עובדי קבלן: מעיוותי שוק העבודה בישראל

על רקע השביתה במשק שיזמה ההסתדרות והפרסומים הרבים בתקשורת הופנתה תשומת הלב הציבורית לשימוש הנרחב בקבלני עבודה או בחברות כוח אדם להעסקה זמנית של עובדים. תופעה זו, שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות, היא מעיוותי שוק העבודה בישראל. להלן אסביר מדוע.

לפי הנתונים הקיימים מדובר בכ-5% 6% מסך המועסקים במשק. זהו שיעור גבוה ביותר, אבל להערכתי השיעור האמיתי גבוה ממנו. מה שהחל בעובדי הניקיון והאבטחה, התרחב למקצועות הדורשים מיומנויות גבוהות יותר ולתפקידים בסקטור הציבורי. יתרונה של צורת העסקה זו בגמישות שהיא מעניקה בהעסקת עובדים. אבל השימוש הנרחב שנעשה בה פוגע בצבירת הון אנושי, שכן תחלופת העובדים גבוהה מאוד, והם מתקשים לרכוש ניסיון בעבודה ואת המיומנויות שמקורן בניסיון. שיטה זו גם מאפשרת הגדלה של רווחי החברות על חשבון שכר העובדים, דבר הפועל להגדלת אי-השוויון במשק. יש גם דיווחים ועדויות ששיטת העסקה זו מנצלת את העובדים מתוך הפרת זכויותיהם. להשלכות הכלכליות מתווספות גם השלכות חברתיות ומוסריות שליליות, שאין להן מקום בחברה מתוקנת.

במדינות רבות צורת העסקה זו מוגבלת למקצועות או לתפקידים מסוימים, והיא מיועדת במפורש לעזרה זמנית לחברות. ואולם השיטה כמו שהיא מיושמת בישראל עברה את הגבולות המצומצמים הללו. לפי דו"ח שפרסם ה-OECD, במדד האומד את דרגת ההגנה על עובדים היה ציונה של ישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD ככלל, ובנושא של עובדים זמניים בפרט.

מצב זה מתקשר לשורה של עיוותים בשוק העבודה בישראל: אי-קיום חוק שכר מינימום בהיקף ניכר, העסקה נרחבת של עובדים זרים, מקצתם מסתננים, תת-תעסוקה בקרב מגזרים שלמים בחברה (גברים חרדים, נשים ערביות), חוסר ייצוג של קבוצות שלמות של עובדים חלשים ועוד. המשותף לתופעות אלו הוא רצונן של חברות לשמור על רמת רווחים גבוהה, המסתייעת בכך שעלות העבודה נמוכה. עלות זו כוללת שכר הנמוך מהמינימום, אי-תשלום הטבות סוציאליות, לעתים תנאי עבודה גרועים וכיוצא בזה. כל זאת מתוך הפרה של חוקים ותקנות, ללא פיקוח מספק וללא ענישה הולמת.

המלצותיי בתחום זה הן לבטל בחקיקה את רוב הפעילות של חברות כוח האדם, כלומר לאסור על פעולתן ולאכוף זאת על ידי ענישה משמעותית. יש להחזיר את הנושא לכוונתו המקורית - העסקה מוגבלת, בתפקידים מסוימים, של עובדים כאמצעי עזר לחברות לגשר על פערים זמניים. גם בהעסקה זו יקבלו העובדים זכויות סוציאליות מלאות. פתרונות חלקיים, המוצעים עתה לרוב, צפויים להתמוסס ולהשאיר את המצב על כנו.

השביתה שיזמה ההסתדרות היא במקומה אם היא תפנה את תשומת הלב הציבורית לעניין. ואולם היא אינה במקומה אם המטרות של מוביליה נגועות באינטרסים אחרים והחלופה שהם מציעים אינה חד-משמעית. לאור ההפגנות של הקיץ מן הראוי לנצל את האווירה הציבורית לטיפול בנושא חשוב זה.

פרופ' ערן ישיב הוא פרופ' חבר לכלכלה באניברסיטת תל אביב, יועץ לחטיבת המחקר בבנק ישראל, ראש צוות כלכלה במרכז טאוב, יועץ ל- Bank of England ועמית מחקר ב- CEPR - Centre for Economic Policy Research בלונדון.

דוא"ל: yashiv@post.tau.ac.il . אתר: http://www.tau.ac.il/~yashiv/