החוב החקיקתי של ועדת החוץ והביטחון אחרי ההצבעה על רציפות חוק הגיוס
יועמ"שית הכנסת הציבה שורת תנאים להליך חקיקת חוק הפטור מגיוס, ובהם קבלת נתונים עדכניים ממערכת הביטחון, שמיעת עמדות הציבור והתחשבות בעקרונות שקבעו שופטי העליון ביחס לגיוס תלמידי ישיבות. אי עמידה בהם יקל על בג"ץ לבטל את החוק ללא קשר לנוסחו העדכני.
להורדת הצעת החוק המלאה בפורמט PDF
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
דין הרציפות מאפשר לכנסת להמשיך לדון בהצעת חוק שהוגשה בכנסת קודמת, כאילו זו הייתה הצעת חוק שלה. היתרון שלו הוא בייעול הליכי החקיקה, בכך שהוא חוסך לממשלה, לוועדות הכנסת וגם לחברי הכנסת שנבחרו לכנסת את הצורך להגיש מחדש הצעות חוק שעברו בכנסת קודמת בקריאה הראשונה ולחזור על שלבי הדיון שכבר התקיימו.
ברוב של 63 חברי כנסת אישרה הלילה הכנסת את החלת דין הרציפות על הצעת חוק שירות ביטחון, שעברה קריאה ראשונה בשנת 2022. צריך להזכיר שזו הצעת חוק שנכתבה לפני שנתיים, ולכן אינה מתייחסת כלל לשינוי הדרמטי במציאות הביטחונית של ישראל מאז ה-7 באוקטובר ולצורך המוגבר בהגנה על ביטחון המדינה. זו הצעה שכוללת יעדי גיוס נמוכים וסנקציות חלשות (קיצוץ מוסדי מופחת בלבד בתקציב המוסדות בהם לומדים מלש"בים שלא התגייסו, ללא סנקציות אישיות).
עוד לפני שההצבעה על החלת דין הרציפות הגיעה לכנסת, התנגד הייעוץ המשפטי לממשלה במכתב לשר המשפטים למהלך ופירט את הקשיים שבו. למרות זאת, ועדת השרים החליטה בכל זאת לקדם את המהלך וכך ההצעה עברה הלילה בכנסת. אלא שהקשיים והפגמים בהצעה, שאותם ציין הייעוץ המשפטי לממשלה, לא הלכו לשום מקום. העובדה שההצעה לאישור דין הרציפות הייתה פגומה, בלי תשתית עובדתית מקצועית עדכנית, הביאה גם את היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, להוציא כרטיס צהוב ביחס להמשך הליכי החקיקה.
אם לא יקוים הליך החקיקה על פי הכללים שציינה בחוות דעתה, יש להניח שאם יעבור החוק, הוא ייפסל נוכח ההליך הפגום וללא קשר לתוכנו. כעת, נותר לראות האם ההליך בכנסת יכול "לרפא" את הפגם. משמעות הדבר היא שהכנסת צריכה בשלבים הבאים של החקיקה לתת מענה מלא ומקיף לכל הערותיה.
עו"ד אפיק מתארת במכתבה את התנאים שהליך החקיקה של חוק הגיוס (הפטור מגיוס) צריך לעמוד בהם על מנת שהוא יחשב "הליך חקיקה נאות".
- הדיון בהצעת החוק ימשיך בוועדת החוץ והביטחון, שהיא זו שדנה בה בכנסת היוצאת.
- לאור הזמן ושינוי הנסיבות בשל מלחמת "חרבות ברזל", הוועדה לא תוכל להמשיך את דיוניה בחוק מאותה הנקודה שבה הופסקו בכנסת הקודמת.
- עמדתו המלאה של שר הביטחון, כמי שאחראי על הצבא בהתאם לחוק יסוד: הצבא, חייבת להיות מובאת בפני הוועדה. כמו כן, יועציו של השר צריכים ללוות את הדיונים של הוועדה. הדבר חשוב במיוחד בגלל שעמדתו של שר הביטחון לא הובאה בפני הממשלה לפני החלטת הממשלה על החלת דין רציפות על הצעת החוק. הוועדה חייבת לקבל גם את עמדתם של משרד הביטחון ושל הצבא.
- הוועדה צריכה לקבל מהממשלה את כלל הנתונים והמידע, את התשתית העובדתית המעודכנת ממערכת הביטחון ומצה"ל ובכלל זה את צורכי כוח האדם העדכניים שלו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
- הוועדה צריכה לשקול את השפעתה של מלחמת "חרבות ברזל" על הצעת החוק ובשאלה האם היא משנה את תפיסות היסוד שבבסיסה.
- הוועדה צריכה לשמוע נציגים מהציבור וגורמים מקצועיים.
- הוועדה צריכה לתת את דעתה ביחס לעקרונות שבית המשפט העליון קבע בפסיקה שלו בקשר להסדרי גיוס תלמידי ישיבות.
- הוועדה חייבת להקפיד על כך שתינתן לחברי הכנסת הזדמנות לגבש את עמדתם ביחס להצעת החוק ולדון במכלול הסוגיות המורכבות הכרוכות בה בצורה מעמיקה ומקצועית, הן במבט עכשווי והן במבט צופה עתיד.
רשימה זו, שיש אולי צורך "לגזור ולשמור" או לכל הפחות להדביק על דלת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מחייבת הליך חקיקה שאינו "מזורז" או כזה המתאים בהכרח ללוח הזמנים של הממשלה. ומה שהכי חשוב הוא, שללא כל קשר להסדר עצמו שייקבע בחוק הגיוס (או הפטור מגיוס) ככל שתנאים אלה לא יתמלאו במלואם בהליך החקיקה – בג"ץ יוכל לבטל את החוק שיחוקק גם מבלי לקרוא את נוסחו כלל.