סקר דצמבר 2024: רוב הציבור (57.5%) תומך בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לסיום המלחמה
בפילוח מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת, בימין ישנו רוב (54%) התומכים בעסקה כלשהי (מלאה או חלקית) לעומת 39% בלבד התומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס ● 68% מכלל הציבור ו-60% ממצביעי הליכוד מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר הליכה לבחירות ● 66% מהישראלים מעריכים ששנת 2025 תהיה טובה עבורם במישור האישי, אך רק 43% מעריכים זאת גם במישור המדיני
Photo by Itai Ron/Flash90
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 5-8/1/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.
הנושאים העיקריים בדו"ח זה
- מצב הרוח הלאומי ומצבה הכללי של ישראל
- החזרה לשגרה
- השפעת המצב הנוכחי בסוריה ועתיד הנוכחות בשטחי החיץ
- העסקה לשחרור חטופים
- חוק הגיוס ואישור תקציב המדינה
- העלייה הצפויה ביוקר המחייה בישראל
- עסקת טיעון עם נתניהו ומעורבות בני משפחתו בניהול ענייני המדינה
- הצפי לשנת 2025
מידת האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל נשארת נמוכה ויציבה מזה חצי שנה (החודש: כלל המדגם - 37%, יהודים - 39%, ערבים - 27%). לעומת זאת, במקביל, באופטימיות בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי מסתמנת עלייה הדרגתית: בכלל המדגם כמחצית כיום הם אופטימיים בנושא זה. ואולם, שיעור כולל גבוה זה והעלייה המתמשכת בשיעור החשים כך מבטאים בעיקר את עמדות הציבור היהודי בנושא, שעה ששיעור האופטימיים בקרב הערבים נמוך בהרבה (אופטימיים – יהודים - 56%, ערבים - 23%).
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) מעלה רוב של אופטימיים בימין הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי (55%) הן לגבי עתיד הביטחון הלאומי (66.5%). במרכז מדובר במיעוט גדול של אופטימיים לגבי עתיד הביטחון (43%) ובמיעוט קטן הצופים בחיוב לעתיד כשמדובר בעתיד השלטון הדמוקרטי (19.5%). בשמאל מדובר במעט מעל שליש של האופטימיים לגבי עתיד הביטחון (37%) ובמיעוט זעיר כשמדובר בעתיד השלטון הדמוקרטי (8%).
ככל הנראה על רקע השתפרות המצב הביטחוני והתייצבות שגרת החיים האזרחית (ראו להלן), סקר החודש מאשש את מגמת הירידה המשמעותית בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כרע מאוד או רע והעלייה המתונה בשיעור המעריכים את המצב כטוב מאוד או טוב שאיתרנו כבר באוקטובר 2024.
מצבה הכללי של מדינת ישראל (%, כלל המדגם)
הפער בהערכת המצב הכללי של ישראל בין יהודים לערבים הוא גדול. אם כי בשני הציבורים רק מיעוט מעריכים אותו כיום כטוב מאוד או טוב, שיעור היהודים המגדירים את המצב כך עולה בבירור על שיעור הערבים (בהתאמה 25% ו-16%). שיעור המגדירים את המצב ככה-ככה גבוה בהרבה בקרב היהודים מאשר בקרב הערבים (34% לעומת 13% בלבד). בהתאמה לכך, כשמדובר בשיעור המגדירים את המצב רע מאוד או רע, שיעור הערבים המחזיקים בהערכה זו גבוה בהרבה משיעור היהודים (71% לעומת 41%).
פילוח לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) מראה מיעוט קטן בשמאל ובמרכז המגדירים את המצב הכללי של ישראל כיום כטוב מאוד או טוב (בהתאמה 7.5% ו-9%) בהשוואה ליותר משליש (35%) הסבורים כך בימין. בהתאם וכצפוי, שיעורי המגדירים את המצב כרע מאוד או רע גבוהים בהרבה בשמאל ובמרכז (בהתאמה 72% ו-53%) מאשר בימין (29%).
