פגיעה קשה בעקרון אי תלות השופטים
שינוי אופן מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים שאישרה הכנסת נותן לקואליציה אפשרות להתעמר בשופטים ולהפעיל עליהם לחץ פוליטי. מדובר בחוק שאינו חוקתי ופוגע גם בזכותנו, האזרחים, להליך הוגן בפני בית משפט בלתי תלוי
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
התיקון שאישרה הכנסת בליל יום שני לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים פוגע קשות בעקרון אי תלות השופטים, סותר חזיתית את חוק-יסוד: השפיטה, ולכן הוא לא חוקתי ויש עילה לפסילתו בבג"צ.
הנציבות נועדה לבקר את ההתנהגות וניקיון הכפיים של השופטים והדיינים במערכת המשפט כולה. לנציב סמכותיות להמליץ על הגשת הליכים משמעתיים ובמקרים קיצוניים להמליץ על הדחת שופט. הגוף הוקם בשנת 2003, בחוק שקבע – בשל הרגישות המיוחדת והצורך להגן על אי תלות בית המשפט מפני התערבות פוליטית – כי המינוי ייעשה בידי הועדה לבחירת שופטים כאשר את המועמדים קובעים בהסכמה שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. מאז 2003 הנוהג היה כי הנציב יהיה שופט עליון בדימוס.
לפי התיקון תוקם ועדה ממנה בת שבעה חברים, מהם שלושה מקצועיים (שני שופטים בדימוס והסנגור הציבורי הארצי), שלושה מהקואליציה (שר המשפטים, שר העבודה וח"כ שיבחר ברוב בכנסת) ודיין שייבחר על ידי הרבנים הראשיים –גורמים שמתמנים בהסכמות פוליטיות של מפלגות החברות בקואליציה הנוכחית. בפועל, לפי החוק לקואליציה יהיה רוב אוטומטי בוועדה, והיא תוכל למנות נציב כראות עיניה – נציב שעלול לרדוף את השופטים מתוך אג'נדה קואליציונית מובהקת, ובדגש על בית המשפט העליון ונשיאו.
הרקע להצעת החוק הוא העדר נציב מאז מאי 2024, בשל סירוב השר לשתף פעולה עם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון פוגלמן, ולאחרונה בשל החרמת נשיא בית המשפט העליון. מכאן, ששר המשפטים שסרב למלא את תפקידו לפי החוק הקיים יצר "צורך" לתקן את החוק ולהרוויח ממנו במלחמתו בבית המשפט. זהו במובהק מקרה של "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק" – תיקון כללי המינוי הרבה לאחר שהליכי המינוי כבר החלו.
מלכתחילה, הצעת יו"ר ועדת חוקה ח"כ רוטמן הייתה למינוי על ידי בחירה בכנסת בהסכמה רחבה של 70 חברי כנסת. לנוכח הביקורת על כך שהמינוי יהפוך פוליטי, לא רק שרוטמן לא משך את הצעת החוק או נענה להצעות שונות של האופוזיציה לדרכים למתן אותה – אלא גם החמיר אותה והפך אותה לקואליציונית.
יש לזכור כי משום שמדובר בחוק רגיל, הוא לא יכול להיות מנוגד לחוק יסוד. חוק-יסוד: השפיטה כולל עקרון יסודי, כבר בסעיף 2, שכותרתו "אי תלות" והוא קובע כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין." עקרון זה מבטא את העובדה שמערכת המשפט חייבת להיות עצמאית מפני התערבות פוליטית. נציב שממונה בידי הקואליציה, ובוודאי בהקשר הנוכחי, בהחלט עלול להתעמר בשופטים ולגרום בכך ללחץ פוליטי שפוגע באי התלות שלהם ולכן הוא אינו חוקתי ועל בג"צ לפסול אותו. הוא גם פוגע בזכותנו, האזרחים, להליך הוגן בפני בית משפט בלתי תלוי.
החוק לא עומד לבדו. הוא משתלב בהפיכה המשפטית: המתקפה על מערכת המשפט והצעת החוק – שאיננה פשרה - להפיכת המינויים בכל ערכאות בתי המשפט לפוליטיים, מתקפה על היועצת המשפטית לממשלה, פגיעה בחופש הביטוי, האקדמיה, והתקשורת החופשית. קיימת עילה מובהקת לפסול את החוק בבג"צ כחוק לא חוקתי.
פורסם במקור בהארץ