מה הרפורמה הנחוצה במח"ש?

הוצאת מח"ש מאחריות היועמ"שית בשל חשש מלחצים משטרתיים על המחלקה עלולה לחשוף אותה ללחצים פוליטיים שישבשו את שיקוליה המקצועיים, וזהו סיכון גדול במיוחד בתקופה זו של ניסיונות פוליטיזציה בשירות הציבורי. בנוסף, חשוב לבחון באופן מקיף את מערכת התלונות נגד שוטרים, כולל גופי הבדיקה המשטרתיים והממשק בין גופי הבדיקה.

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

בכנס לשכת עורכי הדין שנערך לאחרונה התייחסה הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, לאלימות משטרתית בהפגנות. היא ביקרה את "המתכונת הקיימת" להתמודדות עם בעיית האלימות המשטרתית ושאלה את פרקליט המדינה: "עד מתי תעצמו עיניכם בפני חולשתה של מח"ש? בשם מה אתם נאחזים במודל הקיים?". בכך היא הדהדה את דבריו של מבקר המדינה בדוח שפרסם במאי 2023, ובו קרא להקים צוות שיבחן את שיוכם המוסדי של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות נגד שוטרים, כלומר המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שנמצאת בפרקליטות ואחראית על התלונות החמורות יותר, ויחידות במשטרה שאחראיות על יתר התלונות. מכיוון שהסנגורית הארצית חברה בצוות שהוקם זמן קצר אחר כך על ידי שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה, שטרם פרסם את המלצותיו, דבריה נושאים משקל מיוחד.

במחקר שהתפרסם ב-2021, הצעתי לערוך רפורמות במערך הטיפול בתלונות נגד שוטרים, לאור ליקויים שמצאתי במידת הגשמתו את העקרונות שהותוו בעולם כתנאי לחקירה אפקטיבית של תלונות מסוג זה: עצמאות החקירה, יסודיותה, מהירותה, שקיפותה, נגישותה ומעורבות המתלוננים. בנוסף, הצבעתי על כך שאין די שימוש בתלונות לצורך תיקון ארגוני-מערכתי במשטרה. הצעתי מספר רפורמות, ובהן: להקפיד הלכה למעשה על עצמאות מח"ש, להגביר את העצמאות של הגורמים האמונים על בדיקת תלונות במשטרה, להגביר את הפיקוח הציבורי על מנגנון בדיקת התלונות במשטרה והשקיפות הציבורית של כל מערכת הטיפול בתלונות במח"ש ובמשטרה, ולשפר את הממשק בין מח"ש לבין המשטרה ביחס לטיפול בתלונות קלות. המלצתי גם להטיל על גורם כלשהו – ועדיף במשטרה – אחריות לבחון בראייה כוללת את נתוני התלונות נגד שוטרים (גם כאלה שלא נמצאו מוצדקות) כדי להעריך אילו תיקונים נחוצים במשטרה בגישה צופה פני עתיד תוך הקמת מערכת להתערבות מוקדמת (לדוגמה בהדרכה, בתיקון ארגוני) מקום שנתוני התלונות מתריעים על בעיה עם שוטר עם יחידה.

הזמן שחלף לא החליש את השכנוע שלי שרפורמה מסוג זה חיונית. אך לאור הערות מבקר המדינה והסנגורית הציבורית, חיוני לא פחות לעמוד על הקווים האדומים של הרפורמה הזו. מבקר המדינה הלין בצדק על העדר עצמאות מספקת של מח"ש ושל גופי בדיקת התלונות במשטרה, אך גם ציין כי "כפיפות מח"ש לפרקליטות עלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני" בשל שיתוף הפעולה השוטף בין המשטרה והפרקליטות. לדעתי, האתגר שהצביע עליו מבקר המדינה, ואני לא בטוח עד כמה הוא משמעותי, אינו מצדיק את הוצאת מח"ש מאחריות היועצת המשפטית לממשלה כמי שעומדת בראש כל זרועות התביעה הפלילית. גם אם מהלך מסוג זה יצמצם את הסכנה ללחצים משטרתיים על מח"ש, הסכנה הטמונה בו היא בפתיחת מח"ש ללחצים פוליטיים. כרשות תביעה וחקירה, חיוני שמח"ש תפעל משיקולים מקצועיים בלבד. לחצים פוליטיים על חקירות ותביעות של שוטרים הם הדרך הבטוחה לפוליטיזציה הרת אסון של המשטרה ושל מערכת אכיפת החוק. הסכנות משמעותיות עוד יותר בימים אלה שבהם הממשלה מנסה לקדם פוליטיזציה של השירות הציבור והחלשת שומרי הסף והבלמים על כוחה. דוגמה בוטה לסכנת הפוליטיזציה היא הצעת חוק של ח"כ משה סעדה (הליכוד) שביקש להביא לכך שמח"ש תוכפף לשר המשפטים (ואף תוסמך לחקור פרקליטים). לאחר שעברה קריאה טרומית הוקפאה הצעת החוק הזו, בעקבות מגבלות שוועדת האתיקה של הכנסת הטילה על ח"כ סעדה ביולי 2023 (בשל תביעה שהגיש נגד מח"ש). לאחרונה הוגשה הצעת חוק דומה על ידי ח"כ דן אילוז (הליכוד).

קו אדום נוסף הוא התמקדות הרפורמה שתיעשה אך ורק במח"ש. מערכת בדיקת התלונות נגד שוטרים בנויה כאמור ממח"ש ומגופים משטרתיים. הבעיות הקשות יותר במערכת נוגעות דווקא לממשק בין הגופים האלה ולאופן עבודת הגופים המשטרתיים האמונים על בדיקת תלונות וטיפול משמעתי. גופים אלה לוקים בהעדר אפקטיביות, חוסר עצמאות, ופעולה ללא שקיפות ציבורית או פיקוח ציבורי. במיוחד חסר גורם, עדיף משטרתי, שיהיה אמון על ראייה מערכתית של כלל התלונות נגד שוטרים שמתקבלות אצל כל הגורמים – גם אם לא נמצאו מוצדקות – באופן שיבטא נטילת אחריות מצד המשטרה על התנהגות שוטריה. במלים אחרות, רפורמה שתתמקד רק במח"ש תחמיץ את העיקר.