התפלגויות התשובות לשלוש השאלות שלעיל מראה כי תמונת המצב בעיני כלל אזרחי ישראל הערבים גרועה בהשוואה לתמונת המצב בעיני כלל הציבור היהודי, ואולם, פילוח של הציבור היהודי לפי מחנות פוליטיים מראה כי הערכת המצב של השמאל היהודי, ובמידה פחותה מעט של המרכז, קרובה יותר לזה של הציבור הערבי מאשר לזו של מחנה הימין היהודי.
התרשים שלהלן מראה מגמה ברורה וחזקה של חזרה לשגרה אישית בציבור היהודי - 75% דיווחו החודש שחזרו לשגרה ככל שמדובר למשל בעבודה, בצריכת תקשורת, בפגישות משפחתיות וחברתיות וכדומה.
פילוח לפי שלושת המחנות הפוליטיים (מדגם יהודים) מראה רוב גדול בכולם של המדווחים על חזרה לשגרה, כאשר השיעור הגבוה ביותר הוא דווקא בשמאל (79%) – מחנה, שכפי שראינו, הרוב בו מגדירים את המצב הכללי של ישראל בשלילה ואינם אופטימיים לגבי העתיד של השלטון הדמוקרטי ושל הביטחון הלאומי. כשמדובר בנורמליזציה של החיים האישים, בצמוד לשמאל נמצא הימין (77%). השיעור הנמוך ביותר, אך בכל זאת רוב – נמצא במרכז (66%). לעומת זאת, בציבור הערבי רק מיעוט, אם כי גדול, מדווחים על חזרה לשגרת חייהם, תמונה דומה, אם כי מעט טובה יותר, בהשוואה לחודשים הקודמים.
חזרו במידה רבה מאוד ודי רבה לשגרה או קרוב לשגרה בחיים האישיים (%)
פילחנו את התשובות לגבי החזרה לשגרה לפי הערכת המצב הכללי של ישראל במדגם היהודים ומצאנו רוב של המדווחים שחזרו לשגרה בכל הקטיגוריות, אם כי בקרב מי שהגדירו את המצב טוב מאוד וטוב היה שיעור זה גבוה מאשר בקרב מי שהגדירו את המצב הכללי של ישראל ככה-ככה או רע מאוד ורע (בהתאמה 84%, 74%, 69%). פילוח לפי אזורי מגורים מראה כי שיעור החזרה לשגרה בקרב יהודים נמוך יותר באזור הצפון מביתר האזורים. בקרב מדגם הערבים לא ניתן לדווח על הבדלים בין האזורים.
שאלנו: "לדעתך, האם המצב הנוכחי בסוריה, לאחר נפילת משטרו של אסד, משרת את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל או פוגע בהם?" רוב בכלל הציבור (52.5%) סבורים שהמצב הנוכחי בסוריה משרת את האינטרסים של ישראל. רק מיעוט (11.5%) חושבים שהמצב לאחר נפילת אסד דווקא פוגע בהם ו-16% מעריכים שהמצב לא משרת ולא פוגע באינטרסים של ישראל. שיעור גבוה מהרגיל ענו שאינם יודעים (20%).
אמנם הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים שיעור הסבורים שהמצב בסוריה משרת את האינטרסים של ישראל גבוה משיעורם של החושבים שהוא פוגע בהם, אך ההבדלים בין שתי הקבוצות בולטים: בקרב היהודים 56% סבורים שהמצב משרת את ישראל ואילו בקרב הערבים רק 34.5% סבורים כך.
בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים ניכר שבשלושת המחנות שיעור הסבורים שהמצב הנוכחי בסוריה משרת את ישראל גבוה משיעור הסבורים ההיפך. עם זאת, בימין שיעור הסבורים שהמצב בסוריה משרת את ישראל (62%) גבוה משמעותית מאשר במרכז ובשמאל (45% ו-48%, בהתאמה).
