סקר יולי 2024: שיא של כשני שלישים מהציבור מגדירים את המצב הכללי רע או רע מאוד
שפל של כשמינית בלבד מגדירים את המצב די טוב או טוב מאוד וכרבע מגדירים אותו "ככה-ככה" • שיעור המביעים תחושות שליליות כלפי הממשלה עולה משמעותית על שיעור המביעים תחושות חיוביות, ואלה המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש בולטות חד-משמעית לתסכול, כעס ואכזבה • בקרב היהודים נרשמו שיעורי תמיכה גבוהים של 80% ויותר בהקמת מנגנון חקירה לאירועי השבעה באוקטובר.
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 30/07-04/08/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכולל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.
הנושאים בדוח זה:
- מצב הרוח הלאומי
- תחושות כלפי הממשלה
- תחושות כלפי תנועת המחאה
- עסקה לשחרור החטופים
- החזית הצפונית
- נאום נתניהו בקונגרס בארה"ב
- מנגנון חקירה לאירועי ה- 7.10
מצב הרוח הלאומי נמצא כיום בשפל עמוק לפי כמה וכמה פרמטרים. שיעורי האופטימיים הן לגבי עתיד הביטחון הלאומי הן לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל ממשיכים לרדת בהתמדה, אם כי ברמה החודשית הכרסום נדמה איטי ולא דרמטי. כך, בנושא הביטחון הלאומי, מדידת חודש יולי הייתה נמוכה מתמיד ובנושא השלטון הדמוקרטי כמעט הנמוכה ביותר. יש להדגיש שמדידה זו נעשתה לאחר פגיעת הטיל הקטלני במגרש הכדורגל במג'דל שמס אך טרם חיסולם של מפקד החיזבאללה שוכר וראש הלשכה המדינית של חמאס הנייה, מה שגרר את איומה של איראן לתקוף את ישראל במענה לחיסולים אלו והעלה מאוד את רמת החשש בציבור הישראלי.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)
שוב כבעבר, שיעור האופטימיים (הנמוך) בקרב היהודים עולה בכל זאת על זה שבקרב הערבים הן בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי הן בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי.
שיעור האופטימיים לפי לאום (%)
| % אופטימיים | יהודים | ערבים |
| עתיד השלטון הדמוקרטי | 33 | 15 |
| עתיד הביטחון הלאומי | 30 | 8 |
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שבקרב מי שהגדירו עצמם שמאל מדובר כבר בשיעור חד-ספרתי של אופטימיים עם הבדל זעיר בין שני התחומים. במרכז, האופטימיות בנושא הביטחון גבוהה מעט מאשר בנושא עתיד השלטון הדמוקרטי, בעוד שבימין יותר אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה ופחות אופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי.
שיעור האופטימיים לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
| % אופטימיים | שמאל | מרכז | ימין |
| עתיד השלטון הדמוקרטי | 8 | 20 | 44 |
| עתיד הביטחון הלאומי | 7 | 26.5 | 37 |
הממצאים הללו תואמים את הערכת הציבור את המצב של ישראל כיום באופן כללי. בכלל המדגם שיא של קצת פחות משני שלישים מגדירים את המצב הכללי כדי רע או רע מאוד לעומת שפל של כשמינית בלבד המגדירים אותו די טוב או טוב מאוד. כרבע מגדירים אותו "ככה-ככה".
המצב של ישראל היום באופן כללי (%, כלל המדגם)
אם כי מדובר ברוב המגדירים את המצב בשלילה הן במדגם היהודים הן במדגם הערבים, ההבדל בגודל הרוב הזה משמעותי מאוד (בהתאמה 58% לעומת 85%). במילים אחרות, הערכת המצב של היהודים פחות גרועה מאשר של הערבים. פערים גדולים מתגלים גם בפילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים: בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל 81% סבורים כי המצב די גרוע ומאוד גרוע, בהשוואה ל- 65% ממי שמגדירים עצמם מרכז ומחצית בדיוק ממי שמגדירים עצמם ימין.
