על שר המשפטים לפעול לפי החוק וצו בג"ץ למען מינוי נשיא קבוע לביהמ"ש העליון
תגובתו של השר לפסק הדין המחייב אותו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד בתוך שבועיים כללה האשמות שווא על נטילת סמכויותיו ואמירות על גיוון במערכת. חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם אחד לאחד.
בג"ץ פסק היום (8.9) את מה שהיה אמור להיות המובן מאליו: על שר המשפטים לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 יום, ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים לאחר 45 יום הנדרשים לפי כללי הוועדה לאחר פרסום המועמדים.
מצער שהיה צורך בפסיקת בית המשפט כדי להבהיר לשר המשפטים שעליו לציית לחוק ולמנוע עוד החלשה של הרשות השופטת בכך שלא ממונה לה נשיא בית משפט עליון במינוי קבע. עתה נותר רק ששר המשפטים יפעל בהתאם לחוק ולצו בית המשפט למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ויעבוד בשיתוף פעולה עם הרשות השופטת להגנה על מעמדה ושמירה על תפקודה התקין.
בתגובת שר המשפטים לפסק דינו של בג"ץ, המחייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא בימ"ש עליון, נפלו אי דיוקים שחשוב לעמוד עליהם ולתקנם:
השר טען בתגובתו שפסיקת בג"ץ היא השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק.
אז זהו – שלא. פסק דינו של בית המשפט מפרש את החוק באשר לגדר סמכותו של שר המשפטים בכינוס הוועדה לבחירת שופטים. אין כאן שום נטילת סמכויות. זהו תפקידו של בית המשפט: לפרש את החוק.
השר טען שפסק הדין הוא "סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית".
ובכן, החוק בישראל נקבע על ידי הכנסת, כלומר על ידי מי שמייצגים את כל אזרחי מדינת ישראל. מי שחורג מהחוק ומסכל מינוי של נשיא בית המשפט העליון, שהוא קריטי למערכת המשפטית ולשירות מיטיב לאזרח, מפר את חובותיו כלפי כל אזרחי מדינת ישראל. מי שפועל נגד רצון הציבור, הוא מי שמקדם מדיניות מפלגת ובלתי מתפשרת, כשרוב האזרחים רוצים אחדות בשעת מלחמה.
השר גם דיבר בשמה של השאיפה להביא לגיוון במערכת המשפט.
אבל לא גיוון רוצה השר. אפילו פסק דין של שלושה שופטים, ששניים מהם נחשבים על ידי רבים כ"שמרנים", הוא תוקף כבלתי לגיטימי. מה שהשר רוצה הוא שופטים כנועים שפוסקים כרצונו ולא כפי שקובע החוק.
השר טען גם שלא יעבוד עם נשיא שמונה כביכול "באופן כוחני ופסול" בידי חבריו.
אבל כפי שהבהיר בג"ץ, הליך הבחירה של נשיא בית המשפט עליון, באופן שנקבע בחוק, נעשה ברוב רגיל של חברי הוועדה. מי שניסה לקדם הליך כוחני ופסול הוא שר המשפטים, שניסה לכפות את דעתו על הרוב של חברי הוועדה, לא רק שופטים.
לסיכום, החוק מחייב את שר המשפטים, כפי שהוא מחייב את כולנו. חוסר שיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יביא לפגיעה בתפקוד השוטף של בתי המשפט, שתלויים בשיתוף הפעולה של השר והנשיא לתפקודם התקין, לדוגמה במינויים שונים במערכת. ההתנערות של שר המשפטים מחובותיו, לרבות חובות להבטיח את תפקודה התקין של הרשות השופטת, היא פסולה ופוגעת באפשרות של בתי המשפט לשרת את כלל אזרחי ישראל.