כפייה תרבותית בלימודי הליבה
הרב יצחק לוי קורא לחדול מכפיית התרבות המערבית על לימודי הליבה ולחייב רק את לימוד השפה העברית ולימודי האזרחות. עוד הוא קורא להימנע מלערב את בג"ץ בנושא, משום שמעורבותו עלולה להביא לסערה ציבורית. קראו את מאמרו בעניין זה.
תופעה חמורה מתרחשת סביב לימודי הליב"ה. שותפים לה אנשי אקדמיה, אנשי צבור ובתי המשפט. מנסים לכפות את התרבות המערבית על התרבות היהודית. ללא שפורסם שום מחקר רציני שיוכיח את טענת הטוענים לזכות כפיית הליב"ה, החליטה "האליטה המערבית" שכדי להתפרנס וכדי להשתלב בשוק העבודה יש צורך ללמוד מגיל עשר ועד גיל שמונה עשרה מתמטיקה ואנגלית. הטענה הזו אינה נכונה בעליל מפני כמה נימוקים. הראשון והחשוב שבהם הוא שאין צורך ללמוד שמונה שנים מתמטיקה ואנגלית כדי לשלוט במקצועות אלו שליטה מספקת שתפתח את שערי מקומות העבודה גם במפעלי היי-טק. הוכח, בבתי ספר אקסטרניים לבגרות ובמכינות אקדמיות, שניתן להגיע לרמת בחינת הבגרות בשני מקצועות אלה בלימוד של שנה או שנתיים בכל שלב בחיים. אם כן, מדוע לכפות לימודים אלו כל כך הרבה שנים על אלו שאינם מעוניינים בהם? הנימוק השני הוא שלא כולם שואפים להתפרנס בדרך המחייבת ידיעה במקצועות אלו. רבים מתפרנסים בצניעות ובענווה ממקצועות השייכים לקבוצת עבודת הכפיים, ממקצועות הוראת היהדות, מחקלאות, ממסחר זעיר ועוד דרכים רבות שאין בהן צורך במקצועות אלו. הנימוק הנוסף שברצוני להעלות הוא "העדפת" התרבות המערבית בתכנית הלימודים הכוללת מתמטיקה, מדעים ושפות, על התרבות היהודית, הכוללת לימודי תנ"ך, תלמוד ומחשבת ישראל ולימודי ארץ ישראל. לו היו שוקלים את ערכיה של מדינת ישראל, היהודים והדמוקרטים, באופן שוויוני, אפשר היה להציע הרכב אחר של לימודי הליב"ה. יש כאן רצון לכפות תכנית שאינה חיונית. זה נראה טוב אך זה לא אמיתי. מדינת ישראל מאפשרת חינוך פרטי בדרך זו או אחרת (חינוך מוכר שאינו רשמי; רשתות חינוך חרדיות; רשתות חינוך נוצריות ועוד) ואינה כופה חינוך ממלכתי, ומתוך כך היא צריכה לכבד רצונות שונים בתכנית לימודים ולא לכפות דברים שאינם נצרכים.
מתוך לימודי הליב"ה המוצעים, המקצועות הנחוצים והראויים לחייבם הם לימודי השפה העברית ולימודי האזרחות. השפה המשותפת וההבנה של משמעות החובות והזכויות האזרחיות, מסגרות השלטון ומסגרות החוק, חיוניים כדי להיות חלק מהחברה האזרחית הישראלית.
תמוה מאד בעיני שבית המשפט, במקום לדחות מראש את העתירה, קבע דיון בהרכב תשעה שופטים. יש נושאים הנפתרים בהידברות ובשכנוע במהלכים הלוקחים זמן. כולם חשים שלגבי הציבור החרדי יש "תזוזה" לכיוון השתלבות בשוק העבודה ולכיוון גיוס לצה"ל. התזוזה לא נובעת מחוק או מפסיקת בג"צ אלא מתהליכים חברתיים וכלכליים המתרחשים בחברה הישראלית. פסיקה של בג"צ, המחייבת וכופה לימודי ליב"ה על חשבון תכנית לימודים שנבנתה על פי התפישה האידיאולוגית של אותם רשתות חינוך ובתי ספר, תגרום לסערה ציבורית ולמחאות קשות, להרגשות של שסע וקיפוח. סערת "בנות עמנואל" תראה כאירוע קטן לעומת מה שיכול להתרחש.
נכון יעשו העותרים אם ימשכו את עתירתם ויפעילו את השפעתם בדרכים אחרות להשגת מטרתם.
המאמר התפרסם בעיתון הארץ ב-3 באוקטובר 2010.