בהתייחס לאמור לעיל, בדקנו הפעם מהן התחושות הרווחות כלפי הממשלה. הצענו למרואיינים מגוון של תחושות חיוביות ושליליות וכן את האפשרות "אחר". שיעור מי שהביעו תחושות שליליות עולה בעליל על שיעור מי שהביעו תחושות חיוביות, אם כי כפי שנראה בהמשך, המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים דווקא. יש להדגיש כי הרגשות האפשריים הוצגו למרואיינים בסדר אקראי, כלומר הסדר השתנה ממרואיין למרואיין.
יש להדגיש כי הסיבות לרגשות שליליים יכולות להיות שונות; כך ברור למדי שמצביעי ימין מאוכזבים, מתוסכלים או כועסים על הממשלה מסיבות שונות מאשר מצביעי המרכז או השמאל. ואולם, אפילו אם כך הדבר, הממצאים מורים על ממשלה שרוב האזרחים אינם מרוצים ממנה מטעם זה או אחר. בהקשר זה מן הראוי לציין כי אמנם שיעור מי שבחרו בתשובה "אחר" והציגו תחושה משלהם הוא זעום, אבל הרוב המכריע של התשובות ה"אחרות" היו בכיוון השלילי.
כפי שניתן לראות להלן, ההבדלים בין מדגם היהודים למדגם הערבים היו קטנים ממש, ובשניהם יש בולטות חד- משמעית לרגשות השליליים (תסכול, כעס ואכזבה). כפי שמראה התרשים הבא בקרב היהודים שיעור המחזיקים ברגשות חיוביים (גאווה, שביעות רצון ואמון) היה במעט גבוה יותר מאשר בקרב הערבים.
מבין התחושות הבאות, מה מאפיין ביותר את היחס שלך כלפי הממשלה? (%, יהודים, ערבים)
מן התרשים הבא אנו למדים כי הרגשות השליליים כלפי הממשלה שולטים בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים). בשמאל, ובמידה פחותה במרכז, ניכרים בעיקר הכעס והאכזבה ובימין - האכזבה והתסכול. ייתכן שהשמאל מאוכזב פחות מהממשלה הנוכחית מאשר המרכז והימין, היות שמלכתחילה לא היו לו ממנה ציפיות חיוביות.
מפתיעות למדי הן הרמות הנמוכות מאוד של שביעות הרצון, הגאווה והאמון בממשלה במחנה הימין.
מבין התחושות הבאות, מה מאפיין ביותר את היחס שלך כלפי הממשלה? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
פילחנו את התשובות לשאלת התחושות כלפי הממשלה לפי הגדרת המצב הכללי של ישראל. בקרב מי שהגדירו את המצב די טוב או טוב מאוד, הרגשות הדומיננטיים שמצאנו הם שביעות רצון (22%) ואמון (20%). לעומת זאת, בקרב מי שהגדירו את המצב "ככה-ככה" הרגשות החזקים ביותר הם אכזבה (37%) ותסכול (25%). בקרב מי שהגדירו את המצב כדי רע ורע מאוד הרגשות הדומיננטיים הם כעס (34%) ותסכול (29%).
כבר ציינו לעיל שייתכנו סיבות שונות ואף מנוגדות לכעס, תסכול ואכזבה מהממשלה. ואכן פילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 מוכיח זאת. כך, האכזבה נמצאת במקום הראשון ברגשות כלפי הממשלה אצל מצביעי חד"ש-תע"ל (50%) והמחנה הממלכתי וישראל ביתנו (36% כול אחד) אך גם אצל מצביעי הליכוד (32%), הציונות הדתית (31%) ויהדות התורה (29%). התסכול נמצא במקום הראשון אצל מצביעי רע"ם (33%) אבל גם אצל מצביעי ש"ס (25%). יש לציין כי מצביעי ש"ס הם היחידים שאצלם שביעות הרצון היא רגש מוביל (25%). הכעס במקום הראשון מצוי רק אצל מצביעי עבודה (67%), מרצ (64%) ויש עתיד (47%).