לדעתך, האם המצב הנוכחי בסוריה, לאחר נפילת משטרו של אסד, משרת את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל או פוגע בהם? (%)
עתיד הנוכחות בשטחי החיץ - נוכח הימצאות כוחות צה"ל באזור החיץ בשטח סוריה שאלנו את הציבור מה על ישראל לעשות לגבי השטחים הללו בעתיד. 41% מכלל הציבור גורסים שיש להמשיך ולהחזיק בהם עד שהמצב הביטחוני והפוליטי בסוריה יתבהר. שיעור נמוך במעט (37.5%) סבורים שיש להמשיך להחזיק בשטחים האלה לצמיתות בשל חשיבותם האסטרטגית. רק מיעוט של 13% סבורים שיש לסגת מהשטחים הללו בהקדם.
פילוח בין יהודים וערבים מצביע על הבדל גדול. מדגם היהודים כמעט חצוי בין הסבורים שיש להמשיך להחזיק בשטחים לצמיתות לסבורים שיש להחזיק בהם עד שהמצב בסוריה יתבהר בשעה שמיעוט קטן בלבד מצדדים בנסיגה בהקדם. לעומת זאת, כמחצית מהמרואיינים הערבים סבורים שיש לסגת בהקדם מהשטחים בסוריה, רבע מצדדים בהחזקתם עד התייצבות המצב בסוריה ורק מיעוט קטן סבורים שיש להחזיקם לצמיתות.
כיום נמצאים כוחות צבא ישראליים בשטחי החיץ עם סוריה – לדעתך, מה צריכה ישראל לעשות בנושא זה בעתיד? (%)
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי בשמאל ובמרכז מעל למחצית מהמשיבים מצדדים בהחזקת השטחים עד שהמצב הביטחוני-פוליטי בסוריה יתבהר (54% ו-60%, בהתאמה) ואילו בימין שיעור דומה (55%) סבורים שיש להמשיך להחזיק בשטחים האלה לצמיתות.
לאחרונה, התפרסם בתקשורת הציטוט הבא של ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אם תהיה עסקה, ואני מקווה שתהיה - ישראל תחזור ללחימה אחריה. אין שום טעם לעמעם או להסתיר את העניין הזה, כיוון שחזרה ללחימה נועדה להשלים את מטרות המלחמה. זה לא מכשיל עסקה-זה מעודד עסקה". בהתייחס לכך חזרנו על השאלה (אך בנוסח שונה) בנוגע לעסקה לשחרור החטופים והמשך הלחימה בעזה. כפי שמצאנו בחודשים האחרונים, רוב הציבור תומך בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לדרישת חמאס לסיום המלחמה. מיעוט קטן תומך בעסקה חלקית שתשיב רק חלק מהחטופים בתמורה להפסקה זמנית של הלחימה. ביחד, מעל לשני שלישים מהציבור תומכים בעסקה שתשיב את כול או חלק מהחטופים. מנגד, כרבע תומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס שיוביל להערכתם בעתיד לעסקה בתנאים נוחים יותר לישראל.
בהתייחס לדבריו של נתניהו כפי שצוטטו, מה לדעתך על ישראל לעשות? (%, כלל המדגם)
גם כאן יש הבדל גדול בין ערבים ליהודים: רוב חד-משמעי (81.5%) מהערבים תומכים בעסקה כוללת (עסקה חלקית -7.5%; המשך הלחץ הצבאי -2.5%) לעומת מעט מעל מחצית (53%) בקרב היהודים (עסקה חלקית - 13%, המשך הלחץ הצבאי על חמאס -27%).
בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים, נמצא כי, כצפוי, בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לסיום המלחמה. בימין שורר כמעט שוויון בין המצדדים בעסקה כוללת לבין התומכים בהמשך הלחץ הצבאי. ממצא מעניין הוא כי בשלושת המחנות רק מיעוט קטן תומך במתווה של עסקה חלקית.
