דחיית גיוס לתלמידי ישיבות "שתורתם אומנותם" - מתווה לפתרון

הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אותו יש לתכנן עם המגזר החרדי כדי ליצור תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל. אם יוחלט על מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך שנוצר בעקבות החוק, באופן שימנע הגעה לנקודת שבר של תלמידי ישיבות המבקשים ללמוד ונדרשים להפסיק את לימודיהם התורניים.

פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק פתח מחדש את הדיון על הסדר דחיית הגיוס לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם".

בגרעין הקשה של המגזר החרדי נוצר בעשורים האחרונים אתוס המתנגד לשירות הצבאי בשל התפיסה שמסגרת זו מעמידה את הפרט בסכנת שמד, ובכך מאיימת על הערכים ועל הלכידות של החברה החרדית. אתוס זה לא יתפוגג מאליו, ויש להניח שכפייה אך תקשה ותחמיר אותו. בין המגזר החרדי ובין שאר חלקי החברה הישראלית היהודית יש ניכור שלא כולו בשל התנהלותו של המגזר החרדי, ובמידה לא מבוטלת מקורו גם בבורות ובחוסר הבנה של החברה הישראלית הלא חרדית.כך למשל נשאלת השאלה מדוע ההישג האינטלקטואלי הנדיר של השחמטאי גלפנד זכה להערכה ואף להערצה בציבור הישראלי, אך על ההישג האינטלקטואלי של התלמיד המצטיין בישיבת קול תורה או בישיבת מיר-ברכפלד איש מחוץ למגזר החרדי אינו יודע. כמו ליקויים רבים בחברה הישראלית המביאים לידי ניכור, גם כאן ראשיתם של הדברים בחינוך ובין השאר בכך שמערכת החינוך הממלכתית משחררת מדי שנה בשנה, ללא כל ייסורי מצפון, עשרות אלפי בוגרי שתים עשרה שנות לימוד יהודים שאינם יודעים אפילו לקרוא דף גמרא (וזהו בראש ובראשונה עניין לאומי-היסטורי, לא עניין דתי). דיון בעניינים אלה חורג ממסגרתו של מסמך זה.

בעיית הגידול המספרי של תלמידי הישיבה שבהסדר, שלדעתם של רוב שופטי בג"ץ לא ניתן לה מענה מספיק, הביאה לידי התערבותו של בית המשפט בסוגיית תלמידי הישיבות.מפסקי הדין של שופטי הרוב עולה שהיעדר כל גבול מספרי עליון להסדר הייתה רכיב עיקרי בגישתו של בית המשפט לפיה ההסדר שיוצר חוק טל אינו יכול להיות מידתי, אפילו כהסדר ביניים "בדרך לשוויון", משום שהוא מותיר את אפשרת גידול תלמידי הישיבה שבהסדר ללא כל בקרה.

עד שנת 1977 הייתה מכסת מצטרפים שנתית להסדר, אך היא מעולם לא נאכפה כך שלא היה תלמיד ישיבה שביקש להצטרף להסדר והדבר נמנע ממנו בנימוק שהמכסה מלאה. בשנת 1977, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם ממשלת בגין הראשונה, בוטלה המכסה, ויחד עם עוד שינויים מהותיים בהסדר וכן שינויים חברתיים בישראל נפרצו המסגרות המספריות של הסדר "תורתו אומנותו" ותפחו עשרות מונים.

בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק בשנת 1986, הוקמה בכנסת ועדה בראשותו של חבר הכנסת מנחם הכהן, שבין היתר המליצה להעמיד מכסה של מצטרפים להסדר בהיקף של 3% ממחזור הגיוס השנתי; ההצעה לא נתקבלה, ומאז לא הוצע שנית לקבוע מכסה מספרית או אחוזית להסדר.

