מדדי הדמוקרטיה: ישראל 2012 בהשוואה בינלאומית

ביום ראשון 15.9.2012 צוין יום הדמוקרטיה העולמי. באותה עת קיבלנו את השנה החדשה. לרגל שני האירועים החגיגיים הללו קיבצנו עבורכם כמה נתונים המלמדים על מקומה היחסי של הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה למדינות אחרות. איך נתפסת הדמוקרטיה הישראלית בענייהם של מכוני מחקר בין-לאומיים שונים? לאילו ציונים זוכה ישראל במדדים הבין-לאומיים המשווים עשרות מדינות מדי שנה?

מבוא

שאלת איכותה של הדמוקרטיה היא מהשאלות המעסיקות מכוני מחקר רבים בעולם. מדי שנה מתפרסמים שורה של מדדים בין-לאומיים המשווים מגוון תחומים מבניים, תפקודיים וערכיים של הדמוקרטיה במדינות השונות. מדדים אלה, המוכרים גם בשם מדדי הדמוקרטיה, מעניקים ציון שנתי לכל מדינה בנושא נפרד, ומציגים את הערכותיהם העדכניות של מכוני המחקר, כל אחד בתחומו, באשר למצבן הייחודי והיחסי של עשרות, ואף מאות מדינות.

זו השנה התשיעית שהמכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם את מדד הדמוקרטיה 2012 הכולל, בן השאר, גם סקירה של שורה ארוכה של מדדים השוואתיים בין-לאומיים. כנגזרת מהם ניתן ללמוד על מקומה היחסי של הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה למדינות אחרות וכן על מצבה במרוצת השנים.

תרשים 1 מציג את המקומות שישראל הגיעה אליהם השנה בהשוואה ל-27 המדינות האחרות (ציר אנכי), בהתייחס ל-12 המדדים שבחרנו (ציר אופקי). מקום 1 ברום הציר האופקי הוא המקום הטוב ביותר מבחינת איכות הדמוקרטיה, ואילו מקום 28 בתחתית הציר מציין את המקום הלקוי ביותר מאותה בחינה. לעתים ישראל חולקת את הציון עם מדינה או מדינות אחרות, ולפיכך היא חולקת גם את המקום הגרפי עם קבוצת מדינות, כך שכולן יחד, כקבוצה, תופסות תחום שלם בסולם, ולא מקום אחד בלבד. למשל, במדד התרבות הפוליטית הדמוקרטית ישראל חולקת אותו ציון עם 5 מדינות: איטליה, בלגיה, יפן, ספרד וצרפת. כולן יחד ממוקמות אפוא במקומות 9-14.

שני מדדים נבחרים מתוך מדדי הדמוקרטיה

השתתפות פוליטית. מדד ההשתתפות הפוליטית (Political Participation Index) הוא אחד המדדים המקובלים של האקונומיסט.לפירוט הנושאים והשאלות העומדים במוקד המדד ראו The Economist, Economist Intelligence Unit, The Democracy Index 2010: Democracy in Retreat: www.eiu.com/public/topical_report.aspx?campaignid=demo2010 המדד משקף ציון ממוצע ב-9 שאלות המבוססות על פרמטרים כגון שיעור ההשתתפות בבחירות, שיעור החברות במפלגות ורמת המעורבות בפוליטיקה. הציון 10 בסולם מעיד על השתתפות פוליטית רבה מאוד, והציון 0 מצביע על השתתפות פוליטית מעטה מאוד. כפי שניתן ללמוד מתרשים 2, את שני המקומות העליונים בסולם ההשתתפות תופסות נורווגיה וניו זילנד. סוגרות את הרשימה סוריה, סעודיה וטורקיה. במדד ההשתתפות הפוליטית מקבלת ישראל כבר כמה שנים את הציון הגבוה 8.33, והיא ממוקמת שלישית, כלומר במקום טוב מאוד ברום הסולם, בין ניו זילנד לשווייץ.