בהתייחס לדבריו של נתניהו כפי שצוטטו, מה לדעתך על ישראל לעשות? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 (כלל המדגם) מעלה תמיכה גורפת בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה בעסקה כוללת בתמורה לסיום המלחמה. אך גם בקרב כל אחת ממפלגות הקואליציה יש יתרון מסוים לתומכים בעסקה כלשהי (כוללת או חלקית) על פני המשך הלחץ הצבאי. בקרב מצביעי הליכוד 51.5% תומכים בעסקה (כוללת - 36%, חלקית - 15.5%) ורק 41% תומכים בהמשך הלחץ הצבאי. בציונות הדתית 48% (כוללת - 28%, חלקית - 20%) תומכים בעסקה לעומת 43% התומכים בהמשך הלחץ הצבאי. בקרב מצביעי יהדות התורה 40% תומכים בעסקה (כוללת - 26%, חלקית - 14%) לעומת 34% תומכים בהמשך הלחץ הצבאי. בש"ס הדעות ממש חצויות - 46% מצדדים בהמשך הלחץ הצבאי ואילו 46.5% תומכים בעסקה (כוללת - 31%, חלקית - 15.5%).
כפי שראינו בסקרים קודמים, בקרב היהודים נשים נוטות לתמוך בעסקה כוללת שתביא להשבת כול החטופים בתמורה לסיום המלחמה יותר מגברים (בהתאמה 59% ו-46%). רק 23% מהנשים מצדדות בהמשך הלחץ הצבאי לעומת 31% מהגברים. בקרב המרואיינים הערבים לא נרשמו הבדלים משמעותיים על בסיס מגדר.
המפלגות החרדיות מתנות את תמיכתן בתקציב המדינה בפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות. אי אישורו של חוק התקציב במועד שנקבע בחוק (31.03.25) יוביל להתפזרות הכנסת ולקיום בחירות חדשות. ביקשנו אפוא לבחון את העדפות הציבור בנושא. ככלל, רוב גדול בציבור מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי. כך, 68% מכלל הציבור סבורים שלא נכון להעביר את החוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר אי אישור התקציב והליכה לבחירות חדשות (יהודים - 69%, ערבים - 60.5%). לעומת זאת, 23% סבורים שיש להעביר את החוק הפוטר חרדים משירות צבאי בתמורה לתמיכת החרדים בתקציב, כדי להימנע מבחירות חדשות (יהודים - 23%, ערבים - 20%).
מהשוואת התפלגות החרדים והלא-חרדים (מדגם יהודים) מתקבלת תמונת מראה: שלושה רבעים מהמשיבים הלא-חרדים מתנגדים להעברת החוק הפוטר חרדים משירות צבאי ומנגד שיעור דומה בקרב החרדים תומכים בחקיקה כזו. עם זאת, ראוי לציין, ששיעור לא מבוטל של חרדים (כמעט רבע) מתנגדים לחוק אשר יפטור חרדים משירות צבאי במחיר של הליכה לבחירות חדשות.
בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים ניכר רוב בשלושת המחנות למתנגדים להעברת החוק הפוטר חרדים משירות צבאי, אם כי הפערים בין השמאל והמרכז מצד אחד לימין מצד שני גדולים (בין היתר, כי רוב החרדים מזוהים עם הימין).
מה עדיף בעיניך: להעביר את החוק הפוטר חרדים משירות צבאי בתמורה לתמיכת החרדים בתקציב כדי להימנע מבחירות חדשות, או לא להעביר את החוק הפוטר חרדים משירות צבאי ולהסתכן באי אישור התקציב ובבחירות חדשות? (%, יהודים)
בפילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 (כלל המדגם), ניכר רוב ברור במפלגות האופוזיציה הציוניות למתנגדים להעברת החוק הפוטר חרדים משירות צבאי. עם זאת, גם בקרב המצביעים למפלגות הקואליציה הלא חרדיות, הליכוד והציונות הדתית, שיעור המתנגדים לחוק גבוה משיעור התומכים בו בצורה משמעותית. בקרב בוחרי הליכוד 60% מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר הליכה לבחירות חדשות משירות ואילו רק 26% תומכים בו. בקרב מצביעי הציונות הדתית 47% מתנגדים לחוק ו-39% תומכים בו.
