סקר מרץ 2024: כשליש בלבד מהציבור סבורים שהממשלה תשלים את כהונתה כחוק
39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.
Photo by Miriam Alster/Flash90
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 31/03/2024–03/04/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של 606 מרואיינים יהודים ו-149 מרואיינים ערבים.
הנושאים בדוח זה:
- מצב הרוח הלאומי
- יכולת הנשיאה של החברה הישראלית בלחימה ממושכת
- מאמצים מרביים של ההנהגה לשחרור החטופים?
- סיכויי הממשלה להשלים את כהונתה
- חמאס בדעת הקהל בישראל
- הזירה הבינלאומית – החלטת מועצת הביטחון והיחסים עם ארה"ב
הסקר הנוכחי מצביע על ירידה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל בהשוואה לחודשים הקודמים ועל המשך מגמת הירידה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי. למעשה, אנחנו מתקרבים במובנים אלו לנקודות השפל של המחאה בקיץ 2023.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון (%, כלל המדגם)
שיעור האופטימיים בשני התחומים נמוך בקרב הערבים יותר מאשר בקרב היהודים (עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל – ערבים 24%, יהודים 37%; עתיד הביטחון הלאומי – ערבים 17%, יהודים –38%).
כמו בפברואר האחרון, הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים יותר בנושא עתיד הדמוקרטיה מאשר בנושא עתיד הביטחון. מחנות השמאל והמרכז אופטימיים יותר לגבי עתיד הביטחון מאשר לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי, ואילו בימין האופטימיות לגבי הדמוקרטיה גבוהה מאשר בנושא הביטחון.
נוכח התמשכות המלחמה, שאלנו: "עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של לחימה מתמשכת בעזה ובעימות בצפון?". הערכת המרואיינים היהודים את כושר הנשיאה של החברה הישראלית במלחמה מתמשכת גבוהה בבירור מזו של המרואיינים הערבים. כמו כן, הערכת אלה המשייכים עצמם לימין (יהודים) גבוהה במידה ניכרת מזו של אלה המשייכים עצמם למרכז ולשמאל.
עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של לחימה מתמשכת בעזה ובעימות בצפון? (%)
ניתוח לפי גיל של מדגם היהודים הראה שבכל הקבוצות, צעירים ומבוגרים כאחד, השיעור הגבוה ביותר סבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת במלחמה כמה שיהיה צורך כדי לממש את היעדים. ניתוח אחר הראה כי הגברים היהודים מעריכים את יכולת הנשיאה של החברה בלחימה ממושכת כגבוהה יותר מנשים (כמה שיהיה צורך למימוש המטרות: גברים – 44%, נשים – 35%). לעומת זאת בקרב המרואיינים הערבים, הגברים מעריכים את כושר הנשיאה במלחמה של החברה הישראלית פחות מהנשים (כמה שיהיה צורך למימוש המטרות: גברים - 5%, נשים – 8%).
על רקע החרפת המחאה של כמה ממשפחות החטופים והוויכוח הציבורי בשאלת המאמצים שהנהגת ישראל עושה או לא עושה להגעה לעסקה על שחרור החטופים, שאלנו: "בהתחשב בנסיבות, האם הנהגת ישראל עושה או לא עושה מאמצים מרביים כדי לשחרר את החטופים?". מצאנו כי בקרב היהודים מעט מעל מחצית חושבים או בטוחים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים. רק מיעוט סבורים כך בקרב הערבים. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שרוב ברור בימין חושבים או בטוחים שנעשים מרב המאמצים לעומת מיעוט במרכז ובשמאל.
חושבים או בטוחים שבהתחשב בנסיבות ההנהגה עושה את מרב המאמצים כדי לשחרר את החטופים (%)
מצאנו הבדל מעניין בין גברים לנשים במדגם היהודים: בקרב הגברים, 59% חושבים או בטוחים שההנהגה עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים לעומת 44% בלבד בקרב הנשים. בקרב הערבים התמונה הפוכה: אמנם מדובר במיעוט הן בקרב הגברים הן בקרב הנשים הסבורים שההנהגה עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים, אך הנשים בכל זאת מאמינות יותר מהגברים שהממשלה מתאמצת בכיוון (32% לעומת 28%).