השירות הצבאי הוא בגדר מכשול מפני השתלבות החרדים בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל, שכן עקב איום השירות הצבאי ומתכונת ההסדר האוסרת על עבודה בתקופת הלימודים בישיבה, החרדים אינם משתלבים בשוק העבודה בגילאים הצעירים המתאימים לכך, ובגילאים מבוגרים יותר הם מתקשים לעשות כן;  עם זאת, ערכי השוויון בנטל מחייבים שגם צעירים חרדים ישאו בו.

חוק טל - שהחל לעשות את מלאכתו, ויותר משנכשל הוכשל - היה ראשיתו של פתרון בהקשר זה, אך מטעמים שונים הוא לא סיפק תוצאות מספיקות במהלך העשור שבו היה בתוקף; התפיסה השגויה של אחדים מהעוסקים בנושא שלפיה החוק נכשל ולא הוכשל מביאה לידי הצעות רדיקליות משני הכיוונים (גיוס מלא בכפייה לכול מזה או פטור מוחלט לעשר שנים לכול מזה).

כדי להבין את המתווה האפשרי לפתרון, יש להביט במצבן של קבוצות בקרה - קהילות חרדיות שבהן אין שירות צבאי ה"מאיים" על לכידותה של הקהילה החרדית והמדינה אינה תומכת בלימודי תורה כגון בבריטניה (בעיקר בלונדון) ובארצות הברית (בעיקר במדינת ניו יורק).

בקהילות אלה, כך המחקרים מראים, רוב תלמידי הישיבות עוזבים את לימודי התורה, באופן חלקי או מלא, כשהם בני 21 23 (החסידים מקדימים לגיל 21, הליטאים מאחרים לגיל 23). לאחר מכן רק תלמידים מעטים נשארים ללמוד בישיבות כעיסוק בלעדי, והיתר, גם אם הם ממשיכים בלימודים חלקיים, יוצאים לרכוש מקצוע, ללמוד לימודים כלליים ולהשתלב בשוק העבודה.

גילאים אלה נתפסים בחברה החרדית - גם בישראל - כגילאים שבהם סכנת היציאה מהקהילה נמוכה יותר, הן בשל קשרי הנישואים שכבר נוצרים בגילים אלה והן בשל התגבשות אישיותו של הצעיר החרדי.

על רקע זה מוצעים כמה קווים לפתרון:

א. יש לחתור לשוויון ולנראות של שוויון מתוך הבנה ששוויון מוחלט אינו אפשרי.

ב. יש להעדיף פתרון בהסכמה על פני פתרון בכפייה (הסכמה, ולו בשתיקה, אם אפשרית).בוועדת טל אחד החברים החרדים כלל לא חתם על הדין וחשבון הסופי; בצוות פלסנר חברי הכנסת החרדים לא חתמו על דין וחשבון הביניים; גם מאישי הציבור החרדים ספק אם ניתן יהיה לקבל הסכמה, והמרב שאפשר לצפות לו הוא ככל הנראה הסכמה שבשתיקה, שמשמעותה הימנעות מהתנגדות פומבית.

ג. בין המקל (הכפייה) והגזר (התמרוץ) יש להעדיף תמהיל שכמעט כולו גזר.

ד. יש לייצב מצב חדש שתוצאתו תהיה נתיב מהיר לשוויון, גם אם המרחק רב.

ה. במצב חדש זה מוצע לנטרל ככל האפשר את ראיית השירות הצבאי כאיום על לכידותו של המגזר החרדי ועל פרטיו, מתוך הנחה שבלא איום של השירות הצבאי במשוואת ההסדר, ייווצר באופן טבעי מצב הדומה לזה הקיים כיום בקהילות חרדיות בחוץ לארץ. כך תהיה הפגיעה בציפור נפשה של היהדות החרדית - לימודים תורניים לכל המעונין בכך ללא הגבלה - מזערית, אם בכלל.