בקרב מצביעי המפלגות הערביות נמצא שיעור נמוך יחסית של מתנגדים לחוק. הדבר עשוי לנבוע משני גורמים: האחד, חשש שהעיסוק בסוגיית גיוס החרדים יוביל לדיון בשאלת השירות הצבאי או האזרחי של אזרחי המדינה הערבים, והשני, שיעור גבוה של מצביעי חד"ש-תע"ל (21%) שהשיבו כי אינם יודעים.
מתנגדים להעברת החוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר אי אישור התקציב והליכה לבחירות חדשות (%, כלל המדגם)
על רקע ההתייקרויות במשק והצפי להמשך מגמה זו בשנה הקרובה ביקשנו לדעת האם הציבור חושש או שאינו חושש שרמת החיים שלהם תיפגע או לא תיפגע מהאמרת יוקר המחייה. מצאנו פערים משמעותיים בין יהודים לערבים: בקרב הערבים כ-90% חוששים שרמת החיים שלהם תיפגע (במידה רבה - 70% או במידה בינונית -19.5%). בקרב היהודים השיעורים נמוכים בהרבה, 60% חוששים (במידה רבה - 28%, במידה בינונית - 32%).
בפילוח לפי רמת הכנסה מצאנו שהן אצל היהודים הן אצל הערבים רמת החשש משתנה בהתאם להכנסה: כצפוי, ככל שההכנסה גבוהה יותר כך קטן החשש מפגיעה ברמת החיים. עם זאת, דפוס זה בולט יותר בקרב היהודים, לעומת זאת, בקרב הערבים, גם בעלי ההכנסות הגבוהות מביעים חשש גבוה מפגיעה משמעותית ברמת חייהם.
להערכתך, האם רמת החיים שלך תיפגע או לא תיפגע מעליית יוקר המחייה הצפויה? לפי רמת הכנסה (%)
ניתוח התשובות מעלה הבדלים בין גברים לנשים. אצל היהודים הנשים חוששות יותר מהגברים מהפגיעה הצפויה ברמת החיים שלהן ואילו אצל הערבים – להיפך, הגברים חוששים יותר מהנשים.
חוששים שרמת החיים שלהם תיפגע במידה בינונית או במידה רבה (%)
בפילוח מדגם היהודים נרשמו הבדלים בין קבוצות החרדים והדתיים מצד אחד לבין המסורתיים הדתיים, המסורתיים הלא-דתיים והחילונים מהצד האחר. בקרב החרדים והדתיים פחות ממחצית צופים פגיעה במידה בינונית או רבה ברמת החיים שלהם (43% ו-42% בהתאמה) שעה שבקבוצות האחרות מדובר ברוב שנע בין 62% ל-67%.
הגורם האחראי - שאלנו: "לאיזה מבין הגורמים הבאים ההשפעה הרבה ביותר על העלייה הצפויה השנה ביוקר המחייה בישראל?" מחצית המרואיינים רואים בעלויות המלחמה את הגורם המשפיע ביותר על ההתייקרויות. כרבע סבורים שמדיניותו של שר האוצר היא הסיבה העיקרית. במקום השלישי נמצאים ההסכמים הקואליציוניים כאחראים העיקריים להתייקרויות.
לאיזה מבין הגורמים הבאים ההשפעה הרבה ביותר על העלייה הצפויה השנה ביוקר המחייה בישראל? (%,כלל המדגם)
בניתוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצאנו שבקרב השמאל השיעור הגבוה ביותר (41%) מצביעים על מדיניותו של שר האוצר ולאחר מכן עלויות המלחמה הגבוהות (27.5%) כגורמים העיקריים לעלייה ביוקר המחייה. בימין ובמרכז הסדר הפוך: הסיבה הנתפסת כמובילה היא עלויות המלחמה אם כי בשיעורים שונים משמעותית (57.5% ו-36%, בהתאמה) ורק לאחר מכן מדיניותו של שר האוצר (ימין - 16%, מרכז - 28.5%).
