הודעה לעיתונות

לקראת יום הנשים הבין-לאומי: סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה על ייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות

| מאת:

התמונה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית (ג'מיני)

לקראת יום הנשים הבינלאומי נבחנו עמדות הציבור ביחס לייצוג נשים במוסדות הפוליטיים ובשירות הציבורי על-ידי עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.

ברקע פסק הדין שהתקבל לאחרונה,1 בו קבע בג"ץ כי על הממשלה לקבוע תוך חצי שנה נוהג אשר יבטיח ייצוג הולם לנשים בתפקיד מנכ"ליות במשרדי ממשלה, בהיעדר היום נשים בתפקיד זה, במינוי של קבע.

ככלל ניתן להסיק מכלל ממצאי הסקר כי רוב הציבור מכיר בחשיבות ייצוג שוויוני לנשים ותומך בהגדלת הייצוג של נשים במוקדי קבלת החלטות. אמנם, ניתן לראות כי קיים פער בין המחויבות העקרונית לייצוג שוויוני של נשים, לבין הבחירות הפוליטיות שהבוחרים עושים בשעת אמת, כאשר נדרשים לבחור מפלגה אשר איננה כוללת ייצוג שווה לנשים ובפועל שאלת ייצוג השוויוני לנשים נדחקת על ידי שיקולים נוספים. אולם ברורה המחויבות וההכרה בחשיבות ייצוג שווה לנשים וההבנה כי זו ראויה ומיטיבה עבור נשים בפרט והחברה בכלל.

הסקר נערך בין התאריכים 30/1-6/2/2025 והתבסס על מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה. המדגם וכלל 594 מרואיינות ומרואיינים יהודים ו-172 מרואיינות ומרואיינים ערבים.

הגדלת הייצוג השוויוני בזירה הציבורית

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי, בשאיפה לייצוג שוויוני. יותר נשים תומכות בכך (79%) בהשוואה לגברים (63%). בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) רוב משמעותי מסכימים לכך – 89.5% במרכז, 81% בשמאל ו-60% בימין.

מפילוח התשובות על פי הצבעה לכנסת בבחירות 2022, עולה כי גם בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, שיעור לא מבוטל מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים – 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה. בקרב מצביעי הליכוד רוב משמעותי (63%) מסכימים שיש להגדיל את ייצוג הנשים ובמפלגות האופוזיציה התמיכה נרחבת עוד יותר ונעה בין 79%-97%.

תרשים 1: יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת וממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי בשאיפה לייצוג שוויוני של נשים וגברים (%, ערבים, יהודים)

 

תרשים 2: יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת וממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי בשאיפה לייצוג שוויוני של נשים וגברים (%, כלל המדגם)

 

העדפה להצביע עבור מפלגה עם ייצוג שוויוני של נשים

65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים מהווה מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת, לעומת 29% שמבחינתם זה אינו שיקול בגיבוש העדפה מפלגתית. נתון זה מלמד כי רוב הציבור מחויב באופן תיאורטי לייצוג שוויוני אולם בפועל, בהינתן כי ברוב רובן של המפלגות אין ייצוג שוויוני לנשים (ובחלק אין כלל נשים), שיקול זה נדחק לשוליים.

ניכרת מידת תמיכה גבוהה במיוחד בקרב מפלגות האופוזיציה ישראל ביתנו 90%, מפלגת העבודה 89%, יש עתיד 79% והמחנה הממלכתי 78%. אכן במפלגות אלו יחסית יש ייצוג גבוהה של נשים אם כי קיים פער בין אחוז התמיכה לבין מספר הנשים בפועל. למשל, במפלגת ישראל ביתנו מכהנות שתי 2 מתוך 6 חברי כנסת, ביש עתיד מכהנות  9 נשים מתוך 24 חברי כנסת, במחנה הממלכתי מכהנות 2 נשים מתוך 8 חברי כנסת. למעשה רק במפלגת העבודה יש ייצוג שוויוני כאשר מכהנות 2 נשים מתוך 4 חברי כנסת.

הפער בין התמיכה בייצוג שוויוני לבין ייצוגן הנמוך של נשים בולט גם בקרב המצביעים למפלגות הערביות (רע"ם וחד"ש-תע"ל). זאת כאשר רוב בולט תומך בהעדפת מפלגות עם ייצוג שוויוני של נשים (86%, 79%, בהתאמה), זאת למרות העובדה כי בכל אחת מהמפלגות הללו יש רק חברת כנסת אחת מטעמה. גם בקרב מצביעי הליכוד יש רוב המעדיפים ייצוג שוויוני כשיקול בבחירת מפלגה (58%) לעומת ייצוגן הנמוך של נשים בסיעת הליכוד (7 נשים מתוך 32 חברי כנסת). מפתיעה במיוחד היא התמיכה בקרב מצביעי ש"ס, כאשר למעלה משליש (36.5%) העידו כי זהו בכל זאת שיקול עבורם, על אף שמעולם לא היתה מועמדת אישה ברשימת המפלגה לכנסת. מידת תמיכה דומה עלתה בקרב מצביעי הציונות הדתית (36%). לעומת זאת, רק 16% ממצביעי יהדות התורה הסכימו שזהו שיקול עבורם. 

תרשים 3: בעת ההחלטה למי אצביע, אעדיף מפלגות שיש בהן ייצוג שוויוני לנשים (%,יהודים, ערבים)

 

תרשים 4: בעת ההחלטה למי אצביע, אעדיף מפלגות שיש בהן ייצוג שוויוני לנשים (%, כלל המדגם)

 

ייצוג הולם לנשים ייטיב עם נשים

אחת הטענות התומכות בייצוג הולם לנשים במוקדי קבלת החלטות היא שהייצוג לא רק מממש את הזכות לשוויון, אלא הוא גם תורם לשיפור מצב הנשים. בסקר עלה כי 65% מהציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.  31% אינם מסכימים לכך. 70% מהנשים מכלל המדגם מסכימות לכך לעומת 60% מהגברים.

תרשים 5: מצבן של נשים היה טוב יותר לו היו יותר נשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות במשרדי הממשלה (כלל המדגם, %)

 

יותר תקציב למפלגות בהן שיעור הנשים ברשימה הוא לפחות שליש

48% מכלל המדגם מסכימים כי מפלגות שברשימתן לכנסת לפחות שליש מהנשים במקומות ריאליים יתוקצבו במימון מפלגות גבוה יותר. 44% שאינם מסכימים לכך. כלומר, ניתן לומר כי בקרב כלל המדגם יש כמעט שוויון בין התומכים והמתנגדים לאימוץ אמצעי משפטי לעידוד ייצוג נשים, כפי שננקט כיום על פי החוק בסיעות ברשויות המקומיות. בקרב הציבור הערבי רוב משמעותי יותר (70.5%) סבורים כי יש להגדיל את מימון המפלגות הכוללות לפחות שליש נשים ברשימותיהן.


הסקר נערך על-ידי המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים בשיתוף מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/1-6/2/2025 רואיינו 594 איש ואשה בשפה העברית ו-172 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.54% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון רפי סמית.

  1. בג"ץ 1363/23 שדולת הנשים בישראל ואח' נ' הממשלה ואח', (24.2.2025).