פערי התחושות כלפי תנועת המחאה במדגם היהודים ובמדגם הערבים גדולים במידה ניכרת בהשוואה לתחושות כלפי הממשלה. מנעד התחושות כלפי תנועת המחאה אצל המרואיינים היהודים הוא גדול (מקסימום כעס – 30%, מינימום שביעות רצון 5.5%) , אבל אצל המרואיינים הערבים הוא קטן במידה ניכרת (מקסימום תסכול 21%, מינימום גאווה 6%). ועם זאת, גם בנוגע לתנועת המחאה התחושות העיקריות הן שליליות – אצל היהודים בעיקר כעס ואצל הערבים תסכול ואכזבה. גם כאן רוב התחושות ה"אחרות" הן שליליות.
מבין התחושות הבאות, מה מאפיין ביותר את היחס שלך כלפי תנועת המחאה (%, יהודים, ערבים)
כאשר מפלחים את התשובות לשאלת התחושות כלפי תנועת המחאה לפי מחנות פוליטיים (יהודים), מתגלים פערים אדירים. בשמאל התחושות החיוביות מוליכות, ובראשן הגאווה. מעטים ביותר מביעים תסכול, כעס או אכזבה מהתנועה. במרכז התמונה שונה. אמנם הגאווה היא התחושה המוליכה אבל בשיעור נמוך בכמחצית מאשר בשמאל. במקום השני, ובמרחק לא גדול אחרי הגאווה, ניצב במחנה זה התסכול, ככל הנראה מחוסר ההשפעה הנתפס של התנועה על מהלך העניינים. בימין התחושה הדומיננטית היא הכעס כלפי התנועה (אפילו יותר מהגאווה בה בשמאל) ולאחר מכן האכזבה והתסכול ממנה.
מבין התחושות הבאות, מה מאפיין ביותר את היחס שלך כלפי תנועת המחאה? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
חזרנו ושאלנו כמו בחודש הקודם: "מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור החטופים?" התפלגות התשובות לא השתנתה כמעט. בכלל המדגם, רוב, אם כי לא גדול, מעדיפים עסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה (53.5%). שיעור התומכים במתווה הזה כמעט כפול משיעור המצדדים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים בתמורה להפסקה זמנית של הלחימה בעזה (28.5%). בקרב היהודים חלה נסיגה קלה בשיעור התומכים בשני המתווים לצד עלייה בשיעור ה"לא יודעים". ראוי לציין שעמדה זו יכולה להביע התלבטות, אך גם התנגדות לאפשרות של עסקה לשחרור חטופים מכל סוג שתגביל את המשך הלחימה. בקרב הערבים, רוב גורף תומכים בעסקה לשחרור כול החטופים.
מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור חטופים (%)
במדגם היהודים, רוב גדול בשמאל ובמרכז תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לסיום הלחימה ונסיגה מלאה מעזה, בשעה שבימין הקבוצה הגדולה ביותר, אם כי לא הרוב, תומכים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים בתמורה להפסקה זמנית בלחימה.
בפילוח מדגם היהודים לפי מגדר, כמו בחודש הקודם, נמדדו הבדלים ניכרים בין הגברים החצויים בסוגיה זו לבין הנשים שנוטות בבירור לתמוך בעסקה לשחרור כול החטופים. במדגם הערבים לא נמדדו הבדלים בין נשים לגברים.
מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור חטופים (%, יהודים)
הבדלים משמעותיים נמדדו במדגם היהודים בין קבוצות הגיל השונות. בקרב הצעירים, גילי 34-18, 41.5% תומכים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים לעומת 34.5% התומכים בעסקה להחזרת כול החטופים. בקבוצות הגיל המבוגרות התמונה הפוכה: בגילי 54-35, 49% תומכים בעסקה לשחרור כול החטופים לעומת 28% שתומכים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים, ואילו בקרב בני 55 ומעלה, שיעור התומכים בעסקה לשחרור כול החטופים הוא 54% לעומת 28% שמצדדים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים.
לאחר פגיעת הטיל הקטלני במגרש הכדורגל במג'דל שמס, אך לפני חיסולי המנהיגים של חיזבאללה וחמאס בביירות ובטהרן, שאלנו "מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בחזית הצפונית?" ומצאנו הבדלים משמעותיים בין מדגם היהודים למדגם הערבים. בקרב היהודים, כמעט מחצית מהמרואיינים מצדדים בפתיחה של מתקפת עומק הכוללת פגיעה בתשתיות של לבנון ויותר מרבע סבורים שיש להחריף את התגובה מול חיזבאללה אך להימנע מפגיעה בתשתיות של לבנון. בקרב הערבים, שיעור גבוה מאוד השיבו שאינם יודעים מה על ישראל לעשות. שיעור כה גבוה יכול להעיד על אי-הסכמה עם אף אחת מהאפשרויות ועל תמיכה בפתרון לא-צבאי.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) נמצא רוב התומכים בהסלמת המענה הצבאי בקרב כל המחנות, אם במתווה של מתקפת עומק הכוללת פגיעה בתשתיות ואם במתווה של החרפת התגובה נגד חיזבאללה בלבד (61.5% בשמאל, 69% במרכז, 80.5% בימין). רוב משיבי הימין תומכים במתקפת עומק הכוללת פגיעה בתשתיות, ואילו בשמאל מרבית המרואיינים, אם כי לא הרוב, תומכים בהחרפת הלחימה רק מול חיזבאללה. מיעוט קטן בכל המחנות סבור שיש להמשיך בלחימה במתכונת הנוכחית.
מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בחזית הצפונית? (%)
אמנם חלף זמן מאז הנאום, אך מצאנו לנכון לבדוק את הערכת הציבור לגביו. שאלנו: "איזה ציון היית נותן לנאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס בארה"ב?" רוב המרואיינים היהודים סבורים שנאומו של ראש הממשלה היה טוב או מצוין ואילו במדגם הערבים מיעוט קטן סבורים כך.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים), מצאנו כי כמעט שלושה רבעים ממשיבי הימין חושבים שהנאום היה טוב או מצוין, כמו גם קרוב למחצית ממשיבי המרכז. היה מפתיע לגלות כי בשמאל שיעורים דומים סברו שהנאום היה גרוע או לא טוב ושהנאום היה טוב או מצוין. ראוי לציון שיעורם הגבוה – מעל לחמישית – של המרואיינים שלא צפו בנאום או שאין להם דעה לגביו.
איזה ציון היית נותן לנאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס בארהב על סולם שבין 1 (גרוע) ל-5 (מצוין)? (%)
שאלנו גם האם נאום נתניהו יותר הועיל או יותר הזיק לאינטרסים הלאומיים של ישראל. גם בשאלה זו נמדדו פערים משמעותיים בין יהודים לערבים, כאשר בקרב היהודים קרוב למחצית סבורים שהנאום יותר הועיל ואילו בקרב הערבים התשובה השכיחה ביותר הייתה שהנאום לא הזיק ולא הועיל. מעניין לציין ששיעור הסבורים בכלל המדגם שהנאום הועיל לאינטרסים הלאומיים של ישראל (41.5%) נמוך בכ-10% משיעור הסבורים שהנאום היה טוב או מצוין (52%).
פערים משמעותיים נמדדו, כצפוי, בין המחנות הפוליטיים (יהודים). רוב מרואייני הימין סבורים שהנאום יותר הועיל, ואילו בקרב המרכז והשמאל התשובה השכיחה ביותר היא שהנאום לא הזיק ולא הועיל.
