מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024: 58% מכלל הציבור מעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה

למדד
המלא

לתקציר
המדד

לכל
המדדים

להודעה לעיתונות על
פרק הביטחון

 

הסקר הקבוע נערך במאי 2024 אבל בשל אירועי הזמן, חלק משאלות המדד נבדקו שוב באוקטובר 2024.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הגישו היום (ג') את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2024 לנשיא המדינה, יצחק הרצוג. פרויקט המדד נערך זו השנה ה-22 ברציפות והוא משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. נוכח המלחמה והאירועים השוטפים, חזרנו באוקטובר על חלק מהשאלות שנשאלו בחודש מאי.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג: "האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. זו הנוסחה, במובנה הבסיסי ביותר. לכן, הירידה באמון הציבור בין האזרח הישראלי לבין מוסדות המדינה, אשר משקפת מגמה שבשנה האחרונה אפשר לחוש ביתר שאת, מטרידה אותי מאד. בעיניי לא ניתן להפריד בין ירידת האמון הציבורי לתרבות המדאיגה והאלימה של התכתשויות וחילופי האשמות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, ובין כל אלה - לטלטלה שאנו חווים כחברה וכמדינה. גם בעת הזאת, ובמיוחד בה, אסור לנו לשכוח שאויבינו עשו ועושים מאמצים ניכרים כדי ללבות בכל דרך את העימות הפנימי בתוכנו – הן בתקופה שקדמה לטבח, והן בשנה האחרונה. שהם ביקשו לפגוע אנושות באמון הפנימי שלנו, ותיארו זאת כ"התפוררות הישראלית". אסור לנו לשכוח, ואסור לנו לוותר אחד על השני, ועל המדינה ומוסדותיה. אנו חייבים לפעול ולהשיב את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה. האמון הוא הנכס הגדול ביותר של כל מדינה. בשעה שבה רבים מוטרדים משחיקת ערכי הדמוקרטיה בישראל, אני מבקש להדגיש: לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף."

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "האמון הקורס ברשויות השלטון ובמוסדות דמוקרטיים הוא תמרור אזהרה בוהק. זהו ביטוי לכך שאזרחים רבים בישראל מרגישים שהשלטון כבר אינו עובד כדי לקדם את טובתם ואת הטוב המשותף. בזמן שמקדמים חוק השתמטות, מתעלמים מיוקר המחיה ולא מספקים מענה לאוכלוסיית המפונים, אנו עדים לעיסוק אובססיבי בפירוק המערכות המקצועיות ובדריסת מסורות שנבנו במשך שנים, וזאת מתוך מטרה להסיר בלמים, לחזק כוח פוליטי ולקדם מקורבים על חשבון טובת הכלל. אנחנו חייבים להתעשת לפני שיהיה מאוחר".

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון: "למרות האירועים המטלטלים של השנה האחרונה מדד השנה אינו מצביע על תנודות חריפות או שינויי מגמה בהשוואה למדד 2023. אי שביעות הרצון מהדרג הפוליטי לא נחלשה והפערים בנושאי מפתח בין המחנות הפוליטיים נשארו בעינם. התחושה הרווחת שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה רווחת במיוחד בשמאל ובמרכז, אך גם במחנה הימין מיעוט גדול חשים שזה המצב. הערכת הסולידריות בחברה הישראלית שהגיעה לשיא בעקבות אירועי 7 באוקטובר נשחקה במידה מסוימת (וצפויה), אך היא עודנה גבוהה מאשר בעבר. בנוסף נמדדה ירידה בתחושות הביטחון האישי (בעיקר בציבור הערבי), המלוות גם בהערכה של חלק לא מבוטל מכלל הציבור, בעיקר בימין אך גם בציבור הערבי, כי גופי הביטחון אינם ניטרליים פוליטית. עם זאת ולמרות הכול, הרוב סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו ומעדיפים להישאר כאן, גם אם תוצע להם הגירה בתנאי "דה לוקס".

עיקרי הממצאים

מצבה של ישראל

• פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד.
• עם זאת, כשני שלישים מכלל הציבור סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו. כמו כן, רוב גדול מהיהודים ורוב קטן יותר מהערבים מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.
  
  

סכנה לדמוקרטיה

• 54% מהציבור היהודי מעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה.
• למעלה משלושה רבעים מהציבור הערבי שותפים להערכה זו.
• מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים בלבד)- בשמאל סבורים כך – 94%; במרכז – 71%; ובימין – 38%.
  