שחיתות פוליטית. הארגון הנחשב למוביל בעולם במאבק בנגע השחיתות על כל צורותיה הוא ארגון השקיפות הבין-לאומית (TI –Transparency International),עמותת שבי"ל היא הסניף הישראלי של ארגון TI העולמי. להרחבה ראו www.ti-israel.org ולכן אנו משתמשים במדד תפיסת השחיתות (Corruption Perception Index) שפיתח. הציון במדד זה נע כאמור בין 0 ל-10, וככל שהוא גבוה יותר, המדינה מוערכת כנקייה יותר משחיתות. כפי שאפשר לראות בתרשים 3, את הציונים הגבוהים ביותר קיבלו השנה ניו זילנד, נורווגיה ושווייץ. ונצואלה, רוסיה ולבנון סוגרות את הרשימה. ישראל קיבלה ב-2012 את הציון 5.8, והיא ממוקמת במקום ה-12.הערכה זו מבוססת על שישה סקרים שערכו חמישה מכוני מחקר. ראוי להדגיש כי במדד המלא של הארגון ממוקמת ישראל במקום ה-30 מתוך 179 המדינות שבמחקר, אולם כאן אנו משווים אותה רק ל-27 המדינות הנבחרות. מדובר בהרעה לעומת הציון שקיבלה אשתקד (6.1), גם בהשוואה למיקומה  בשנה שעברה.להרחבה ראו www.transparency.org

ההיבט המוסדי

1. מדד תפיסת השחיתות: ישראל (ציון 5.8) מדורגת מעט מעל אמצע הסולם, במקום ה-12.
2. מדד תפקוד הממשל: ישראל (ציון 7.5) מדורגת פחות או יותר באמצע הסולם, במקומות 13-9 יחד עם ארצות הברית, ברזיל, הודו וספרד.
3. מדד הליכי הבחירות ופלורליזם: ישראל (ציון 8.75) מדורגת מתחת לאמצע הסולם, במקומות 19-18, יחד עם ארגנטינה.
   
   

היבט הזכויות

1. מדד ההשתתפות הפוליטית: ישראל (ציון 8.33) מדורגת במקום הגבוה – 3.
2. מדד המעורבות האזרחית: מתוך 19 המדינות הנכללות במדד זה ישראל (ציון 1.8) מדורגת אחרונה, על יד רוסיה.
3. מדד הקשרים החברתיים: מתוך 19 המדינות הנכללות במדד זה, ישראל (ציון 88) מדורגת במקום הנמוך, השלישי מהסוף, לפני טורקיה ויוון.
4. מדד התרבות הפוליטית הדמוקרטית: ישראל (ציון 7.5) מדורגת במקומות האמצעיים 14-9,  יחד עם בלגיה, יוון, יפן, ספרד וצרפת.
5. מדד ה(אי)-שוויון המגדרי: ישראל (ציון 0.145) מדורגת בשליש העליון של הסולם, במקום ה-11, בין יוון לבין קנדה.
6. מדד החופש הכלכלי: ישראל (ציון 67.8) מדורגת במקום ה-13, באמצע הסולם.
7. מדד חופש העיתונות: ישראל (ציון 30) מדורגת במקומות 14-13, באמצע הסולם.
8. מדד הזכויות האזרחיות: ישראל (ציון 5.59) ממוקמת במקום ה-20, הנמוך למדי.
9. מדד חופש הדת: ישראל (ציון 0) מדורגת במקומות הנמוכים ביותר, 28-19, יחד עם 9 מדינות נוספות – הודו, ונצואלה, טורקיה, ירדן, מצרים, סוריה, סין, סעודיה ורוסיה.
   
   

היבט היציבות הפוליטית

1. מדד המתיחות על רקע דתי: ישראל (ציון 2.5) מדורגת במקומות הנמוכים ביותר, 28-25, יחד עם הודו, לבנון ומצרים.
2. מדד המתיחות על רקע לאומי/לשוני: ישראל (ציון 2) מדורגת במקומות הנמוכים ביותר, 28-27, יחד עם טורקיה.

