"אתה חייב לאהוב את האח הגדול"
לאחר הסערה שחולל חוק האזרחות, הצעת חוק חדשה מציעה לשלול את אזרחותם של אזרחים "לא נאמנים למדינה". לדעתם של שירי קרבס ומרדכי קרמניצר ההצעה היא פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויות האדם. קראו את המאמר.
לא, זה אינו פרומו לתכנית מציאות חדשה. זו שורה מתוך הספר 1984 של ג'ורג' אורוול, שטבע את הביטוי "האח הגדול", וזו גם הרוח המניעה את מפרשיה של הצעת החוק החדשה מבית היוצר של מפלגת ישראל ביתנו: ביטול אזרחותם של מי ש"אינם נאמנים למדינה". למעשה, החוק הישראלי כבר כולל הוראה המאפשרת ביטול אזרחות בנסיבות דומות: סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 מקנה לבית המשפט לעניינים מנהליים את הסמכות לבטל את אזרחותו של מי ש"עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל", ובכלל זה מעשה טרור, בגידה וריגול חמור. הצעת החוק החדשה אינה מסתפקת בסמכות רחבה ודרקונית זו, ומבקשת להרחיבה במידה ניכרת: מוצע כי מעתה יוסמך שר הפנים לבטל את אזרחותו של מי שהורשע בעברת "ריגול" (עברה הכוללת לא רק מסירת ידיעות סודיות לידי האויב במטרה לפגוע בביטחון המדינה, אלא גם את כל מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או אף החזיק ידיעה, לאו דווקא סודית). כן מוצע שהסמכות לבטל אזרחות תהפוך מעתה לחלק קבוע ולגיטימי ממגוון אפשרויות הענישה העומדות לרשות בתי המשפט בישראל: כל אדם שיורשע באחת העברות הרבות הכלולות בהצעת החוק (בין היתר עברות רכוש, איומים, התרשלות שתוצאתה בריחת שבויי מלחמה ואף הפצת "תעמולה תבוסתנית") - נוסף על הענישה הפלילית הקבועה לצד העברה, יוכל בית המשפט לבטל מיד את אזרחותו. כך למשל ניתן יהיה לגזור על מי שאיים כי יצית את כל פחי האשפה ברחובו כדי למנוע ממשאיות פינוי האשפה לעבור שם בשבת, עונש מאסר קל של שישה חודשים ועם זאת לבטל את אזרחותו לאלתר. יתרה מזאת, הצעת חוק זו - שאין לה תקדים ורע במדינות המערב - מאפשרת לשלול אזרחות גם מקטינים.
שלילת אזרחות איננה עניין סמלי. מדובר בסנקציה חריפה במיוחד, השוללת מהאדם את הזכות החשובה מכול: הזכות להיות בעל זכויות ולעמוד על זכויותיו. מי שנשללה אזרחותו מאבד לא רק את תעודת הזהות שלו, הדרכון והאפשרות להצביע בבחירות, אלא באחת הופך מועמד לגירוש מהמדינה, מקהילתו, מרכושו. את הפרימיטיביות וההשפלה הכרוכות בשלילת אזרחות הדגיש בית המשפט העליון האמריקני, בפרשת טרופ נגד דולס (Trop v. Dulles), שם נקבע כי "חוסר האנושיות בעונש זה אינה נעוצה בעינוי פיזי, אלא בהרס גמור של מעמדו של היחיד בחברה המאורגנת. עונש זה פרימיטיבי יותר מעינויים, שכן הוא הורס את מעמדו הפוליטי של היחיד שהתפתח מאות שנים. זהו צעד המפשיט את היחיד ממעמדו בקהילה המדינית והבין-לאומית". לכן נקבע באותה פרשה כי "שלילת אזרחות אינה נשק שהשלטון יכול להשתמש בו כדי להביע את חוסר שביעות רצונו מהתנהגות האזרח, חמורה ככל שתהיה".
כדאי לזכור שיש בינינו מי שמבצעים מעשים איומים ונוראים, לעתים חמורים לא פחות מ"הפצת תעמולה תבוסתנית". יש בינינו פדופילים, אנסים, רוצחי תינוקות. יש מי שמועלים בדמוקרטיה שלנו וגונבים לכיסם כספי ציבור. יש מי שרצח ראש ממשלה. יש מי שסתם רוצחים. כל אלה ורבים אחרים המבצעים עברות חמורות ומגלים חוסר נאמנות לחברה ולדמוקרטיה, אינם כלולים בהצעת החוק ואינם מועמדים לסילוק מהחברה. הם מטופלים כעניין שבשגרה על ידי מערכת הדין הפלילי שלנו, הכוללת דרכים אחרות להתמודד עם חוסר נאמנותם לערכי המוסר שלנו - בית סוהר, עבודות שירות, פיקוח קצין מבחן. המשפחה שלנו יודעת כיצד להתנער ממי שמפר את כלליה בלי לנער אותו מתוכה ובלי לסלקו מעמנו.
מה מייחד אפוא את העבריינים הפוטנציאלים הכלולים בהצעת החוק החדשה שבגינו אי-אפשר להסתפק בכלים הרגילים של גמול והרתעה המעוגנים בדין הפלילי? מדברי ההסבר להצעת החוק התשובה ברורה: במקום (או נוסף על) העמדתם לדין פלילי של אזרחים ערבים שהיו מעורבים בעברות נגד ביטחון המדינה, מעתה ניתן יהיה לבטל את אזרחותם ובתנאים מסוימים אף לגרש אותם מכאן. כך ייעשה למי שהשלטון אינו חפץ ביקרו.
עו"ד שירי קרבס היא עוזרת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומתמחה במשפט בין-לאומי באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית.
פרופ' מרדכי קרמניצר הוא סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
עוד בנושא
מאמרים ומחקרים
שירי קרבס, התיקון לחוק האזרחות וישראל כמדינה מתוקנת, 11.10.2010
מרדכי קרמניצר, מאמר דעה: נאמנות ואזרחות, 10.10.2010
אפרת רחף, שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים, 2.6.2010
אפרת רחף ומרדכי קרמניצר (מנחה), אף על פי שחטא - ישראלי הוא? שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים, 2008