הנחת העבודה היא שלא ניתן יהיה להגיע להסכמה (אפילו במובן של אי-התנגדות) עם המגזר החרדי על שינויים בהסדר שיכללו מגבלות מספריות או אחוזיות;בהקשר זה הוזכרו בדיון הציבורי "יעדים" לעומת "מכסות"; מן הראוי לציין כי "יעדים" אינם בעלי משמעות אם אין ננקטת פעולה אכיפה או ביצוע להשלמת היעדים כאשר אין מגיעים אליהם; יעד שננקטת פעולת אכיפה להשגתו במקרה שאינו מתמלא הוא מכסה; יעד ללא פעולות אכיפה למילויו הוא בעצם המשך של המצב הקיים. קביעת מגבלות שכאלה איננה רצויה במישור החברתי והכלכלי, אך מחויבת במישור הערכי, וייתכן שאף בלתי נמנעת בשל פסיקתו של בית המשפט הגבוה לצדק. חרף האמור, ובהנחה שבהסדר יוצעו שינויים שיכללו מכסה או מגבלה מספרית, מוצע הסדר שקוויו הכלליים הם אלה:

א. עד גיל 22 יימשך המצב הקיים, בדומה להסדר שנקבע בחוק טל, אך עם מתן אפשרות לעבוד כבר מגיל 18 בכפוף ללימודים תורניים בהיקף של 45 שעות לימוד שבועיות לפחות (הסדר שיבטל את הצורך בשנת הכרעה, משום שבפועל תתחיל שנת ההכרעה כבר בגיל 18).

ב. לאחר גיל 22 יעוגנו בחוק שתי תקרות מספריות (מכסות) לא אחוזיות: האחת תקרה לתלמידים מצטיינים והאחרת תקרה כוללת למספר התלמידים בהסדר "תורתו אומנותו" מעל גיל 22.

ג. תיקבע תקרה מספרית נמוכה ונוקשה (הגזר) רק לתלמידים מצטיינים, עד היקף של 1,000 איש בו זמנית.מנקודת הראות החרדית המספר נראה לכאורה נמוך, אבל בעצם אינו מבוטל כלל וכלל, שכן לנוכח כללי הגיוס לשירות צבאי ואפשרויות התמרון של ראשי המוסדות התורניים, 1000 תלמידים מצטיינים מעל גיל 22 בכל מועד נתון הוא מספר משמעותי. מי שייכלל במכסת המצטיינים יקבל תמיכה מוגדלת, שחלקה יינתן לו באופן אישי (ולא למוסד התורני). בעבור מי שלא ייכלל במכסת המצטיינים לא יקבל המוסד התורני תמיכה כלל והוא לא יקבל הטבות כלכליות (תמיכה או מלגה, הבטחת הכנסה, הנחה בארנונה, הנחה בביטוח לאומי וכיוצא באלה).

החלת המכסה תיעשה משנת 2013 על כל מי שיגיעו לגיל 22 משנה זו ואילך. ראשי הישיבות יקבלו את האפשרות לקבוע בעצמם את הנכללים במכסת המצטיינים.בניגוד למזהירים מפני חוסר האפשרות לקבוע מכסות בשל בעיות מעשיות, בעבר ניתנו תמיכות מוגדלות בעבור תלמידי ישיבות מצטיינים ("כולל האלף" בשנות התשעים), וראשי הישיבות הצליחו לעמוד במשימה של חלוקת המכסות. למניעת הפליה תהיה חלוקת המכסות יחסית. מי שיתמיד וילמד כתלמיד מצטיין שש שנים, עד גיל 28, יהיה פטור משירות צבאי או אזרחי.

פרט להיבטים אחרים של חיסכון בתקציב, יתפנו מתקציב התמיכות למוסדות תורניים (שכיום עומד על 800 מיליון ש"ח בשנה) 200 מיליון ש"ח; את הסכום הזה ניתן יהיה להקצות לתמיכה בסטודנטים בוגרי שירות צבאי בלימודיהם האקדמיים, כך שלא יידרשו לשלם שכר לימוד במשך שנה או שנתיים.