וכך, לפי ציוניה השנה ישראל מדורגת ברוב המדדים באמצע הסולם או בקרבתו. לטובה בולט מקומה במדד ההשתתפות הפוליטית (לפי האקונומיסט (The Economist), ואולם במדדי המעורבות האזרחית והקשרים החברתיים של OECD מקומה אינו מזהיר. לרעה בולטים מדדי הליכי הבחירות והפלורליזם, מדד זכויות האזרח, מדד חופש הדת, ובייחוד מדדי המתיחות על רקע דתי ועל רקע .לאומי/לשוני

סיכום

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2012 מציג את מקומה של ישראל על פי 14 מדדים שחושבו במכוני מחקר בינלאומיים. כל המדדים בוחנים את שלל ההיבטים של מידת הדמוקרטיות של מדינות.

14 המדדים מייצגים שלושה היבטים של התפקוד הדמוקרטי: (א) ההיבט המוסדי: תפיסת השחיתות, תפקוד הממשל והליכי בחירות ופלורליזם; (ב) היבט הזכויות: השתתפות פוליטית, קשרים חברתיים, מעורבות אזרחית, תרבות פוליטית דמוקרטית, שוויון מגדרי, חופש כלכלי, חופש עיתונות, זכויות אזרחיות וחופש דת; (ג) היבט היציבות: מתיחות על רקע דתי ומתיחות על רקע לאומי/לשוני.

הניתוח מתייחס לשני צירי השוואה: האחד, מקומה היחסי של ישראל לעומת 27 מדינות אחרות; והאחר, הציונים שישראל קיבלה השנה בהשוואה לציונים שקיבלה בעבר.

בחמישה מדדים ישראל ממוקמת השנה באמצע הסולם (או בקרבת האמצע): שחיתות פוליטית, תפקוד הממשל, תרבות פוליטית דמוקרטית, חופש כלכלי וחופש עיתונות. בדרך כלל כאשר מדובר בחמשת המדדים האלה, היא ממוקמת אחרי המדינות המוגדרות חופשיות ובאותו מקום שממוקמות המדינות המוגדרות חופשיות למחצה.

בולט לטובה מקומה של ישראל במדד ההשתתפות הפוליטית (מיד אחרי ניו זילנד ולפני שווייץ) ובמדד השוויון המגדרי (אחרי קנדה ולפני יוון).

בולט לרעה מקומה הנמוך של ישראל במדדים האלה: הליכי בחירות ופלורליזם (יחד עם ארגנטינה, אחרי ארצות הברית ולפני טורקיה); מעורבות אזרחית (אחרי רוסיה, ממש בתחתית הרשימה); קשרים חברתיים (אחרי רוסיה ולפני יוון); זכויות אזרחיות (אחרי ונצואלה ולפני לבנון); חופש דת (יחד עם רוסיה, סעודיה, סין, סוריה, מצרים, ירדן, טורקיה, ונצואלה והודו; ואחרי בריטניה, איטליה, גרמניה, יוון, ספרד, צרפת ושווייץ) ; מתיחות על רקע דתי (אחרי לבנון ולפני הודו); מתיחות על רקע לאומי/לשוני (אחרי טורקיה, ממש בתחתית הרשימה).

כשמדובר בהשוואת ציוני השנה לשנים קודמות מתברר כי לא חלו במצבה של ישראל שינויים מפליגים. בשבעה מדדים לא חל שום שינוי: תפקוד הממשל, הליכי בחירות ופלורליזם, השתתפות פוליטית, תרבות פוליטית דמוקרטית, חופש דת, מתיחות על רקע דתי ומתיחות על רקע לאומי/לשוני. ניכרים שיפור מסוים בציונים במדדי השוויון המגדרי וזכויות האזרח והרעה מסוימת במדדי תפיסת השחיתות, .החופש הכלכלי וחופש העיתונות