עתירות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעניין גופים פעילים בבחירות
Photo by Olivier Fitoussi/Flash90
תיקון מספר 35 לחוק מימון מפלגות משנת 2017 יצר גוף חדש, "גוף פעיל בבחירות". כדי להיות גוף פעיל בבחירות, אדם או גוף צריך לבצע לפחות אחת מהפעולות המוגדרות בחוק כ"פעילות בחירות" ובהיקף כספי משמעותי של 113,700 ש"ח (ההיקף מתייחס להיקף גיוס או הוצאת הכספים; כל הסכומים, שמתעדכנים מעת לעת – נכונים לינואר 2024). פעילות בחירות היא: א. תעמולה באמצעות מודעת פרסום במטרה להשפיע על בוחרים להצביע או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת; ב. פנייה ישירה לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות בתקופת בחירות לשם אותה מטרה; ג. הסעת בוחרים לקלפיות ביום הבחירות, ללא תמורה, בשל כוונות ההצבעה שלהם; ד. יצירת מאגר מידע עם פרטי בוחרים וכוונות ההצבעה שלהם, לשם ביצוע אחת מהפעולות הקודמות ושלא לשם מכירה למפלגה.
אדם או גוף שעומד בתנאים האלה צריך להירשם אצל מבקר המדינה כ"כגוף פעיל בבחירות", ואז מוטלות עליו חובות ומגבלות הנוגעות לרישום והתאגדות; גיוס תרומות; ושקיפות בכל הנוגע להתנהלותו הכלכלית ולתעמולה. הפרת הכללים האלה עלולה לגרור דרישה מצד מבקר המדינה להעביר כספים לאוצר המדינה, ואף סנקציות פליליות.
לטענתנו, החוק, ובמיוחד פרשנותו בידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט בדימוס חנן מלצר, במערכות הבחירות של 2019 (לכנסת ה-21 וה-22), יצרו אפקט מצנן על חופש הביטוי של ארגוני חברה אזרחית בתקופת בחירות ואף בתקופות ובהקשרים אחרים, ואולי אף על עצם התארגנותם, והובילו לעתירות סרק שהוגשו במסגרת החוק ואשר נועדו לצרכי תעמולה פוליטית.אסף שפירא וגיא לוריא, "חוק 15-V גרם נזקים קשים לחופש הביטוי ולהשתתפות בבחירות", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022.
להלן החלטות יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית בנוגע לעתירות שהוגשו במסגרת החוק במערכות הבחירות שנערכו מאז הבחירות לכנסת ה-21 בשנת 2019.
Rulings of the Chairperson of the Elections Committee on Active Entities in Elections