צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט

Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

שופטי בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג החליטו על הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט בחשד שהם אחראים לביצוע של שורה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות אגב המלחמה ברצועת עזה, לרבות רצח והרעבה מכוונת של אזרחים, בדרך של מניעת אספקה בכמות מספקת של אוכל, מים, תרופות וציוד רפואי, דלק וחשמל, מבלי שהיתה הצדקה צבאית לכך, וכן תקיפה מכוונת של אזרחים. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין שצווי מעצר הוצאו נגד ראשיה של מדינה דמוקרטית. מדובר בהתפתחות חמורה ביותר מבחינתה של ישראל. 

מה ההשלכות?

למעלה מ-120 מדינות החברות בבית הדין, מהן בעלות ברית חשובות של ישראל ומדינות רבות נוספות שישראל מקיימת איתן יחסים מדיניים קרובים, מחויבות לאכוף את צווי המעצר אם נתניהו וגלנט יגיעו לשטחן, לעצור אותם ולהסגירם לבית הדין. 

צווי המעצר שכבר הוצאו עלולים להיות רק ההתחלה. קיים סיכון של ממש שתובע בית הדין יקדם הוצאת צווי מעצר נוספים, לרבות נגד מפקדים בצה"ל וגורמים נוספים בדרג המדיני בישראל. החקירה הפלילית שהוא מנהל ביחס למלחמה ברצועת עזה וביחס לאירועים ביהודה ושומרון ממשיכה להתנהל. 

צווי המעצר גם עלולים לתת רוח גבית למהלכים מדיניים ומשפטיים שליליים נגד ישראל ונציגיה במדינות שונות. החל ממגבלות נוספות על מכירת אמצעי לחימה לישראל, עובר דרך הליכים פליליים ותביעות אזרחיות נגד גורמי מדיניים, מפקדים וחיילים בצה"ל, ועד חרמות וביטול שיתופי פעולה שונים (למשל, כלכליים, תרבותיים ומדעיים). 

צווי המעצר עלולים גם לפגוע בקשר של ישראל עם האו"ם, משום שבכירים בארגון נדרשים להימנע מיצירת קשר או לנכוח בפגישות עם מי שהוצא נגדו צו מעצר.

מה ישראל יכולה לעשות עכשיו ביחס לצווי המעצר שכבר הוצאו?

מול בית הדין - ישראלית זכאית לשוב ולטעון להיעדר סמכות של בית הדין ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף, עומדת לה הזכות לנסות לבסס טענת "משלימות", כלומר: להוכיח לבית הדין שהחשדות נגד נתניהו וגלנט נחקרים בישראל, ולכן בית הדין צריך לעכב את צווי המעצר. 

אבל כדי שישראל תוכל לטעון ל"משלימות", היא חייבת לעשות את מה שלא נעשה עד כה: לחקור את החשדות, ובהליך שהוא עצמאי, מהיר ואפקטיבי. הקמת ועדת חקירה ממלכתית שממצאיה עשויים להוביל לחקירה פלילית, או חקירה פלילית מיידית, הם כלי הפעולה העיקריים העומדים לרשות ישראל אשר עשויים להועיל. ועדת חקירה "פוליטית", או הליך חקירה אחר שלא ייתפס כמקצועי ועצמאי, ודאי לא יועילו. 

חשוב גם שישראל תפעל מול המדינות בעלות הברית שלה כדי להצביע על הקשיים והבעיות שיש בהחלטת בית הדין, ותנסה לרתום אותן כדי לסייע. ביקורת על החלטת בית הדין היא מוצדקת וחשובה. אבל כדאי להיזהר מפני מתקפה רבתי ומאמצי דה-לגיטימציה נגד המוסד כולו ושופטיו. מהלכים כאלה ודאי לא יועילו מול בית הדין, ועלולים גם להקשות על מדינות אחרות, שבית הדין יקר להן, לסייע לנו. 

וחשוב גם שישראל תפעל בתבונה כדי לצמצם את הסיכון להוצאת צווי מעצר נוספים - החקירה הפלילית בבית הדין ביחס למלחמה ברצועת עזה ולפעילות ביהודה ושומרון ממשיכה להתקדם, וצווי המעצר שכבר הוצאו עלולים להיות רק יריית הפתיחה. זהירות מנקיטת מדיניות ופעולות מבצעיות שנויות במחלוקת שעלולות להתפרש כהפרה של דיני הלחימה (לרבות בהיבטים של סיוע הומניטרי לאזרחים), הימנעות מהצהרות בלתי-אחריות של פוליטיקאים ומפקדים שעלולות להתפרש כמעידים על כוונה לבצע פשעים, וחקירה עצמאית של טענות מהימנות להפרה של דיני הלחימה - אלה הם כלי הפעולה החיוניים של מדינת ישראל כדי לבלום את המשך ההידרדרות במדרון שאנו מצויים בו. 

יש זיקה אפשרית בין הסיכונים החמורים הנשקפים מהאג לבין המתקפות הקשות על מערכת המשפט של ישראל המתחוללות בירושלים. איך נצליח לשכנע את בית הדין בהאג ובתי משפט אחרים בעולם שישראל מחויבת ומסוגלת לחקור בעצמה טענות להפרה של דיני הלחימה, כאשר נבחרי הציבור שלנו עצמם אינם מכבדים את מערכת המשפט הישראלית, ובפרט את היועצת המשפטית לממשלה העומדת בראש מערכת אכיפת החוק?

פעולות הממשלה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ואת שומרי הסף המשפטיים, הניסיונות להלך עליהם אימים והבוז שמפגינים כלפיהם נבחרי ציבור, כל אלה מציירים בפני העולם תמונה קודרת של מדינה שאינה מחויבת לשלטון החוק ולהליכי חקירה ומשפט תקינים.

למדינת ישראל מערכת משפט מקצועית ועצמאית. הגנה עליה ככזו חיונית על-מנת שנוכל להגן באופן אפקטיבי על חיילי צה"ל ומפקדיו ועל הדרג המדיני מפני הסיכונים המשפטיים המתרגשים בהאג ובבירות אחרות בעולם. אל לנו להפקיר אותם.