האם הפערים בהשכלתם של עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים משפיעים על הפערים הלימודיים בין בתי הספר היהודיים והערביים?

במאמר זה בוחן נביל חטאב אם ישנם פערים בהשכלה הפורמלית הנדרשת מעובדי הוראה בבתי הספר היסודיים הערבים והיהודיים לעומת השכלתם הלכה למעשה ואם תוצאות בחינה זו מסייעות להבין את הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים בישראל.

הקדמה

במאמר קצר זה אבקש לבחון את מידת ההלימההערה מתודולוגית: קיימת יותר משיטה אחת לחישוב מידת ההלימה בין ההשכלה הקיימת לבין ההשכלה הנדרשת בכל משלח יד. השיטה שבחרתי בה מבוססת על חישוב המרחקים (פערים) בין התעודה הגבוהה ביותר שהשיג הנבדק לבין התעודה השכיחה ביותר באותו משלח יד. כיוון שבסולם התעודות שהשתמשתי בו היו שמונה דרגות (0-7), סולם ההפרשים יכול תאורטית לקבל את טווח הציונים (7-7). כמו כן מאחר שבערכים הקיצוניים בשני צדי הסולם היו כצפוי מקרים מעטים יחסית צירפתי את ארבעת הערכים מכל צד לקטגוריה אחת. בין ההשכלה הפורמלית הנדרשת מעובדי הוראה בבתי הספר היסודיים, הערביים והיהודיים, בישראל לבין השכלתם הקיימת הלכה למעשה. אציג את הפרופיל ההשכלתי הפורמלי של העובדים הללו ואנתח את הפערים בין נשים לגברים במצבי אי-ההלימה אגב הדגשת נקודות הדמיון והשוני בין העובדים היהודים לבין העובדים הערבים. אטען שקיימים הבדלים מסוימים מבחינת הפרופיל ההשכלתי של הקבוצות, אולם ההבדלים הללו אינם בהכרח מסייעים בהבנת הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים.

הפרופיל ההשכלתי הפורמלי של עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים

יש דמיון בין הפרופיל ההשכלתי של הגברים הערבים, של הנשים הערביות ושל הנשים היהודיות (ראו תרשים 2). לעומתם נראה שונה מעט הפרופיל ההשכלתי של הגברים היהודים. בעוד שרוב הגברים הערבים, הנשים הערביות והנשים היהודיות בעלי השכלה פורמלית על-תיכונית ובעלי תואר בוגר, כמעט מחצית מהגברים היהודים מחזיקים בידיהם תעודת בגרות בלבד או אפילו חסרי תעודה כזו.

למרות הדמיון הכללי שבין הפרופיל ההשכלתי של הנשים היהודיות לזה של הנשים והגברים הערבים, ניתן להבחין בהבדלים מסוימים ביניהם, במיוחד בקצות הסולם. קיים שיעור גבוה מעט יותר של נשים יהודיות בעלות השכלה פחותה מתעודת בגרות או לחילופין מעל לתואר בוגר. עם זאת, הבדלים אלו אינם משנים את המגמה הכללית, ולפיה הגברים היהודים אכן נבדלים בפרופיל ההשכלתי שלהם משאר הקבוצות.

אי-ההלימה בין דרישות המקצוע להשכלה בקרב עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים

ניתן להבחין באי-הלימה בין דרישות המקצוע לבין השכלתם הפורמלית של עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים (ראו תרשים 3). כצפוי התרשים מראה שהגברים היהודים הם הקבוצה בעלת ההשכלה הפורמלית הנמוכה ביותר בהשוואה לדרישות המקצוע (תת-השכלה). רק כרבע מתוכם ממוקמים בקטגוריה של הלימה מלאה (דרגה 0 בסולם), וכ-60% מהם ממוקמים בחלקו השלילי של הסולם, המייצג תת-השכלה. ייתכן שבצד ההשכלה הפורמלית שלהם, הגברים הללו עברו הכשרה נוספת במסגרת הצבא, המפצה על היעדר תעודה פורמלית. אך הסבר זה הוא כמובן בגדר השערה בלבד, ונדרש מחקר נפרד כדי לבחון זאת לעומק.

