סיוע ממשלתי למגזר השלישי פוגע בדמוקרטיה

האם הממשלה צריכה להיחלץ לעזרתן של עמותות פרטיות שנקלעו למצוקה בעקבות המשבר הכלכלי? מצוקתו של המגזר השלישי היא עוד אחת מההשלכות החברתיות של המשבר הכלכלי העולמי. התכווצות העושר העולמי בעקבות ירידה במחיריהם של ניירות הערך בבורסות העולם דלדלה את משאביהם של התורמים הגדולים, ובעקבות כך תקציביהן של עמותות רבות בישראל קטנו. אחדות מן העמותות, בייחוד אלה שמבוססות על תרומותיו של תורם בודד, אף נאלצו לסגור את שעריהן בשל ההתמוטטות הכלכלית של אותם בעלי מאה.

בשנים האחרונות נהנו העמותות הפרטיות והציבוריות מפריחה שהייתה קשורה לשגשוג של שוקי ההון בעולם. העליות הפנומנליות בשוקי ניירות הערך ניפחו את שוויים הכספי של נכסי התורמים, וכך יכלו אלה להקצות שיעור מעושרם ועדיין להישאר יותר עשירים. ההעברות הכספיות השוטפות שמוסדות ישראליים קיבלו מחוץ לארץ עמדו בשנת 2003 על כ-400 מיליוני דולרים, ובתוך תקופה קצרה ניתרו לרמה כפולה – כ-800 מיליוני דולרים בשנת 2007.דוח בנק ישראל לשנת 2007, הנספח הסטטיסטי, לוח ז'-נ-10.

המשבר הכלכלי העולמי מאיים להפסיק או לצמצם את פעילותן המבורכת של עמותות פרטיות רבות, ובאופן טבעי עמותות אלה משמיעות קריאות מצוקה. בדצמבר 2008 הגיעו נציגי העמותות לוועדת הכספים של הכנסת כדי להציג את תביעתם ממשלם המסים לתמיכה ממשלתית. דיון נוסף בעניין זה התקיים בסוף מרס 2009. לפני שממהרים להיעתר לפנייתן יש לברר את התפקיד שממלא המגזר השלישי בספֵרה הציבורית.

עמותה פרטית קמה במטרה לקדם תכלית שמקימיה ראו בה תכלית בעלת ערך. הם לא הסתפקו בהגיגים, והיו מוכנים לתרום למענה משאבים כספיים בלתי מבוטלים. בימים כתיקונם הממשלה אינה מעבירה תמיכות ישירות לעמותות פרטיות, אבל משפיעה באופן עקיף על היקף פעילותו של המגזר השלישי באמצעות מתן ההקלות במס לתורמים. כך אחדות מן העמותות הפרטיות נהנות ממעמד מיוחד שמאפשר לתורמים ליהנות מזיכוי מס בעד תרומתם - הטבות המס שנועדו לעודד אזרחים לתרום לעמותות שפועלות לקדם מטרה חברתית ראויה.

באופן טבעי, הממשלה הנבחרת אינה מעורבת בקביעת המטרות של העמותות הפרטיות, ומובן שאינה מעורבת בהקצאת המשאבים ליעדים השונים. את המטרות של העמותות הפרטיות קובעים התורמים העיקריים. תורם אחד מעוניין לקדם את הדמוקרטיה בישראל, והאחר מעוניין לקרב בין יהודים לערבים. כל אלו מטרות ראויות. אבל התורמים הם שקובעים את מגוון הפעילויות ואת היקפן, ולפיכך הם אינם בהכרח תואמים את טעמיו של הציבור הישראלי.

לאמתו של דבר העמותות הפרטיות מבטאות סטייה, גם אם לגיטימית, מתוצאות המשחק הדמוקרטי. אזרחים (לרוב בעלי ממון) או בעלי מאה מחו"ל תורמים לעניין מסוים משום שהם אינם מרוצים מהיקף המשאבים שהקצתה הממשלה למטרה זו. אפשר גם שאינם מרוצים מדרך פעולתה של הממשלה בקידום עניין מסוים. במשטר דמוקרטי שמתפקד כראוי, הקצאת המשאבים על ידי הממשלה הנבחרת אמורה לבטא את סדרי העדיפויות של הציבור. עם זה מובן שרצון הציבור– אם הוא אכן בא לידי ביטוי במדיניות הממשלה – אינו יכול להתאים לטעמו של כל אחד מאזרחי המדינה.

בפני אזרח שאינו שבע רצון מתוצאות המשחק הדמוקרטי פתוחה האפשרות להשתמש במשאבים העומדים לרשותו כדי ל"תקן" את סדרי העדיפויות של החברה. "תיקון" כזה ניתן להשיג באמצעות תרומה לעמותה פרטית שפעילותה תואמת את טעמיו. התורמים לעמותות שמקדמות מטרות ציבוריות כהגדרתן בחוק נהנים כאמור מהקלות מס, במטרה לעודד אזרחים בעלי ממון לחלוק את השפע שנפל בחלקם עם אחרים. ההקלה במס מוגבלת עד סכום מסוים (4 מיליון שקלים) כדי להגביל את יכולתם של בעלי המאה למשוך משאבים ציבוריים (הטבות מס), נוסף על המשאבים הפרטיים (התרומות) שהם נותנים כדי לסטות מסדרי העדיפויות של החברה. כעשירית מארגוני המגזר השלישי נהנים ממעמד שמזכה את התורמים להם בהקלות מס. רוב העמותות אפוא אינן נהנות ממעמד זה, שכן אין היגיון שהממשלה תשתמש במשאבים ציבוריים כדי לסייע בידי אזרחים (או תורמים מחו"ל) שמעוניינים "לתקן" את רצון העם.

אסור שהמשבר הכלכלי העולמי ישבש את ההיגיון. אין כל היגיון שממשלה תעביר משאבים כספיים שיכולים לשמש להשגת מטרות שתואמות את העדפותיו של הציבור לידיהן של עמותות שיעשו במשאבים אלו שימוש בהתאם להעדפותיהם של מנהלי העמותות והתורמים (לשעבר).