שמחה מאופקת

החלטתו של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) לקבל את ישראל לשורותיו היא בשורה משמחת לישראל, אבל עם זאת אין להפריז במשמעות הכלכלית והמדינית של הצטרפות זו. פעילותו העיקרית של ארגון ה-OECD היא לספק עצות בלתי מחייבות, ניתוח כלכלי וסטטיסטיקה משובחת. לא פחות, אבל גם לא יותר.

כניסתה של ישראל לארגון צפויה להשפיע בעקיפין על המדיניות הציבורית בישראל. מעתה תהה ישראל חלק אינטגרלי של כל הסטטיסטיקה המעולה שהארגון מספק, והישראלים יוכלו להשוות את הישגיה של ישראל וכן את כישלונותיה למדינות המפותחות ביותר בעולם. עד כה הייתה ישראל כבן חורג ב-OECD, ולכן ניתן היה להשוות אותה לאחרים רק באחדים מן התחומים כמו החינוך.

אין ספק כי המידע על הישגיהם הירודים של תלמידי ישראל לעומת תלמידים במדינות המפותחות, כמו שעלו מן הסטטיסטיקה שסיפק ה-OECD, השפיע על עיצוב מדיניות החינוך בישראל, שכן ההשוואה הבלתי מחמיאה לחצה את מקבלי ההחלטות לערוך שינויים כדי לשפר את מצב החינוך. אפשר לשער כי לפרסום מיקומה היחסי של ישראל בתחומי חיים אחרים עשויה להיות השפעה דומה.

לעומת זאת, ההערכות שההצטרפות תביא בעקבותיה השקעות זרות או עלייה בדירוג האשראי הן חסרות בסיס. אני מקווה שחברות דירוג האשראי אינן פועלות כך. דירוג האשראי של ישראל, כמו זה של מדינות אחרות כמו יוון, שנמצאת כעת בצרות ובחדשות, נקבע לפי המשתנים הכלכליים במציאות ועל פי המדיניות התקציבית והמוניטרית. חברותה של יוון בארגון ה-OECD אינה מסוככת עליה מפני זעמן של חברות דירוג האשראי או המשקיעים הזרים, ודירוג האשראי שלה ירד ירידה חדה למרות חברותה ב-OECD.

קבלתה של ישראל ל-OECD שקולה בחשיבותה להנפקת תעודה על ההתפתחות הכלכלית המרשימה שעברה ישראל מאז הקמתה ועד היום. מדינת ישראל הצליחה להיכנס לשלושים המדינות המפותחות ביותר בעולם, אם לשפוט לפי רמת ההכנסה לנפש. היא הגיעה להישגיה הכלכליים למרות תנאים גאופוליטיים קשים שלא ניצבו בפני שום מדינה מפותחת אחרת באותה תקופה, אבל אין זה אומר שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה. ישראל עדיין סובלת מרמה גבוהה של עוני, מפערים כלכליים גדולים ביותר ומשסעים חברתיים קשים, ועל כך גם זכינו מה-OECD לביקורת. זה לא מנע מהם, ולא היה צריך למנוע, לתת לנו את תעודת החברות בארגון.

אסור להתבלבל. התעודה מעידה על ההישגים, אבל היא אינה מייצרת אותם. היא לא יותר מסמל להישגים אלו. קשה לזלזל בתעודה המגיעה מארגון בין-לאומי בימים שישראל נאבקת על תדמיתה בעולם, ומתן אישור בין-לאומי לרמת התפתחותה הכלכלית היא מצרך הסברתי נחוץ באווירה הבין-לאומית העכשווית. לאישור זה מתאימה שמחה מאופקת.

ד"ר מומי דהן, מרצה בכיר לכלכלה - בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה.