גם האו"ם מזהיר מפגיעה בעצמאות השופטים

הדווחית המיוחדת לעצמאות שיפוטית מתייחסת בדוח החדש שלה לחקיקה או למדיניות שמגבירות מעורבות ממשלתית או פרלמנטרית ישירה במינוי שופטים, ל"רפורמות" שמצמצמות ביקורת שיפוטית וכן למתקפות מילוליות על שופטים. לישראל כדאי מאוד להתייחס לאזהרותיה בכובד ראש.

Photos by Chaim Goldberg, Yonatan Sindel/Flash90

מה משותף לצעדים הבאים: שר המשפטים מטרפד זה חודשים מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון כדי לא לכבד את עמדת הרוב בוועדה לבחירת שופטים, המצדדת בבחירה לפי עקרון הסניוריטי הנהוג תמיד; נציגה מטעם הממשלה בוועדה לבחירת שופטים מכשילה קידום שופטת משום שפסיקתה אינה "לאומנית" דיה; חבר כנסת מהקואליציה דורש להדיח שופט בעקבות פסיקתו בהגנה על עצורים בהפגנה נגד הממשלה; והקואליציה מקדמת בימים אלה הצעת חוק להעביר לכנסת את הכוח למנות את נציב תלונות הציבור על שופטים?

התשובה לשאלה מגיעה מהאו"ם: לאחרונה פרסמה הדווחית המיוחדת של האו"ם לעצמאות שיפוטית, פרופ' מרגרט סטרטווייט, דוח שמזהיר מפני התקפות על עצמאות שיפוטית ברחבי העולם. הדווחית מנטרת איומים על עצמאות השפיטה במדינות רבות ואמנם מזכירה את ישראל פעם או פעמיים. אולם הדוח כולו מסתמן כנורת אזהרה בוהקת לציבור ולמערכות השלטון בישראל.

הדוח מזהיר מפני מהלכים שעלולים להצביע על השתלטות פוליטית על בתי המשפט. הדוגמה הראשונה שניתנת בו היא חקיקה שמגבירה את המעורבות הישירה של הרשות המבצעת או המחוקקת במינוי שופטים, ובפרט "חוק או מדיניות" שמשנים את כללי בחירת השופטים, באופן שמגביר את האפשרות למינוי על בסיס זיהוי פוליטי ומפחית את התפקיד של אמות מידה אובייקטיביות ומקצועיות. אין ספק ש"רפורמת לוין-רוטמן" שנבלמה הייתה כזו, אך גם מדיניות שר המשפטים בחודשים האחרונים היא כזו, משום שהשר מוכן לדון בתקן שיפוטי בוועדה לבחירת שופטים רק בהסכמה פה אחד, ובאופן שמבטיח ששופט שלפי דעת נציג הממשלה בוועדה אינו "לאומני" דיו, לא יקודם. הדוח מציין שהשתלטות על בתי המשפט עלולה להתרחש גם כשאין מינויים שיפוטיים חדשים, אבל המדינה מחזקת את שליטתה בדרכי המינוי של גורמים בכירים במערכת המשפט, כמו נשיא בית המשפט העליון. הזכרנו כבר את התעלמות שר המשפטים מעקרון הסניוריטי במינוי נשיא העליון ואת הדחייה המתמשכת של מינוי נשיא קבוע?

 

בדוח מצוין שהגורמים הפוליטיים עלולים להפחית מיכולתה של הרשות השופטת לשמור על שלטון החוק באמצעות רפורמות שמצמצמות את סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית על חקיקה או מאפשרות לגורמים הפוליטיים להתגבר על פסיקה כזו (אצלנו – פסקת ההתגברות) או שמצמצמות את הביקורת השיפוטית על הממשלה (אצלנו – ביטול עילת הסבירות).

לפי הדוח, כדי להגדיל את השפעתה על הרשות השופטת, עלולה הממשלה גם לעשות שימוש לרעה במנגנוני משמעת כדי להעניש שופטים או כדי להפחידם. הזכרנו את המהלך של הממשלה להשתלט פוליטית על משרת נציב תלונות הציבור על שופטים? במקרים אלה מדובר, לפי הדוח, באיום על שלטון החוק והדמוקרטיה. הדוח גם מציין שכשגורמים ממשלתיים מתקיפים מילולית שופטים הם פוגעים בעצמאות השיפוטית, לדוגמה שר שקורא "אויב מבית" לשופט המשחרר עצור בהפגנה נגד הממשלה (פה היא הזכירה במפורש את ישראל).

אפשר לספק דוגמאות נוספות, אבל התמונה הכוללת ברורה. דוח האו"ם מצייר תמונה מדאיגה שבה מדינות חוות מה שמכונה בו "אוטוקרטיזציה" – כרסום ביסודות הדמוקרטיה – בעקבות מהלכים שפוגעים בעצמאות מערכת המשפט. אמנם ניתן לדבר על כל מהלך בפני עצמו, אבל התמונה הכוללת בישראל היא שגם בה הממשלה המכהנת מנסה לפגוע בעצמאות השיפוטית כדי להאדיר את כוחה השלטוני על חשבון שלטון החוק וזכויות האדם. ברור שזה מה שהממשלה ניסתה לעשות במהלכים שקדמו לשבעה באוקטובר, אך חשוב לשים לב שזה גם מה שהיא מנסה לעשות בימים אלה.