אחרי פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה: מה מלמדות פרישות עבר?

פרישת המפלגה תשפיע על הסולידריות החברתית במלחמה, על מרחב התמרון הפוליטי של רה"מ נתניהו וכן על הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. אך האם תגרור גם את הקדמת הבחירות?

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

אתמול הכריז יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ על פרישת סיעתו מהקואליציה. פרישה זו, יחד עם פרישתה של תקווה חדשה בראשות גדעון סער (ובשמה החדש – הימין הממלכתי) לפני כחודשיים, משיבות את הקואליציה לגודלה המקורי: 64 ח"כים מ-6 סיעות. היא גם מחזירה אותה להיות קואליציה הומוגנית, או כפי שהיא מכונה לעיתים "ממשלת-ימין-על-מלא".

לפרישה הזו יש השלכות רבות: על מרחב התמרון הפוליטי של ראש הממשלה, על הסולידריות החברתית בעת מלחמה, על הלגיטימציה הבינלאומית של ממשלת ישראל ועוד. אך האם הפרישה גם צפויה לערער את יציבות הממשלה ולייצר דינמיקה שתוביל להקדמת הבחירות? דומה שעדיין מוקדם להעריך. ניסיון העבר מלמד שבמרבית המקרים בהם סיעות פרשו מהקואליציה על רקע מחלוקת אידיאולוגית, הדבר לא הוביל להקדמה מידית של הבחירות.

הטבלה להלן מביאה מקרים בולטים של סיעות אשר פרשו מהקואליציה בשל מחלוקת אידיאולוגית. יש להדגיש שהיא לא כוללת מקרים של פיטורי שרים על-ידי ראש הממשלה. כפי שניתן לראות, מרבית מקרי הפרישה הגיעו על רקע מחלוקת בנושאים מדיניים-ביטחוניים. נושא בולט נוסף שעמד ברקע פרישות מהקואליציה הוא ענייני דת ומדינה. כאמור, רק מעט מהפרישות הוליכו ישירות לסוף דרכה של הממשלה ולהקדמת הבחירות.

מקרה מובהק כזה היה פרישתן, בזו אחר זו, של שלוש מפלגות הימין (צומת, מולדת, תחייה) ממשלת הימין בראשות יצחק שמיר בשלהי 1991 וראשית 1992. פרישתן הקטינה את הקואליציה ל-59 ח"כים ובעקבות כך הוקדמו הבחירות לכנסת ה-13.

מקרה ידוע נוסף היה ההתפוררות המהירה של ממשלת אהוד ברק. פרישתה של מרצ, ולאחר מכן של המפד"ל, ישראל בעלייה וש"ס, הותירה את הקואליציה ללא רוב בכנסת. בעקבות זאת נקבעו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה, בהן הובס ברק על-ידי מועמד הליכוד אריאל שרון.

ישנם מקריים גבוליים יותר. למשל, ייתכן כי פרישתה של מפלגת העבודה מממשלתו של אריאל שרון (נובמבר 2005) האיצה את החלטתו של ראש הממשלה להקים את קדימה ולהקדים את הבחירות. אך לא מן הנמנע שמהלכים אלה היו מתרחשים גם בלי הפרישה הזו. גם פרישתה של ישראל ביתנו בשלהי 2018 לא הביאה ישירות להקדמת הבחירות, אך הייתה מהגורמים המזרזים לה.

מקרי עבר בולטים של פרישת סיעות מהקואליציה: