סקר נובמבר 2024: רוב בציבור (58.5%) מתנגד להתיישבות יהודית בעזה, 36% תומכים

Photo by Liron Moldovan/FLASH90

 

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 25-28/11/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

הנושאים העיקריים בדו"ח זה

• מצב הרוח הלאומי
• היכן בטוח יותר ליהודים/ערבים לחיות?
• הקצאת משאבים למיגון יישובים ערביים
• הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בהאג
• עתיד רצועת עזה - התיישבות יהודית וכינון ממשל צבאי
• ההנהגה הישראלית עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים?
• ממשל טראמפ וביטחון ישראל
• יכולתו של נתניהו לתפקד כראש ממשלה בזמן מלחמה בעת מתן עדות בבית המשפט
• קידום "הרפורמה המשפטית", מהלך בעתו?
  
  

מצב הרוח הלאומי

בכלל המדגם ניכרה החודש ירידה מסוימת בשיעורי האופטימיים הן לגבי עתיד הביטחון הלאומי הן לגבי עתיד הדמוקרטיה. מקור ירידות אלה הוא בירידה באופטימיות של הציבור היהודי בנובמבר בהשוואה לאוקטובר (ביחס לעתיד הביטחון הלאומי מ-53% ל-44%, ביחס לעתיד השלטון הדמוקרטי מ-43% ל-38.5%). בקרב המרואיינים הערבים חלה החודש דווקא עלייה קלה.

יש לציין כי מדידת החודש נעשתה לפני ההודעה על ההסדרה בלבנון וייתכן שהדבר העיב על התשובות. כמו כן ייתכן שמדידת אוקטובר הייתה חריגה בגובהה, שכן ממצאי נובמבר במדגם היהודים זהים כמעט לממצאי אוגוסט.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)

 

היכן בטוח יותר ליהודים ולערבים לחיות?

נוכח השיעור הקבוע הלא גבוה של אופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי שאלנו את המרואיינים היהודים היכן בטוח יותר ליהודים לחיות כיום. את הערבים שאלנו שאלה דומה לגבי קיום בטוח יותר לערבים. במדגם היהודים רוב גדול ענו שישראל היא המקום הבטוח יותר. עם זאת, פילוח מדגם זה לפי מחנות פוליטיים מעלה הבדלים משמעותיים: אמנם בשלושתם השיעור הגדול ביותר סבורים שישראל היא המקום הבטוח יותר, אבל בימין ובמרכז מדובר ברוב ואילו בשמאל - במיעוט (ימין – 83%, מרכז – 60%, שמאל – 45%). במדגם הערבים, שיעור הסבורים שישראל היא המקום הבטוח ביותר עבור ערבים נמוך משמעותית מהשיעור המקביל בקרב היהודים. למעשה, שיעור הערבים הגבוה ביותר סבורים שבטוח יותר לערבים לחיות מחוץ לישראל (38%), רק כרבע סבורים שישראל בטוחה יותר ורבע נוסף שבשני המקומות בטוח באותה מידה.

 

בחנו האם יש קשר בין התשובות לשאלה זו לבין מידת האופטימיות או הפסימיות לגבי מצב הביטחון של ישראל. במדגם היהודים מצאנו פער גדול מאוד בין האופטימיים לפסימיים: אם כי בשתי הקבוצות הרוב סבורים כי ישראל היא המקום היותר בטוח הרי שבקרב האופטימיים רוב גורף סבורים שישראל היא המקום הבטוח יותר (87.5%) ואילו בקרב הפסימיים רוב זה קטן בהרבה (58%).

במדגם הערבים האופטימיים והפסימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל מציגים עמדות הפוכות: 44% מהאופטימיים סבורים שישראל היא המקום הבטוח יותר לערבים לחיות בו ואילו בקרב הפסימיים שיעור זהה חושבים שלחיות מחוץ לישראל היא האפשרות הבטוחה יותר. 

כיום היכן בטוח יותר לחיות, לפי אופטימיות או פסימיות לגבי עתיד הביטחון של ישראל (%)

 

הקצאת משאבים למיגון יישובים ערביים

על רקע התחושות בשאלת הביטחון המצטיירות מהתשובות לשתי השאלות הקודמות וכן בשל הפצועים וההרוגים הרבים ביישובים ערביים במלחמה שאלנו: "נוכח העובדה שרמת המיגון ביישובים ערביים נמוכה מרמת המיגון ביישובים יהודיים, האם על המדינה להשקיע כיום יותר משאבים במיגון יישובים ערביים?" בכלל המדגם, רוב קטן (52%) סבורים שיש להשקיע יותר במיגון היישובים הערביים. עם זאת, ניכר פער מהותי בין עמדות היהודים והערבים בנושא: במדגם הערבים רוב גורף של כ-90% סבורים שיש להשקיע יותר במיגון היישובים הערביים. לעומת זאת, מדגם היהודים חצוי (44.5% בעד ו-45.5% נגד). 

