מבוא למדינה חדשה
ב-9 ביולי הכריזה דרום סודן על עצמאותה. בכך תם מאבק ארוך של יותר מחמישה עשורים, ונולדה המדינה ה-193 החברה באו"ם. בשורות הבאות נסקור בקצרה את קווי המתאר של המדינה הצעירה בעולם.
בשבת 9 ביולי 2011 נולדה מדינה חדשה: הרפובליקה של דרום סודן. הכרזת העצמאות של דרום סודן מביאה לקצו סכסוך ממושך שנפרש על פני עשורים רבים, מאז יצאה סודן עצמה לעצמאות באמצע שנות החמישים. שורשו של הסכסוך נעוץ בהבדלים האתניים והדתיים בין תושבי חלקה הצפוני של סודן (שבטים ערבים מוסלמים) ובין תושבי חלקה הדרומי (שחורים נוצרים ברובם). לאחר שתי מלחמות אזרחים ממושכות שגבו יותר משני מיליון קורבנות, נחתם בשנת 2005 הסכם שלום בין הממשלה המרכזית של סודן ובין תנועת השחרור של דרום סודן (SPLM). ההסכם פירט מפת דרכים לקראת פיוס בין שני הצדדים וכן אפשרות לדרום סודן להכריז על עצמאות. ראשית, עם חתימת ההסכם הוענק לדרום סודן מעמד של שטח אוטונומי. שלוש שנים מאוחר יותר נסוגו כוחות הצבא הסודני מדרום המדינה, ומוקדם יותר השנה (ינואר 2011), נערך בקרב תושבי דרום סודן משאל עם שבחן אם קיים רוב של אזרחים המצדד בהיפרדות ממדינת האם ויציאה לדרך עצמאית. למרות חששות רבים, התנהל משאל העם בדרך כלל בשקט וללא הפרעות מיוחדות. רוב מוחץ של של יותר מ 95% הצביעו בעד העצמאות.
| הרפובליקה של דרום סודן | |
| שטח | 619,745 קמ"ר (סדר גודל של צרפת או אוקראינה) |
| אוכלוסייה | כ-8 מיליון נפש (סדר גודל של ישראל או שווייץ) |
| עיר הבירה | ג'וּבָּה |
| שיטת ממשל | נשיאותית (בדומה לרוב מדינות אפריקה) |
| מבנה בית הנבחרים | בית יחיד (אוניקמרלי) עם 170 חברים |
לפי החוקה החדשה, שאושרה ימים ספורים לפני הכרזת העצמאות, יעמוד בראש הרפובליקה נשיא שיבחרו האזרחים בבחירות ישירות. הרשות המחוקקת תהיה בדגם של בית נבחרים יחיד, ושמה הרשמי הוא "האספה המכוננת של דרום סודן". נכון להיום חברים בה 170 חברים והיא שוכנת בבירת המדינה ג'וּבָּה.
צפו בסרטון ביוטיוב המתאר את הקמתה של דרום סודן
עם הכרזת העצמאות נהפכה הרפובליקה של דרום סודן לחברה ה-193 בארגון האו"ם. הפיכתה למדינה עצמאית נישלה את סודן ממעמדה כמדינה העשירית בגודלה בעולם והמדינה הגדולה באפריקה, והתואר "המדינה הגדולה באפריקה" עבר לאלג'יריה. סודן, שממנה התנתקה המדינה החדשה, הייתה הראשונה להכיר בה בצעד בונה אמון בעל משמעות רבה, שכן על אף היציאה לעצמאות, שתי המדינות עדיין חלוקות ביניהן בנושאים רבים, ובראש ובראשונה בעניין השליטה על מקורות הנפט.