שאלנו: "האם אתה מסכים או לא מסכים עם הדעה שיש להציע לנתניהו עסקת טיעון שלפיה יקבל חנינה אם יודה באשמות נגדו ובתמורה יפרוש מהחיים הפוליטיים? בכלל המדגם 40% חייבו מהלך כזה ו-49% התנגדו לו.
בקרב מדגם היהודים הכף נוטה יותר לכיוון המתנגדים לעסקת טיעון (52%) לעומת המחייבים זאת (36%). לעומת זאת בקרב המרואיינים הערבים התמונה הפוכה: הרוב (57%) מחייבים עסקת טיעון, אולי כדי להרחיק את נתניהו מהזירה הפוליטית, ומיעוט (33%) מתנגדים לעסקה כזו.
פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה תוצאות מעניינות מאוד – בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל רוב גדול יותר אפילו מאשר בקרב הערבים (71%) מחייבים עסקת טיעון הכוללת הודאה באשמה של נתניהו, חנינה ופרישה מהזירה הפוליטית, מן הסתם מאותה סיבה – הרצון לראות את נתניהו מחוץ לחיים הפוליטיים, ואולי גם בשל החשש שבבחירות הבאות הוא יזכה שוב לרוב שיאפשר לו להקים ממשלה חדשה. גם במרכז רוב קטן תומך בעסקת טיעון בתנאים אלו (53%). לעומת זאת בימין רק כחמישית (22%) מחייב מהלך כזה.
מסכימים שיש להציע לנתניהו עסקת טיעון שלפיה יקבל חנינה אם יודה באשמות נגדו ובתמורה יפרוש מהחיים הפוליטיים (%)
יש לזכור שממצאים אלה הם ראשוניים בלבד, שכן כרגע אין עסקה כזו על השולחן.
מעורבות משפחת ראש הממשלה בענייני המדינה - שאלנו: "האם אתה מסכים או לא מסכים לטענה שבני משפחתו של ראש הממשלה נתניהו מעורבים יתר על המידה בענייני ניהול המדינה?" בכלל המדגם שני שלישים (65%) מסכימים כי אכן יש כאן התערבות יתר של משפחת נתניהו. בקרב היהודים שיעור הסבורים כך עומד על 62% ובקרב הערבים הוא גבוה יותר (78%).
פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות מעלה רוב גדול מאוד בשמאל ובמרכז הסבורים שיש כאן התערבות יתר (בהתאמה 94%, 81%). הימין חלוק בשאלה זו, אם כי השיעור הגבוה יותר (48%) מסכימים גם כן שמדובר בהתערבות יתר (41.5% אינם מסכימים שזה המצב).
מסכימים לטענה שבני משפחתו של ראש הממשלה נתניהו מעורבים יתר על המידה בענייני ניהול המדינה (%)
עם תחילת השנה האזרחית החדשה ביקשנו לדעת מה הצפי של הציבור במישור האישי ובמישור המדינתי.
במישור האישי הצפי אופטימי, בהתאמה לחזרה לשגרה: הרוב צופים ש-2025 תהיה טובה או די טובה עבורם (כלל המדגם - 66%, יהודים - 69%, ערבים - 51%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) של הצפי האישי העלה רוב גדול של צופים לטוב לעצמם בימין (76%), רוב בשמאל (60%) ורוב קטן במרכז (54%).
לעומת זאת, במישור המדינתי הצפי פחות אופטימי ושיעור המעריכים שהשנה החדשה תהיה טובה במישור זה נמוך בכל המקרים ובכל הקבוצות מזה של המעריכים כך לגבי המצב האישי. מעבר לכך, בעיקר בקרב המרואיינים הערבים שיעור הסבורים ש-2025 לא תהיה טובה עולה בהרבה על שיעור הסבורים כי היא תהיה טובה (61.5% לעומת 29%). הדעות בקרב יהודים חצויות: שיעור הסבורים ש-2025 לא תהיה טובה זהה כמעט לשיעור הסבורים שתהיה טובה במישור המדינתי (47% ו-46%).
מעריכים ש-2025 תהיה שנה טובה או די טובה (%)
מדד הקול הישראל דצמבר 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל המדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 5-8/1/2025 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.