האם על המדינה להשקיע כיום יותר משאבים במיגון יישובים ערביים? (%)

 

במדגם היהודים מצאנו פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים: רוב גדול בשמאל ורוב קטן במרכז סבורים שעל המדינה להשקיע יותר משאבים במיגון היישובים הערביים (82% ו-54%, בהתאמה). מנגד, רוב בימין סבורים ההיפך (58%).

במדגם הערבים רוב גדול הן בקרב האופטימיים בנוגע לביטחון ישראל (81%) הן בקרב הפסימיים (89%) סבורים שעל המדינה להשקיע משאבים רבים יותר במיגון היישובים הערביים.

הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בהאג

בציבור היהודי רוב ברור (61%) סבורים כי הסיבה העיקרית להוצאת צווי המעצר היא ההטייה האנטי-ישראלית של בית הדין. בציבור הערבי ההערכה השכיחה ביותר (50%) היא שהסיבה העיקרית היא אופן ניהול המלחמה על ידי ישראל וצה"ל (שיעור ה"לא יודעים" במדגם הערבי היה בשאלה זו חריג בגובהו – כחמישית). התפלגויות אלו של התשובות דומות מאוד לזו שקיבלנו במאי השנה כאשר התהליך החל. כלומר נימוקי בית הדין לא "הדהדו" באוזני הציבור היהודי בארץ – רק כעשירית מטילים את האחריות על ניהול המלחמה על ידי ישראל.

פילוח תשובות מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה הבדלים גדולים: בשמאל הדעה השכיחה היא כי ישראל לא פעלה נכון בתחום הסברת המצב בחו"ל. במרכז העמדה השכיחה, אך לא עמדת רוב, שבית הדין היה מלכתחילה עוין בישראל, ובימין רוב גדול מאוד סבורים שזו הסיבה העיקרית להוצאת צווי המעצר. בנוסף, השמאל מטיל יותר משני המחנות האחרים את האחריות לאופן ניהול המלחמה על ידי ישראל (המרכז קרוב כאן יותר לימין מאשר לשמאל). 

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא בשבוע שעבר צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמה בעזה. מהי לדעתך הסיבה העיקרית למהלך זה של בית הדין? (%)

 

עתיד רצועת עזה - התיישבות יהודית וכינון ממשל צבאי

לאור הדיון הציבורי הגובר באפשרויות של התיישבות יהודית וכינון ממשל צבאי ברצועת עזה בחנו את עמדות הציבור בנושאים הללו. פילוח העמדות לגבי ההתיישבות היהודית בעזה לפי לאום מעלה כי הן בקרב הערבים הן בקרב היהודים הרוב מתנגדים להתיישבות, אם כי בקרב הערבים זהו רוב גורף ואילו אצל היהודים רוב קטן (88.5% ו-52%, בהתאמה). בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצאנו הבדלים משמעותיים: בשמאל ובמרכז רוב גדול מתנגדים להתיישבות יהודית אך בימין התמונה הפוכה: רוב המשיבים תומכים בכך.

בנוגע לכינון ממשל צבאי בעזה מצאנו רוב גדול של מתנגדים למהלך כזה בקרב הערבים, ואילו בקרב היהודים שיעור גבוה יותר תומכים בו מאשר מתנגדים אליו. פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי בשמאל ובמרכז יש רוב מוצק למתנגדים לכינון ממשל צבאי ברצועה אך בימין יש רוב ברור של תומכים.

		לאום		מחנות פוליטיים (יהודים)
		ערבים	יהודים	שמאל	מרכז	ימין
התיישבות יהודית בעזה	תומכים	8	42	12.5	18.5	59.5
	מתנגדים	88.5	52	85.5	77	34
	לא יודעים	3.5	6	2	4.5	6.5
	סך הכול	100	100	100	100	100
ממשל צבאי בעזה	תומכים	11	49	11.5	23	68
	מתנגדים	82	42	80.5	69	22
	לא יודעים	7	9	8	8	10
	סך הכול	100	100	100	100	100

 

בפילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים, נרשמו שיעורים גבוהים יותר של תומכים ממתנגדים להתיישבות יהודית בקרב כול הקבוצות, למעט בקרב החילונים – שרובם מתנגדים לה (תומכים: דתיים – 68%; חרדים – 64%; מסורתיים דתיים – 58%; מסורתיים לא-דתיים – 49%; חילונים – 21%)

החילונים הם הקבוצה החריגה גם בהתנגדותה (62%) לכינונו האפשרי של ממשל צבאי ברצועה, שעה שבקבוצות האחרות הרוב תומכים בכך (חרדים 78.5%, דתיים 72%, מסורתיים דתיים 59% ומסורתיים לא-דתיים 55%).