ד. תיקבע תקרה מספרית גבוהה (המקל) - בגובה היקף הלומדים מעל גיל 22 בשנת 2010 (השנה המלאה הראשונה שבה ניתנה האפשרות לחוק טל לפעול יחד עם המעטפת הארגונית המלאה של מנהלת השירות האזרחי). מי שייכלל במכסה יוכל ללמוד, אבל יקבל רק תמיכה מוקטנת, והמוסד לא יתוקצב בעבורו כלל. מי שלא ייכלל במכסה (על פי החלטת ראשי מוסדות הלימוד התורניים, ואם לא יעמדו בנטל זה, על פי הגרלה) יגויס לשירות צבאי או אזרחי לפי קביעת הצבא (בניגוד להחלטת הממשלה מחודש מרס 2011).

החלת המכסה תיעשה משנת 2015 על כל מי שיגיעו לגיל 22 משנה זו ואילך. ראשי הישיבות יקבלו כאמור את האפשרות לקבוע את הנכללים במכסת הלומדים בעצמם ובעבור ציבור תלמידיהם; למניעת הפליה חלוקת המכסות תהיה יחסית. הצלחת ההסדר במתכונתו החדשה תביא לידי כך שכלל לא יהיה צורך באכיפת מכסת העל (התקרה המספרית הגבוהה), שכן מסלולי החיים הטבעיים של תלמידי הישיבות יביאו לידי עזיבתם של די תלמידים, כמו שקורה בקהילות חרדיות מחוץ לישראל כמוזכר לעיל. אם אכן תידרש אכיפה וראשי המוסדות התורניים לא ישתפו פעולה בקביעה מי יופנה לגיוס לצבא, יקבע כאמור הצבא מי יגויס כדי לעמוד במכסה, ומקרב קבוצה בעלת מאפיינים זהים (למשל רווקים ללא ילדים בני 22) ייערך הגיוס בהגרלה.גיוס על פי הגרלה כאשר אין צורך בגיוס קבוצת אוכלוסייה שלמה ננקט בהצלחה בכמה מדינות בעולם (כמו למשל בארצות הברית), ואינו בגדר תקדים.

ה. מסגרות השירות הצבאי המתאימות לחרדים יורחבו, ומגבלות התקנים לשירות אזרחי של חרדים יוסרו והתקנים יתוקצבו בהתאם.

ו. תיפתח האפשרות להקמת ישיבות הסדר חרדיות - ענין שיונח כאתגר לפתחו של המגזר החרדי לנוכח הטענות החוזרות והנשנות כי היעדר מסגרות מתאימות לשירות צבאי מונע שירות כזה. ישיבות ההסדר הקיימות (הציונות הדתית, מרכז הרב) אינן מתאימות ליצירת מסגרות אלה בשל חילוקי דעות אידאולוגיים עם המגזר החרדי, ולכן יש לאפשר הקמת מסגרות שיהיו חרדיות במובהק. יש גם לקוות שהמסגרות החדשות ימנעו זליגה של תת-המגזר החרדי-הלאומי (חרד"ל) להסדר "תורתו אומנותו", כמו המצב כיום.

לסיכום, הסדר "תורתו אומנותו" עומד לפני שינוי חשוב, שיש לתכננו ולעורכו ככל הניתן בהסכמה עם המגזר החרדי במטרה להמשיך את השינוי שיצר חוק טל. במסגרת זו, אם יוחלט לקבוע מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך הקיים, כך שתימנע ככל האפשר הגעה לנקודת שבר שבה תלמידי ישיבות יבקשו להמשיך ללמוד ובמקום זאת יידרשו להפסיק את לימודיהם התורניים.

עו"ד אייל נון הוא מזכיר הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (ועדת טל); חבר המועצה המיעצת הממשלתית לשירות לאומי ואזרחי; לשעבר היועץ המשפטי למערכת הגיוס; לשעבר סגן היועץ המשפטי למשרד לשירותי דתות.

* גרסה מקוצרת של הדברים פורסמה בעיתון "הארץ" ביום 13.6.2012.