יותר מרבע (26.5%) מהמשרות הבכירות בשירות המדינה מתמנות בפטור ממכרז, בהשוואה לכ-4% בשנת 2000

מחקר חדש ממפה לראשונה את תופעת הפוליטיזציה במינויים בשירות המדינה, באמצעות ניתוח שיטתי של כלל החלטות הפטור ממכרז שנדונו והתקבלו בוועדת שירות המדינה (ומקורות נוספים) מ-1999 ועד היום. הוא מראה כי מספר המשרות בפטור ממכרז נסק בשנים האחרונות וכי הממשלה הנוכחית שוברת שיא.

Photo by Edi Israel/Flash90

ממצאים מרכזיים:

• נכון לסוף אפריל 2024 קיימים בשירות המדינה בישראל יותר מ-1,552 מינויים הפטורים מחובת מכרז, קפיצה של פי 8 מ-179 בתחילת שנת 2000. באחוזים – מ-0.6% ל-3.3%.
• מספר המשרות המקצועיות הבכירות הפטורות ממכרז קפץ פי 12 מאז שנת 2000 ועד היום - יותר מ- 508 כיום בהשוואה ל-41. באחוזים – מ-4% ל-26.5%.
• חלה עלייה חדה מאוד במספר ההחלטות לפטור מחובת המכרז בעשור האחרון, בייחוד מאז שנת 2018:
  • בשנים 2017-2000, ממוצע ההחלטות לשנה על פטור ממכרז עמד על מעט יותר מ-6 החלטות לשנה; בשנים 2023-2018 – על כמעט 14. אם נוסיף את 2024 הממוצע יעלה עוד יותר.
  • "שנות השיא", שבהן הוענק מספר הפטורים הגדול ביותר הן 2018 ו-2023 – עם 22 פטורים.
  • שנת 2024 צפויה לשבור שיר חדש: עד סוף אפריל התקבלו 16 החלטות, קצב של 48 החלטות בשנה. חלק מהמשרות האלה קשורות ישירות למלחמה, אך רבות אחרות אינן קשורות (למשל ראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית במשרד הביטחון, מנהל אגף בכיר פשיעה בחברה הערבית במשרד האוצר, ונציב זכויות עברה במשרד המשפטים).
• מספר המשרות בפטור ממכרז הגיע לשיא בממשלת נתניהו הנוכחית
  • בתקופתה (עד סוף אפריל) התקבלו קרוב ל-32 החלטות בממוצע לשנה על פטור ממכרז – כמעט כפול מזו שאחריה, הממשלה הקודמת (ממשלת השינוי), עם 17.5 החלטות בממוצע לשנה. אחריה ניצבת ממשלת נתניהו של 2020-2015, עם כ-11.5 החלטות בממוצע לשנה.
  • באופן ספציפי, מספר ההחלטות לפטורים הגדול ביותר במשרד ראש הממשלה (בממוצע לשנה) היה בממשלה הנוכחית – עם ממוצע של 10.8 פטורים לשנה. בשאר הממשלות מדובר על ממוצע של פחות מ-3 החלטות לשנה.

• הנציב המכהן, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מוביל במספר הפטורים ממכרז. תחת הרשקוביץ', התקבלו בממוצע קרוב ל-15 החלטות לפטור בשנה, יותר מאשר הנציבים הקודמים אודי פראוור (ממלא מקום – 12 החלטות בממוצע לשנה), משה דיין (קרוב ל-9) ושמואל הולנדר (כ-4). יש לציין שלנציב יש תפקיד קריטי באישור פטורים ממכרז, כיו"ר ועדת שירות המדינה שאישורה נדרש לצורך כך.
• בשנים האחרונות, משרות חדשות זוכות לפטור גורף, לעתים אף מבלי לציין מספרים וצרכים, ופטורים רבים ניתנים כמשרה זמנית שהופכת לקבועה.
• לצד 215 החלטות פטור שאושרו בידי הוועדה האמונה על כך בשירות המדינה, רק עשר בקשות נדחו או לא אושרו על ידי הוועדה מאז שנת 1999.

הרקע למחקר הוא התפיסה המקובלת שמינוי במכרז תחרותי הוא "דרך המלך" למינויים בשירות המדינה. פטור ממכרז פירושו מעבר לשיטת מינוי עם השפעה פוליטית גדולה יותר: ועדת איתור (הליך שעדיין קרוב במהותו להליך המכרזי), ועדת מינויים ומשרות אמון. אכן, המניע להענקת פטור ממכרז הוא לעתים קרובות הרצון של הדרג הנבחר בהשפעה גדולה יותר על הליך המינוי ועל הממונה. עם זאת, בהחלט ייתכן שבמקרים אחרים הרצון לפטור נובע גם מקשיים אמיתיים בשיטת המכרז, שהיא איטית מדי ולפעמים גם מקשה על איתור אקטיבי של מועמדים ראויים למשרות בכירות.

תרשים 1: השוואה של מספר המשרות הפטורות ממכרז כיום לתחילת שנת 2000

 

תרשים 4: מספר ההחלטות לפטורים ממכרז לפי ממשלות

 

תרשים 5: החלטות על פטור ממכרז לפי נציב שירות המדינה המכהן

 

פרופ' נסים (נסי) כהן הוא חבר סגל במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה ועו"ד רון דול, שימש עד לאחרונה היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה וכיום יועץ למחקרים בנושא שירות המדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

פרופ' כהן ועו"ד דול מציינים כי "כאשר מקבלי החלטות מאמצים אסטרטגיה של פוליטיזציה קיצונית שכזו בשירות המדינה, כפי שראינו במחקר, הם בוחרים במכוון להחליש את המדינה הריבונית ולחזק את כוחם האבסולוטי. זאת, דווקא בתקופה בה ישראל חייבת לבסס ולשמר שירות מדינה ערכי, ממלכתי, מקצועי וחזק כדי להתמודד עם האתגרים הביטחוניים, המדיניים, הכלכליים והחברתיים הניצבים לפתחה. ואלו לצערנו, בוא יבואו".

"אחרי ה-7 באוקטובר נחשפנו כולנו לתפקוד הלקוי של מערכות השירות הציבורי, אחרי שנים ארוכות של פוליטיזציה והחלשה מכוונת שלו. הנזקים המצטברים משפיעים ברמה היומיומית, מזיקים להליכי קבלת החלטות ולמנהל תקין, חותרים תחת המקצועיות והממלכתיות של השירות הציבורי ומרחיקים ממנו אנשים מוכשרים. הם מביאים להחלפת משרתי ציבור מוכשרים בעסקנים רדודים, ובסופו של דבר – מותירים את השירות הציבורי חסר תועלת ואונים בפני משברים ומשימות לאומיות".

"אמנם פטור ממכרז יכול לעתים לנבוע מסיבות מוצדקות, אך במקרים רבים הוא עלול להוביל למינויים פוליטיים – כלומר מינויים הנעשים בשל הקשרים בין הממנה (הדרג הפוליטי) לממונה (הדרג המקצועי) ולא בזכות יכולותיו וכישוריו של הממונה. מינויים פוליטיים פוגעים במוסדות הדמוקרטיים, מובילים לכיוון אוטוריטרי ופוגעים אנושות בשלטון החוק".