בכלל המדגם רוב (58.5%) מתנגדים להתיישבות יהודית ברצועת עזה לעומת 36% התומכים בכך. הוא הדין לגבי כינון ממשל צבאי ברצועה: שיעור גבוה יותר של משיבים (49%) מביעים התנגדות, אם כי הפער בינם לבין התומכים (42%) קטן יותר.

הסיבה העיקרית לתמיכה בהקמת יישובים יהודים ברצועת עזה. שאלנו רק את התומכים בהתיישבות יהודית בעזה לסיבה המרכזית לעמדתם. במדגם היהודים מצאנו כי הסיבה השכיחה ביותר היא כדי "לתקן את הטעות של ההתנתקות החד צדדית ב-2005". בפילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים תשובה זו הייתה השכיחה ביותר בקרב החרדים, המסורתיים הדתיים, והמסורתיים הלא-דתיים. הסיבה השנייה בשכיחותה – "עזה היא חלק מארץ ישראל" – הייתה השכיחה ביותר בקרב הדתיים. "הגנה טובה יותר ליישובי העוטף" – הסיבה השלישית בשכיחותה לתמיכה בהתיישבות יהודית - היתה השכיחה ביותר בקרב החילונים תומכי ההתיישבות.

מהי הסיבה העיקרית לתמיכתך בהקמת יישובים יהודים ברצועת עזה? (%, התומכים בהתיישבות, יהודים)

 

ההנהגה הישראלית עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים?

חזרנו הפעם על שאלה ממרץ 2024: "בהתחשב בנסיבות, האם הנהגת ישראל עושה או לא עושה מאמצים מרביים כדי לשחרר את החטופים?". בכלל המדגם כיום הכף נוטה לכיוון הסבורים שלא נעשים מאמצים מרביים (57%), שעה שבמרץ היה הציבור חצוי בשאלה זו. למעשה, הן אצל הערבים הן אצל היהודים נרשמה ירידה בשיעור הסבורים שההנהגה הישראלית עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים. בנוסף, במרץ רוב המרואיינים היהודים סברו שההנהגה עושה מאמצים מרביים להגיע לשחרור החטופים ואילו כעת הרוב סבור שאינה עושה זאת.

ירידה בשיעור הסבורים שההנהגה עושה מאמצים מרביים נרשמה בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים). ואולם, בשעה שבשמאל ובמרכז כאז גם עתה רק שיעורים נמוכים חושבים שהממשלה מתאמצת לשחרר את החטופים בימין מדובר גם היום ברוב, אם כי קטן יותר מאשר בחודש מרץ.

חושבים או בטוחים שהנהגת ישראל עושה מאמצים מרביים כדי לשחרר את החטופים (%)

 

כמו במרץ גם עתה מצאנו שבמדגם היהודים שיעור גבוה יותר של גברים (48%) סבורים שההנהגה עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים בהשוואה לנשים (39%). במדגם הערבים התמונה הפוכה: הנשים מאמינות יותר שההנהגה מתאמצת מאוד לשחרר את החטופים (נשים – 29%, גברים – 20%).

לבסוף, בחנו את הקשר בין התשובות לשאלה זו לבין התשובות לשאלה בדבר תמיכה או התנגדות להתיישבות יהודית ברצועת עזה. כצפוי, בקרב המתנגדים להקמת יישובים יהודיים רוב גדול (76.5%) סבורים שההנהגה לא עושה מאמצים מרביים להשבת החטופים. מנגד, בקרב התומכים בהתיישבות יהודית בעזה 69% סבורים שההנהגה אכן עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים.
 

ממשל טראמפ וביטחון ישראל

חשיבות ביטחון ישראל בעיני הממשל הנכנס - על רקע תוצאות הבחירות האחרונות בארה"ב ביקשנו לדעת באיזו מידה לדעת הציבור בישראל ממשל טראמפ ייחס חשיבות רבה לביטחון ישראל בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית. שאלנו שאלה זו פעמיים בעת כהונתו הקודמת של הנשיא טראמפ (מאי 2017, אוקטובר 2019) ופעמיים בהתייחס לנשיא ביידן (נובמבר 2020 ופברואר 2021). כיום בכלל המדגם כשני שלישים השיבו על כך בחיוב (ייחס חשיבות לביטחון ישראל במידה רבה או די רבה: יהודים – 63%, ערבים 59%), שיעור גבוה מכל המדידות בעבר, הן לגבי ממשל טראמפ הן לגבי זה של ביידן. כלומר, לציבור הישראלי יש ציפיות גבוהות מאוד בנוגע למידת העניין של הממשל הנכנס בביטחונה של ישראל.