  

האמון במוסדות המדינה

• צה"ל זוכה לשיעור האמון הגבוה ביותר (אוקטובר 2024: 77%), על אף ירידה מסוימת בהשוואה לממוצע הרב שנתי (79.5%).
• חלה ירידה משמעותית במידת האמון במשטרת ישראל בהשוואה למדידה לאחר 7 באוקטובר (דצמבר 2023: 55%; אוקטובר 2024: 37%).
• כבעבר, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים - הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.
  
  

תחושת ה"ביחד"

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר חלה עלייה משמעותית בהערכת הסולידריות בחברה הישראלית. למרות ירידה בהערכת הסולידריות השנה, היא עדיין נותרה גבוהה ביחס לשנים קודמות.

סולם המתחים החברתיים

בקרב היהודים, בראש סולם המתחים החברתיים ניצב המתח בין ימין לשמאל שחומרתו אף עלתה. בקרב הערבים – המתח הנתפס העיקרי הוא בין ערבים ליהודים.

על מי ניתן לסמוך בעת צרה

81% מהציבור היהודי מסכימים שאפשר תמיד לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה, ואילו רק רבע סבורים שאפשר לסמוך על המדינה בעת צרה. בקרב הערבים: 62% מסכימים שאפשר לסמוך על ישראלים אחרים, ו-61% מסכימים שאפשר לסמוך על המדינה.

נשארים בארץ

כשני שלישים מהציבור מעדיפים להישאר לחיות בארץ, גם אם תינתן להם אזרחות של מדינה מערבית כלשהי.

מצב המדינה

במאי 2024 נמדדה עלייה משמעותית בשיעור המגדירים את מצבה הכללי של ישראל כרע ורע מאוד (60%). באוקטובר, כנראה בעקבות התפתחות המערכה בצפון, נרשמה ירידה לפחות ממחצית החשים כך (48.5%), לצד עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד או ככה-ככה (19% ו-32% בהתאמה). בקרב היהודים הערכת המצב חיובית יותר מאשר בקרב הערבים (באוקטובר: רע ורע מאוד – יהודים 45%, ערבים 67%; טוב וטוב מאוד יהודים – 22%, ערבים 8%).

אמון כלל הציבור במוסדות המדינה

השנה חלו ירידות מסוימות באמון הציבור ברוב המוסדות, אך מדרג האמון כמעט שלא השתנה. שיעורי האמון של הציבור היהודי במוסדות המדינה גבוהים באופן שיטתי מאלו של הציבור הערבי.

צה"ל זוכה לאמון הרב ביותר, ואחרי ירידה מסוימת במהלך השנה (מ-79% בדצמבר 2023 ל-69% במאי 2024), האמון בו בכלל המדגם עלה באוקטובר 2024 ל-77%. במקום השני נמצא נשיא המדינה (מאי 43%, אוקטובר 38%). אחרי אירועי ה-7 באוקטובר חלה עלייה בשיעור נותני האמון במשטרה (55% בדצמבר 2023), האמון בה ירד שוב במאי 2024 (41%) וחלה ירידה נוספת באוקטובר (37%). שיעורי האמון בבית המשפט העליון נותרו כמעט ללא שינוי. בשתי המדידות כרבע מכלל הציבור נתנו אמון בתקשורת . האמון (הנמוך) בממשלה ובכנסת עלה מעט במהלך השנה (ממשלה- מ-18% במאי ל-25% באוקטובר, כנסת- מ-13% במאי ל-16% באוקטובר). וכמו בשנים עברו, בתחתית הרשימה נמצאות המפלגות.

 

אופטימיות לגבי העתיד של ישראל לצד סכנה לדמוקרטיה

רוב מסוים של המרואיינים היהודים (56%) דיווחו שהם אופטימיים לגבי העתיד של ישראל. בקרב הערבים מדובר ברוב דומה (59%) שהשיבו הם פסימיים באשר לעתיד המדינה.

יתירה מזו, למעלה משלושה רבעים (77.5%) מהציבור הערבי מעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה. רוב קטן (54%) מהציבור היהודי שותפים להערכה זו. ההבדלים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים: בשמאל מדובר ברוב גדול (94%) המאבחן סכנה. במרכז (71%) שותפים להערכה זו. ואולם, בימין מדובר במיעוט (38%) המעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל מצוי בסכנה חמורה.

ואף על פי כן, כשני שלישים מהיהודים ומהערבים השיבו שישראל היא מקום שטוב לחיות בו.

