מה משמעות צווי המעצר שביקש התובע בביה"ד הפלילי בהאג?
התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.
ההחלטה מהיום של תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) לבקש הוצאת צווי מעצר נגד רה"מ נתניהו ושר הביטחון גלנט בגין ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמה ברצועת עזה היא מהלומה שאין להפריז בעוצמתה למעמדה הבינלאומי של ישראל ואולי גם למרחב הפעולה המבצעי של מדינת ישראל בניהול המשך הלחימה בעזה. אם הבקשה תאושר, תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר ושורת שיתופי פעולה ביטחוניים ואזרחיים קריטיים שהיא מקיימת עלולה להיפגע באופן שיסכן את מדינת ישראל.
התובע בבית הדין, כרים קאן, מבקש להוציא צווי מעצר נגד מי שהם ה"אחראים ביותר" לפשעים הנטענים, כאשר הוא מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית בעזה כשיטת לחימה. קיים חשש כי בהמשך יבקש תובע בית הדין להוציא צווי מעצר נוספים נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי ביחס להיבטים נוספים של הלחימה, כמו התקיפות האוויריות הנרחבות שביצע צה"ל בעזה.
על-מנת שהתובע יוכל להוציא צווי מעצר עליו לקבל אישור מהרכב של שלושה שופטים בבית הדין, שבוחן האם יש יסוד סביר להאמין שאומנם בוצעו עבירות שבסמכות בית הדין וכן אם צו המעצר הכרחי. ניסיון העבר מלמד, שהשופטים אינם נוטים להתערב בשיקול הדעת של התובע.
לחשודים אין זכות לייצוג בהליך האישור המשפטי של צווי המעצר, שעל סמך ניסיון העבר עשוי לארוך בין מספר ימים לשבועות ספורים, ואין להם אפשרות לערער על החלטת השופטים כל עוד לא הוסגרו לבית הדין. מכיוון שאין התיישנות על פשעים לפי "חוקת רומא", צווי מעצר שהוצאו על-ידי בית-הדין עשויים להיות תלויים ועומדים למשך שנים רבות."
החלטה על הוצאת צווי מעצר בבית-הדין הפלילי הבינלאומי עלולה גם לתת רוח גבית לקידום הליכים פליליים במדינות שונות בעולם, בהן מוגשות כבר כיום תלונות פליליות נגד בכירים בדרג המדיני, ונגד מפקדים וחיילים בצה"ל.
החלטת תובע בית הדין מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית והיא שנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. הביקורת החריפה שהביעו כבר שורה של מדינות ביחס להחלטת התובע, בהן ארה"ב, אוסטריה ובריטניה (מדינה חברה בבית הדין, שהתובע וחלק מצוות יועציו הבכירים הם אזרחים שלה) – מעידה על כך. אמנם בחודשים האחרונים הביע התובע כמה פעמים ביקורת על המדיניות ההומניטרית של ישראל, והזהיר כי לא יהסס לפעול אם ישראל לא תפעל לשיפור המצב ההומניטרי בעזה, אבל ההחלטה לפעול בשלב זה בעייתית.
לישראל מערכת משפט עצמאית, שאף התובע הכיר במעלותיה בעבר. מדיניות הממשלה והצבא מלווה בייעוץ משפטי, ולמעשה בימים אלה ממש מתבררת בפני בג"ץ עתירה הנוגעת לחוקיות המדיניות ההומניטרית. גם הבסיס העובדתי שהתובע נשען עליו רעוע ביותר, בין היתר לאור המאמץ המתמשך של מדינת ישראל להבטחת סיוע הומניטרי לאזרחים בעזה. ניתן היה לצפות מן התובע שיבקש הבהרות ממדינת ישראל בטרם יפעל, וכן שיאפשר לבג"ץ לממש את סמכותו.