מי שומר על השומרים

חוסר היכולת להכריע מי יעמוד דרך קבע בראשות ועדת החוץ והביטחון פוגע קשות בפעילותה השוטפת של וועדת חוץ ובטחון. כתוצאה מכך נפגעת יכולתה לפקח באופן שוטף וסדיר על הרשות המבצעת במכלול תחומי הביטחון, המודיעין ויחסי החוץ של המדינה. זהו מצב פסול הפוגע פגיעה קשה באושיות הדמוקרטיה הישראלית

בעקבות זיכויו בנובמבר 2013, עזב יו"ר וועדת החוץ והביטחון, אביגדור ליברמן, את תפקידו כיו"ר הועדה וכיו"ר ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים. בהיעדר הסכמה של סיעות הקואליציה על זהות היו"ר החדש וכדי למנוע את שיתוק פעולתה של מליאת הועדה ושל ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים, תיקנה ועדת הכנסת בינואר 2014 את התקנון באופן שהסמיך את יו"ר הכנסת למנות את אחד מחברי הועדה כיו"ר זמני וזאת למשך 45 ימים. אלא שלקראת סיום המועד שנקצב, טרם הושגה הסכמה על זהות יו"ר קבוע לוועדה. לפיכך החליטה ועדת הכנסת להאריך את התקופה שבה יוכל יו"ר הכנסת להפעיל את סמכותו למינוי יושב ראש זמני עד מאי 2014. בפרק הזמן שחלף מאז עזיבתו של אביגדור ליברמן את תפקידו כיו"ר הועדה, ועד תום התקופה המקורית שקצבה הכנסת להסדר הזמני, התכנסה מליאת הועדה רק ארבע פעמים (בימים כתיקונם היא מתכנסת פעם עד פעמיים בשבוע) ואילו ועדת המשנה לשירותים חשאיים התכנסה רק פעם אחת (גם היא מתכנסת בעת שגרה פעם עד פעמיים בשבוע). כפועל יוצא מכך ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון, המופיעים בפני הוועדה דרך קבע, לא הופיעו בפניה.

על חשיבותה הסגולית של ועדת החוץ והביטחון ניתן ללמוד מחוקים שונים, מתקנון הכנסת וממסמך היסוד של הוועדה שנוסח בעקבות מסקנותיה של הועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורו (ועדת רובינשטיין) מ-2004: הוועדה מתפקדת כעין "כנסת זוטא", אשר עיקר עיסוקה הוא פיקוח על מערכת הביטחון וגופי המודיעין הפועלים בדרך כלל בחשאיות. אין גורם נוסף מלבדה שיכול לפקח, בשם הציבור, על פעילותם. אלא שתוכנה של פעילות פיקוחית זו איננו חשוף במלואו לביקורת חיצונית של התקשורת והאקדמיה, ואף לא לביקורתה של מליאת הכנסת, ועל כן לא ניתנת לציבור גישה לתהליך קבלת ההחלטות ולדילמות העומדות במרכז העשייה הביטחונית. זאת, בניגוד לגופים אחרים, שפעולתם חשופה לאור השמש ולפיקוח הכנסת - ובהיעדר פיקוח של הכנסת - גם לביקורתם של התקשורת והציבור. זאת ועוד, ועדת החוץ והביטחון מופקדת על מגוון תחומים נוספים בעלי חשיבות רבה : אישור חקיקה, תקנות וצווים בתחומי הביטחון (כדוגמת גיוס חירום של יוצאי צבא לשירות מילואים); אישור החלטות ופעולות הרשות המבצעת (כדוגמת הכרזה על מצב מיוחד בעורף); מדיניות החוץ ומערך המודיעין של מדינת ישראל; ביקורת על תוכניות העבודה של מערכת הביטחון וצה"ל, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי וגופי המודיעין והביטחון הכפופים למשרד ראש הממשלה ואישור תקציבם ועוד.

חוסר היכולת להכריע מי יעמוד דרך קבע בראשות ועדת החוץ והביטחון פוגע קשות בפעילותה השוטפת (התכנסות תדירה, זימון בעלי תפקידים ודיווח שלהם, קידום חוקים, התקנת תקנות ואישור צווים שונים). כתוצאה מכך נפגעת יכולתה לפקח באופן שוטף וסדיר על הרשות המבצעת במכלול תחומי הביטחון, המודיעין  ויחסי החוץ של המדינה. מאחר ואף גוף אחר איננו מוסמך לבצע בשם הריבון - ציבור האזרחים - פיקוח שוטף על מערכת הביטחון, לא יהיה זה מרחיק לכת לטעון כי המצב הפסול המתואר לעיל פוגע פגיעה קשה באושיות הדמוקרטיה הישראלית.