 

מצב החברה

הסולידריות בחברה הישראלית

אחרי זינוק בכלל המדגם בהערכת הסולידריות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, חלה ירידה בהערכה זו, אם כי הערכת הסולידריות ב-2024 עדיין גבוהה מבשנים קודמות, כנראה עדיין בהשפעת ההתלכדות האזרחית מכוח נסיבות הזמן.

הציון הממוצע לסולידריות בישראל במדגם היהודים הוא 5.5 (על סולם שבין 1 ל-10). הערכת רמת הסולידריות גבוהה יותר בימין (5.6) ובמרכז (5.5) מאשר בשמאל (4.8).

הציון הממוצע בציבור הערבי לרמת הסולידריות של החברה הישראלית הוא 5.0 (מוסלמים – 4.9; נוצרים – 5.3; דרוזים – 6.0, ציון גבוה יותר מאשר בקרב היהודים).

 

על מי ניתן לסמוך בעת צרה

שיעור המסכימים שאפשר תמיד לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה קפץ השנה משמעותית בהשוואה למדידה הקודמת מלפני שנתיים: בקרב יהודים, מ-68% ב-2022 ל-81% השנה, ובקרב ערבים, מ-39% ל-62% בהתאמה. מנגד, שיעור המסכימים שאפשר תמיד לסמוך על המדינה בעת צרה צלל בקרב היהודים מ-37% ב-2022 ל-25.5% השנה. בקרב הערבים נרשמה דווקא עלייה בשיעור הסבורים שאפשר תמיד לסמוך על המדינה: מ-52% ב-2022 ל-61% ב-2024.

המתחים העיקריים בחברה הישראלית

השנה חלה עלייה תלולה בכלל המדגם בשיעור הסבורים שהמתח העיקרי בחברה הישראלית הוא בין ימין לשמאל (48%). אחריו הצביעו המשיבים על המתח בין יהודים לערבים (31%) ובין חילונים לדתיים (14%).

מפילוח הציבור היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל שיעור גבוה יותר מאשר במרכז ובימין חושבים כי המתח בין ימין לשמאל הוא העיקרי (שמאל – 64%, מרכז – 49.5%, ימין – 53%). בציבור הערבי, מעל מחצית (55.5%) מציינים את המתח בין יהודים לערבים כחזק ביותר.

 

חלק ממדינת ישראל ובעיותיה

רוב גדול מהיהודים ורוב הערבים מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה (באוקטובר: יהודים – 84%, ערבים – 59%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי ההבדלים בין המחנות אינם גדולים: שמאל 77%, מרכז 79%, ימין 88%.

מעדיפים להישאר בארץ

בקרב יהודים, חלה ירידה במדידת מאי 2024, בהשוואה ליוני 2023, בשיעור המעדיפים להישאר בארץ (מ-70% ל-64.5%). באוקטובר 2024 נרשמה חזרה לשיעור של 70%. בקרב הערבים, חלה עלייה בשיעור זה מ-72% ביוני 2023 ל-77% במאי 2024, וירידה באוקטובר 2024 ל-71%. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי ההבדלים בין המחנות משמעותיים ושבכולם חלה עלייה בשיעור המעדיפים להישאר בישראל בין מאי לאוקטובר 2024 (שמאל: מאי – 38%, אוקטובר – 48%; מרכז: מאי – 56%, אוקטובר – 65%; ימין: מאי – 74%, אוקטובר 78%).

 

הביטחון הלאומי

מה יבטיח יותר את עתיד ביטחונה של מדינת ישראל, עוצמה צבאית או הסדר מדיני?

בין מאי לאוקטובר בכלל המדגם חלה ירידה בשיעור הסבורים שחיזוק העוצמה הצבאית יבטיח יותר את עתיד ביטחונה של ישראל בטווח הקרוב (מ-40% ל-30%) ובמקביל - עלייה בשיעור המעריכים כי הסדר מדיני יבטיח יותר את ביטחונה (מ-19% ל-28%). בטווח הרחוק, השיעור הגבוה יותר בכלל המדגם ראו בשני המהלכים גם יחד את ההבטחה הטובה ביותר לביטחון ישראל (38% במאי ו-41% באוקטובר). מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי בשמאל בטווחים הקרוב והרחוק, הסדרים מדיניים נתפסים כערובה הטובה ביותר לביטחונה של ישראל. במרכז בשני הטווחים הפתרון האהוד ביותר הוא שילוב בין חיזוק העוצמה הצבאית להסדרים מדיניים. בימין בטווח הקרוב חיזוק העוצמה הצבאית נמצא במקום הראשון, ובטווח הרחוק שילוב בין חיזוק העוצמה הצבאית להסדרים מדיניים.