שאלנו: "להערכתך, מה הסיכויים שהממשלה תסיים את תקופת כהונתה כקבוע בחוק (4 שנים)?" הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים מעט מעל שליש בלבד סבורים שהיא תסיים את כהונתה כקבוע בחוק. גם בקרב שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) מדובר רק במיעוט המעריכים שהממשלה תוציא את ימיה, אם כי מיעוט זה גדול בהרבה בימין לעומת המרכז והשמאל.
מעריכים שהסיכויים מאוד גבוהים או די גבוהים שהממשלה תסיים את תקופת כהונתה כקבוע בחוק (4 שנים) (%)
ניתוח התשובות לפי הצבעה מראה שמצביעי ש"ס הם המאמינים ביותר ביכולת ההישרדות של הממשלה ואילו מצביעי מרצ הכי פחות מאמינים בכך. כמחצית ממצביעי הליכוד סבורים שהסיכויים של הממשלה לשרוד את מלוא כהונתה הם גבוהים מאוד או די גבוהים.
מעריכים שהסיכויים מאוד גבוהים או די גבוהים שהממשלה תסיים את תקופת כהונתה כקבוע בחוק (4 שנים), לפי הצבעה בבחירות 2022 (%,כלל המדגם)
מאז פרוץ המלחמה השיח בישראל בנוגע לחמאס התחזק מאוד. בחרנו לבדוק אחדות מהשאלות שעלו בדיון הציבורי בעניין זה.
ייצוגיות חמאס - שאלנו האם למרות מעשיו, יש להכיר בכך שחמאס הוא הארגון שמייצג חלקים גדולים בעם הפלסטיני. מצאנו כי כמעט מחצית מכלל הציבור סבורים שיש להכיר בכך שחמאס מייצג חלקים גדולים של העם הפלסטיני. שיעור זה כמעט זהה בקרב היהודים ובקרב הערבים. בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים נרשמו שיעורי הסכמה דומים בין המחנות. ואולם, ההסכמה יכולה לנבוע מסיבות שונות. בשביל משיבים מסוימים ההסכמה לכך שחמאס מייצג חלקים גדולים מהעם הפלסטיני יכולה לשקף הכרה בחמאס ונכונות להידברות עמו, בעוד שאצל משיבים אחרים הסכמה יכולה לשקף תפיסה לפיה עמדות ופעולות חמאס משקפות עמדות של חלקים גדולים בקרב הפלסטינים.
מסכימים שלמרות מעשיו, יש להכיר בכך שחמאס הוא הארגון שמייצג חלקים גדולים בעם הפלסטיני (%)
הצלחת חמאס להחזיר את הבעיה הפלסטינית למודעות הבינלאומית - ביקשנו לברר האם במתקפת ה- 7.10 הצליח חמאס להחזיר את הבעיה הפלסטינית לתודעה הבינלאומית, לאחר שנים של דחיקתה לשוליים. מצאנו כי בכלל המדגם הרוב סבורים כי חמאס אכן הצליח בכך. גם בשאלה זו גילינו דמיון רב בשיעורי ההסכמה בקרב יהודים וערבים. באשר להתפלגות מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים, מצאנו רוב המסכימים עם הטענה בשלושת המחנות, אם כי גודל הרוב שונה.
מסכימים שבמתקפת ה- 7.10 הצליח חמאס להחזיר את הבעיה הפלסטינית לתודעה הבינלאומית לאחר שנים של דחיקתה לשוליים (%)
בניתוח לפי גיל, מצאנו הבדלים בקרב היהודים בין המבוגרים שנטו יותר להסכים שחמאס הצליח להחזיר את הבעיה הפלסטינית לתודעה הבינלאומית לבין הצעירים (55 ומעלה – 70%, 54-35 – 59%, 34-18 – 47%). במדגם הערבים התגלה הבדל בין הגברים המעריכים בשיעור גבוה יותר מהנשים שחמאס הצליח להחזיר את הבעיה הפלסטינית לתודעה הבינלאומית (גברים – 61.5%, נשים – 50%).
האם המדיניות של ממשלות ישראל בשנים האחרונות כלפי חמאס הקלה על הארגון לבצע את מתקפת ה-7.10? מצאנו שרוב גדול מאוד בקרב כלל המדגם מסכימים עם הטענה הזאת. בפילוח לפי לאום, נמצא ששיעור היהודים שתולה את האחריות בהצלחת חמאס ב-7.10 במדיניות ממשלות ישראל גבוה בהרבה משיעור הערבים המסכימים עם הטענה הזו. למעשה, בקרב המרואיינים היהודים יש הסכמה חוצת מחנות פוליטיים בדבר הקשר בין מדיניות הממשלות בשנים האחרונות להצלחת מתקפת ה-7.10 על ידי חמאס.