סבורים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקאית (%)

 

ואולם הציפיות של שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) מממשל טראמפ בעניין זה שונות מאוד: בשמאל רק 38% מעריכים כי הממשל ייחס חשיבות רבה לביטחון ישראל לעומת 46.5% במרכז ורוב גדול של 77% בימין.

האצת סיום המערכה בלבנון ובעזה – בכלל המדגם רוב קטן חושבים שכניסת טראמפ לתפקיד תאיץ את סיום המערכה בשתי החזיתות. שיעור נמוך בהרבה חושבים כך רק לגבי המערכה בצפון או בדרום או באף אחת מהן. במדגם היהודים מדובר ברוב ממש החושבים שתהיה האצה בסיום שתי המערכות ובמדגם הערבים – זו הדעה השכיחה אך לא מדובר ברוב. בשני המדגמים שיעור זעיר וזהה סבורים שתהיה האצה רק בדרום. 

לדעתך, האם כניסת ממשל טראמפ בארצות הברית תאיץ את סיום המלחמה בעזה ובלבנון? (%)

 

גם בעניין זה הציפיות מממשל טראמפ בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) שונות מאוד. בשמאל רק מיעוט (38%) תולים בו תקוות להאצת סיום הלחימה בשתי החזיתות לעומת רוב במרכז (61%) ובימין (57%).
 

יכולתו של נתניהו לתפקד כראש ממשלה בזמן מלחמה בעת מתן עדות בבית המשפט

בתחילת חודש דצמבר צפוי ראש הממשלה נתניהו להעיד במשפט המתנהל נגדו, עדות העשויה להימשך ימים רבים. רצינו לדעת אם לדעת הציבור נתניהו יוכל לתפקד כראוי כראש ממשלה בעת מלחמה ובמקביל להעיד בבית המשפט. מצאנו כי כלל המדגם חצוי (46% השיבו בחיוב ו-48% בשלילה). במדגם היהודים יש יתרון קל למי שסבורים שהוא יוכל לעשות זאת (49% לעומת 45%). לעומת זאת במדגם הערבים יש רוב גדול (61%) למי שסבורים שלא יוכל לעשות כראוי את שני הדברים במקביל. בשמאל ובמרכז הרוב סבורים שנתניהו לא יוכל להעיד ולתפקד כראוי במקביל. לעומת זאת, בימין, שם יש עניין שנתניהו יישאר בתפקידו, רק מיעוט מטילים ספק ביכולתו לבצע את שתי המשימות במקביל.

סבורים שנתניהו לא יוכל לתפקד בצורה ראויה כראש ממשלה בזמן מלחמה אם יידרש לתת את העדות בקרוב (%)

כלל המדגם	ערבים	יהודים	שמאל (יהודים)	מרכז (יהודים)	ימין (יהודים)
48	61	45	70	55	34

 

קידום "הרפורמה המשפטית", מהלך בעתו?

בכנסת מקודמים כעת מספר חוקים הכלולים ב"רפורמה המשפטית", שלכאורה ירדה מסדר היום. חזרנו הפעם לשאלה דומה ממאי 2024, אז החלו סימנים לחזרה לעניין "הרפורמה": "לדעתך, על רקע המלחמה המתמשכת והצורך בלכידות בעם, האם נכון או לא נכון לקדם כיום חלקים מ"הרפורמה המשפטית"?". בכלל המדגם ובשני המדגמים בנפרד (יהודים וערבים) רוב המשיבים סבורים שלא נכון לקדם כיום את "הרפורמה המשפטית". עם זאת, רוב זה קטן יותר מהמקביל לפני חצי שנה, בעיקר בציבור היהודי, ומכאן שבכלל המדגם (מתנגדים לקידום "הרפורמה": כלל המדגם – כיום 56%, במאי 65%; יהודים – כיום 55.5%, במאי 66%; ערבים – כיום 56.5%, במאי 58%).

האם נכון או לא נכון לקדם כיום חלקים מ"הרפורמה המשפטית"? (%)

 

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בסקר הנוכחי נרשמה בימין עלייה משמעותית בתמיכה בקידום "הרפורמה המשפטית". במרכז חלה עלייה מסוימת, אם כי עדיין מדובר בשיעור נמוך של התומכים בכך, ואילו בשמאל לא נרשם שינוי משמעותי בין שתי המדידות. 

בטוחים או חושבים שנכון לקדם כיום חלקים מ"הרפורמה המשפטית" (%, יהודים)

---

מדד הקול הישראל נובמבר 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-28/11/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

 

להורדת נתוני המדד המלאים >>