיע היום רק ל- 37%. שיעור היהודים המעדיפים את המרכיב היהודי בלבד בהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית מגיע ל 32.3% ואילו שיעור המעדיפים את המרכיב הדמוקרטי בלבד הוא (29.2%). במילים אחרות – במונחים של העדפה, ההגדרה הפורמלית המשלבת יהדות ודמוקרטיה מאבדת מן הפופולריות שלה, כאשר שתי ההגדרות הבלעדיות – היהודית או הדמוקרטית - קורצות לציבורים גדלים והולכים.
באשר למתחים המרכזיים בחברה הישראלית גם כאן מצאנו שינוי מעורר מחשבה. בעוד שבמקום הראשון נמצא כבעבר המתח היהודי-ערבי, אשר השיעור הגדול ביותר מבין הנשאלים מגדירו כחזק, במקום השני נמצא השנה המתח בין עשירים לעניים, והוא מחליף כאן את המתח בין דתיים לחלוניים היורד למקום השלישי. במקום הרביעי, במונחים של הגדרתו כחזק, מצוי המתח בין ימין לשמאל ובמקום החמישי והאחרון המתח הבין-עדתי (אשכנזי-מזרחי), שאם כי הוא מצוי כאמור בתחתית, הרי שבהשוואה לעבר ניכרה עלייה מובהקת מבחינה סטטיסטית בשיעור המגדירים אותו חזק.
ואיך מרגישים הפציינטים, כלומר האזרחים? ובכן, לשאלה ""מהו לדעתך המצב של ישראל היום באופן כללי?" התשובה השכיחה בציבור היהודי הייתה "ככה-ככה" (43.1%) , ואילו שיעור הסבורים כי המצב טוב עולה על שיעור מי שסבורים שהמצב רע. לעומת זאת בציבור הערבי ההגדרה השכיחה של המצב היא רע (39.1%), ולאחר מכן בסדר יורד "ככה-ככה" וטוב.
לאור תוצאות אלה, על המופקדים על בריאות הדמוקרטיה הישראלית להחליט עכשיו האם די בשינוי תזונה וספורט כדי לשפר את המצב, או שמא יש להתערב תרופתית או אולי אפילו כירורגית.