מסכימים שמדיניות ממשלות ישראל בשנים האחרונות כלפי חמאס הקלה עליו לבצע את מתקפת ה- 7.10 (%)
מידת האחריות של חמאס לסבל של הפלסטינים ברצועת עזה - מצאנו כי רוב גדול מאוד מכלל המדגם (89%) סבורים שלחמאס אחריות רבה לסבל האזרחים הפלסטינים ברצועת עזה. בקרב היהודים רוב מוחלט הסכימו עם הטענה הזו, אך גם בקרב הערבים נרשם רוב מוצק של משיבים שמטילים אחריות רבה על חמאס. בקרב היהודים, נרשמו הבדלים זניחים בלבד בין שלושת המחנות הפוליטיים: שמאל- 91.5%, מרכז-96%, ימין- 94%.
האם חמאס יפסיק את מאבקו בישראל אם תקום מדינה פלסטינית? בשאלה זו מצאנו הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים: שיעור זעום מהמרואיינים היהודים סברו שחמאס יפסיק את מאבקו אם תקום מדינה פלסטינית לעומת מעט למעלה ממחצית מהערבים. בקרב היהודים, רוב גורף בשלושת המחנות הפוליטיים סבור שחמאס לא יפסיק את מאבקו בישראל אם תקום מדינה פלסטינית: שמאל- 84%, מרכז- 89%, ימין-95%. בקרב הערבים, נרשם הבדל משמעותי בין רוב הגברים שסבורים שחמאס יפסיק את מאבקו (60%) לבין מיעוט גדול בקרב הנשים (43%). מצאנו שגם בנושא זה וגם בנושא הצלחת חמאס להחזיר את הנושא הפלסטיני לתודעה הבינלאומית, גברים ערבים הביעו הסכמה גבוהה יותר מנשים ערביות.
החלטת מועצת הביטחון - שאלנו: "מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה לאחרונה החלטה הכוללת דרישה להפסקת אש הומניטרית מיידית במהלך חודש הרמדאן ושחרור מידי וללא-תנאי של החטופים הישראלים. לדעתך, האם ישראל צריכה ליישם את חלקה בהחלטה זו?". בקרב המרואיינים הערבים רוב גדול מאוד סבורים כי על ישראל ליישם את חלקה בהחלטה זו. לעומת זאת, בקרב היהודים כשליש בלבד מחזיקים בדעה זו, כאשר רק בשמאל מדובר ברוב קטן התומכים ביישום החלק הרלוונטי של ההחלטה על ידי ישראל.
סבורים שישראל צריכה ליישם את חלקה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם הכוללת דרישה להפסקת אש הומניטרית מיידית במהלך חודש הרמדאן ושחרור מידי וללא-תנאי של החטופים הישראלים (%)
היחסים עם ארה"ב - רצינו לבחון כיצד מפרש הציבור את המתיחות הגוברת עם הבית הלבן. שאלנו אפוא: "באיזו מידה העובדה שארה"ב לא הטילה וטו על החלטה זו של מועצת הביטחון מעידה על נסיגה מתמיכתה הבלתי מסויגת בישראל עד כה?" כמחצית מהמרואיינים היהודים סבורים כי הדבר מעיד על נסיגה כזו במידה רבה מאוד או די רבה, שעה ש-37% אינם רואים זאת כך. מדגם הערבים חצוי: 41% רואים בכך סמן של נסיגה ואילו 42% אינם סבורים כך. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצביע על כך שבשמאל מיעוט גדול סבורים כי מדובר בנסיגה (46%) לעומת רוב במרכז (56%) וכמחצית בימין (51%).
מעריכים כי העובדה שארה"ב לא הטילה וטו על החלטה זו של מועצת הביטחון מעידה על נסיגה מתמיכתה הבלתי מסויגת בישראל עד כה (%)
מדד הקול הישראלי לחודש מרץ 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 31/03/2024 ועד 03/04/2024 רואיינו 606 איש ואשה בשפה העברית ו-149 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.64% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il