התפלגות אי-ההלימה בקרב הגברים הערבים והנשים משתי הקבוצות כמעט זהה. עם זאת, ניתן לזהות יתרון יחסי  לנשים היהודיות על פני הנשים הערביות המתבטא בשיעור גבוה יותר של נשים יהודיות בעלות עודף השכלה, בייחוד בטווח הדרגות 1-2. בעוד שכרבע מהנשים היהודיות ממוקמות בצד החיובי של סולם אי-ההלימה (עודף השכלה), רק כ-10% מהנשים הערביות ממוקמות בצד זה., אף שגם כוח ההוראה בבתי הספר המקבילים במגזר הערבי נהנה מהאיכות המתאימה. כמו כן מהתרשים עולה ששיעור הגברים הערבים בבתי הספר הוא הנמוך ביותר מבחינת חוסר ההשכלה ושייצוגם בעודף ההשכלה אינו נופל מזה של הנשים היהודיות, אך השפעתם נותרת חלקית ומוגבלת בהשוואה להשפעת הנשים היהודיות בשל שיעורם הנמוך במשלח יד זה.

מצב של תת-השכלה שבו העובדים הם בעלי השכלה נמוכה יותר מזו השכיחה (המתאימה) למשלח היד הנתון מעיד על מוגבלותו או על הפחתתו של ההון האנושי, שהוא רכיב חשוב בקביעת איכותו ומידת יצרנותו של כוח האדם המועסק בענף מסוים. העובדה שלנשים הערביות אין ייצוג יתר ברמות חוסר ההשכלה (טווח הציונים 1- עד 3-) בהשוואה לנשים יהודיות מלמדת על כך שאין הפחתה במידת ההון האנושי שלהן בהשוואה לעמיתותיהן היהודיות או שאין פער משמעותי בין שני המגזרים. עודף ההשכלה היחסי בקרב הנשים היהודיות עלול דווקא להעיד על בעיה ולא על מצב שיש לשאוף אליו. עודף השכלה בדרך כלל מלוּוה בתופעת אבטלת הכישורים (mismatch) שהיא בעיה כלכלית ומבנית בעלת השפעות שליליות על העובדים ועל המשק כאחד.

סיכום

אין אפוא הבדל ניכר באיכות העובדים הערבים לעומת עמיתיהם היהודים בבתי הספר היסודיים בישראל, מבחינת כישוריהם הפורמליים.המאמר התמקד בבדיקת הכשרתם הפורמלית בלבד של עובדי ההוראה ולא בחן את תפקוד עובדי ההוראה ואת איכות עבודתם. יש הבדל בין איכות כוח האדם מהבחינה הפורמלית לבין איכות ההוראה, המושפעת גם מגורמים נוספים. ייצוג היתר של הגברים היהודים בקטגוריות חוסר ההשכלה אינו מכריע בחשיבותו בשל שיעורם הנמוך בכוח ההוראה בבתי הספר היסודיים ובשל קיזוזו על ידי עודף ההשכלה בקרב הנשים היהודיות.

כיוון שההבדלים המעטים שנמצאו כאן אינם יכולים להסביר את הפערים הלימודיים הקיימים בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים בבתי הספר היסודיים כפי שהם מתבטאים במבחני המיצ"ב, יש להפנות את הזרקורים לכיוונם אחרים, דוגמת: מחוייבות המורים ותפקודם; התשתיות והמשאבים הזמינים בבתי הספר הערביים לעומת היהודיים; תפקיד המשפחה והבית; הגורמים הפנימיים כמו מוטיבציה ושאיפות; וכמובן מקום מגוריו וסביבתו הקרובה של התלמיד.