באיזו מידה, לדעתך, הנאום של נתניהו בקונגרס האמריקאי יותר הועיל או יותר הזיק לאינטרסים הלאומיים של ישראל? (%)
בחנו את הקשר בין הציון לנאומו של נתניהו לבין הערכתו כהועיל או כהזיק לאינטרסים הלאומיים של ישראל. בקרב הסבורים שהנאום היה גרוע או לא טוב כמחצית חושבים שהוא יותר הזיק, ולצידם קרוב ל-40% סבורים שהוא לא הזיק ולא הועיל. לעומת זאת, בקרב הסבורים שהנאום היה טוב או מצוין מעל לשני שלישים חושבים שהוא יותר הועיל, ולצידם קרוב לרבע החושבים שהוא לא הזיק ולא הועיל.
האם נאום נתניהו יותר הועיל או יותר הזיק לאינטרסים הלאומיים של ישראל לפי איזה ציון היית נותן לנאומו של נתניהו (%, כלל המדגם)
| האם נאום נתניהו יותר הועיל או יותר הזיק לאינטרסים הלאומיים של ישראל | ||||||
| יותר הועיל | יותר הזיק | לא הזיק ולא הועיל | לא יודעים | סך-הכול | ||
| איזה ציון היית נותן לנאומו של נתניהו | גרוע/לא טוב | 2 | 50.5 | 39.5 | 8 | 100 |
| ככה ככה | 18 | 23 | 55 | 4 | 100 | |
| טוב/מצוין | 70.5 | 2.5 | 23.5 | 3.5 | 100 | |
ביקשנו לבחון האם באופן עקרוני הציבור הישראלי תומך בהקמת מנגנון חקירה שיחקור את אירועי ה-7.10. מצאנו שהן בקרב הערבים הן בקרב היהודים רוב גדול מאוד תומכים בהקמת מנגנון חקירה כלשהו. בקרב היהודים נרשמו שיעורי תמיכה ("מאוד תומך" ו"די תומך") גבוהים של 80% ויותר בכל הקבוצות של הרצף חרדים-חילונים כמו גם בשלושת המחנות הפוליטיים.
תומכים או מתנגדים להקמת מנגנון חקירה כלשהו שיחקור את אירועי ה- 7.10? (%)
הוספנו ושאלנו: "במידה ויוחלט על הקמת מנגנון חקירה לאירועי ה-7.10, להערכתך, מתי צריך להקים אותו?" בניגוד לסוגיה העקרונית בדבר הקמת מנגנון חקירה שם מצאנו כמעט קונצנזוס , כאן אין הסכמה רחבה לגבי תזמון הקמת המנגנון, אם כי הן אצל הערבים הן אצל היהודים רוב המשיבים סבורים שיש להקים את מנגנון החקירה בהקדם האפשרי (63% ו-55%, בהתאמה).
בפילוח כלל המדגם לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 התגלו פערים משמעותיים בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה, אך גם הבדלים בתוך הקואליציה ובתוך האופוזיציה. כצפוי, שיעור גבוה בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה מצדדים בהקמת מנגנון חקירה בהקדם האפשרי, אך ניתן להבחין בהבדלים משמעותיים בין שיעורי התמיכה הגבוהים מאוד בקרב מצביעי יש עתיד והעבודה לבין שיעורי התמיכה הגבוהים פחות בקרב מצביעי המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והמפלגות הערביות. רוב מקרב בוחרי מפלגות הקואליציה תומכים בהקמת מנגנון חקירה רק בסיום המלחמה, אם כי יותר משליש מבוחרי הליכוד והציונות הדתית תומכים בהקמת המנגנון בהקדם האפשרי.
מתי צריך להקים את מנגנון החקירה לאירועי ה-7.10 לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 (%, כלל המדגם)
מדד הקול הישראלי יולי 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/07-04/08/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכולל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.