האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל

במסגרת מפגש הפתיחה של הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל עלה לדיון נייר העבודה מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. נייר העבודה מדגיש את האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל, יעדי הפורום ושליחותו, וכן את תכנית העבודה וסדר העדיפויות שלו.

האיומים

 משילות הישרדותית

• חוסר יכולת להציע ולבצע תכניות ארוכות טווח בתחומים שונים (מדיניות חוץ וביטחון, כלכלה וחברה וכו').
• גישה הישרדותית בבניית ההסכמים הקואליציוניים:
  
  • הסכמים קואליציוניים המדגישים אינטרסים סקטוריאליים צרים על חשבון מחויבות לאינטרס הציבורי הכללי.
  • אילוצים קואליציוניים המטילים כבלים על תפקוד הממשלה ופוגעים באפקטיביות שלה לאורך זמן.

• שחיקה עמוקה במעמדן ובכוחן של המפלגות ה"כלליות" (מפלגות שהאינטרס הלאומי - בתחומי המדיניות והביטחון, החברה והכלכלה וכו' - נמצא בראש סדר היום שלהן) וביכולתן להנהיג מימוש של השקפת עולם ומדיניות.
• התפתחות תהליכים פנים-מפלגתיים במפלגות ה"כלליות", המפוררים את היסודות של המפלגה כגוף אורגני ואת האמון שהציבור רוחש לה (מִפקדים פיקטיביים, שיטת הבחירות המקדימות וכיו"ב).
• פגיעה של ממש במחויבותם של נבחרי הציבור למצע ולמדיניות של מפלגותיהם: אין משמעת סיעתית ובמקומה התפתחה תת-תרבות של "מורדים" בראש הסיעה.
• גישה אנוכית קצרת ראות וקצרת טווח מצד ראשי המפלגות, המעמידה את סיכויי ההיבחרות מעל כל שיקול אחר.

 

סקטוריאליזציה

• מפלגות סקטוריאליות מעמידות אינטרס סקטוריאלי ולעתים בדלני על חשבון מבט כולל, המשקלל את הצרכים החברתיים מתוך מחויבות לכלל האזרחים.
• המפלגות הסקטוריאליות הללו, הכופות מכירה של נכסים ואינטרסים ציבוריים (ביטול הקצבאות, ויתור על תכניות ליבה במערכת החינוך וכיו"ב), הן האחראיות להתעצמות המשילות ההישרדותית.
• הסקטוריאליזציה - תולדת הבחירה הישירה, שניפצה את תשתית המשטר בישראל - מהווה תמריץ להעמקת השסעים, למינוף האלימות המילולית ולהתחזקות המגמות האנטי-מערכתיות. בעקבות השינויים הדמוגרפיים (בעבר, בהווה ובעתיד) סביר שיתחזקו מגמות הסקטוריאליזציה ועמן כוחן של המפלגות הסקטוריאליות.

 

תרבות של אנטי-פוליטיקה

• מגמות האנטי-פוליטיקה בתרבות הפוליטית הישראלית מתחזקות. עיקרן: הפניית עורף לפוליטיקה ולמשרתי הציבור והתגברות השחיקה במידת האמון שהציבור רוחש למוסדות הדמוקרטיה ומתוך כך ללגיטימציה של שיטת המשטר.
• הקרעים המתרחבים באמנה הבלתי כתובה שבין הבוחרים לנבחרים מאיימת על העוגן שהמדינה מספקת לשם התמודדות עם השסעים והקרעים החברתיים.
• הציבור לא הטמיע ולא קיבע בתודעתו את דגם המשטר של הדמוקרטיה הפרלמנטרית.
• שלוש קבוצות גדולות ובעלות חשיבות בחברה הישראלית - חרדים, ערבים ויוצאי ברית המועצות לשעבר - אינן מקבלות, מי יותר ומי פחות, את כללי המשחק הדמוקרטיים.
  
  

היעדים

משילות יציבה

• יצירה וביסוס של מפלגות ו/או גושים פוליטיים גדולים.
• ביסוס היכולת של מפלגות ו/או גושים פוליטיים גדולים להציג עקרונות למדיניות ארוכת טווח המעמידה את טובת הכלל  בראש סדר החשיבות, מעל הבחירות, ומאפשרת לממש וליישם .את העקרונות הללו לאחר הבחירות
• הצעת חלופה למפקדים הפיקטיביים ולגילויי השחיתות הפנים מפלגתיים.
  
  

אינטגרציה

• צמצום הסקטוריאליות - משימה עליונה: תנאי ליציבות שלטונית וצעד לקראת תרבות פוליטית בריאה המושתתת על מגמות אינטגרטיביות לעומת מגמות מפוררות ומעמיקות שסעים.
• הצבת הלכידות והאינטגרציה בחברה מרובת תרבויות כמו החברה הישראלית כנגד מגמות הסקטוריאליזציה.
• עיגון המרכזיות של טובת המדינה והאינטרסים של הכלל.
• יצירת חיבור בין ההעמדה של טובת הכלל במרכז לבין ההתמודדות השוויונית עם המצוקות והצרכים של הקבוצות בחברה הישראלית.
  
  

השתתפותיות (Participatory Democracy)

• העצמת היכולת והעניין להשפיע, במישרין ובעקיפין, בכל נושא הקשור לחיי היחיד והכלל - החל ברמת הקהילה הקרובה הקטנה, עבוֹר ברשות המקומית וכלה בבית הנבחרים.

השליחות

• לפתח מתווה למימוש הדרגתי ומבוקר של היעדים שתכליתם תיקון של ממש בשיטת השלטון בישראל. על המתווה להיות מושתת על תכניות פעולה הישגים מדידים ומונחה על ידי תכנית אסטרטגית.
• להניע שינוי בתוואי התרבות הפוליטית בישראל לכיוון של הגברת ההשתתפות הציבורית בתהליכים פוליטיים וציבוריים בד בבד עם קיבוע שיטת השלטון הפרלמנטרית בתודעה הקולקטיבית.
• לבסס בתודעה הציבורית את מעמדו של הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל כסמכות הציבורית המניחה על שולחן בית הנבחרים הצעות מעשיות ומלווה את תהליכי מימושן.
  
  

תכנית עבודה וסדרי עדיפויות

• הדיפת הניסיונות לחזור לשיטת הבחירה האישית (שני פתקים) [עדיפות לטווח הקצר]
• העלאת אחוז החסימה [עדיפות לטווח הקצר]
• ראש הממשלה הוא ראש הסיעה הגדולה [עדיפות לטווח הקצר
• שינוי פתק ההצבעה: בחירות מקדימות ביום הבחירות  [עדיפות לטווח הבינוני]
• הכנסת ממד האיזוּר לשיטת הבחירות [עדיפות לטווח הארוך]
• תיקונים בשיטת הבחירות
• מחקר