מדד הדמוקרטיה הישראלית 2023: 81% מהציבור בעד תמיכת המדינה בתרבות ואומנות

בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא רוב למצדדים במימון מוסדות תרבות ואומנות בשלושת המחנות — עם רוב מכריע בשמאל ורוב קטן יותר במרכז ובימין • בקרב המסורתיים הדתיים חלה הירידה החדה ביותר בשיעור התמיכה בתקצוב ציבורי לתרבות • 53% סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים אמנותיים, לעומת 42% התומכים בהתערבות • בימין קיים רוב קטן (53%) המצדד בהתערבות המדינה בתכנים שבהם היא תומכת. זאת לעומת המרכז והשמאל, שם רוב מכריע מתנגדים להתערבות.

Photo by Miriam Alster/FLASH90

לעיון במדד המלא

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023 הוא פרויקט הנערך זו השנה ה-21 ברציפות ומשרטט קווים לדמותן של הערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. היום (ד', 20.3) מפרסם המכון את חלק המדד הנוגע לשאלת התמיכה הציבורית בתרבות ובאומנות. המדידה נערכה ביוני 2023, לפני מלחמת "חרבות ברזל", בהובלת פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת הקהל והמדיניות במכון, ובהשתתפות חוקרי המרכז ד"ר אור ענבי, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.

המדידה התקיימה חמש שנים לאחר מדידה דומה בנושא, שנכללה במדד הדמוקרטיה 2018 - בתקופת כהונת השרה מירי רגב במשרד התרבות, שבה התחולל מאבק ציבורי למען חופש הביטוי האומנותי ואי ההתערבות בפעילות מוסדות התרבות, ובעת קידום חוק "נאמנות בתרבות", שביקש להעביר ממשרד האוצר למשרד התרבות את הסמכות להפחית או לשלול תמיכות ממוסדות תרבות בגין העילות הקיימות ב"חוק הנכבה". החוק, שהמכון התנגד לו פומבית, אושר בקריאה ראשונה בכנסת בנובמבר 2018, ברוב של 55 תומכים לעומת 44 מתנגדים, אולם המשך קידומו לקריאה שנייה ושלישית נבלם.

בסקר נשאלו המרואיינים אם לדעתם המדינה צריכה או לא צריכה לתמוך כספית במוסדות ובפעילויות תרבות ואומנות. נמצא רוב גדול (81%) לתומכים בכך, אבל הרוב הזה קטן מעט בהשוואה למדידה הקודמת ב-2018, אז 85% היו בטוחים או חשבו שנדרש מימון מדינתי של מוסדות תרבות ואומנות (הפער המשמעותי ביותר התגלה בשיעור הבטוחים שהמדינה צריכה לתמוך כספית במוסדות: 54% ב-2018 לעומת 43% ב-2023). שיעור הסבורים שהמדינה צריכה לממן תרבות ואומנות במדגם היהודים נמוך יותר השנה משיעור הסבורים כך במדגם הערבים (יהודים — 79%; ערבים — 94%).

האם המדינה צריכה או לא צריכה לתמוך כספית במוסדות ובפעילויות תרבות ואומנות?, 2018 ו־2023 (%, כלל המדגם)

 

פילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים־חילונים מעלה כי בכל הקבוצות, למעט החרדים, הרוב תומכים במימון מטעם המדינה של מוסדות תרבות ואומנות. רוב זה הוא הגדול ביותר בקרב החילונים (90%). השוואה למדידה הקודמת ב-2018 מראה שינוי רק בקבוצות המסורתיים, שבהן שיעור התומכים בסיוע כספי של המדינה למוסדות תרבות ואומנות ירד באופן משמעותי. גם בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא רוב למצדדים במימון מוסדות תרבות ואומנות בשלושת המחנות — עם רוב מכריע בשמאל ורוב קטן יותר במרכז ובימין. השיעורים האלה דומים למה שנמצאו ב-2018.

חושבים או בטוחים שהמדינה צריכה לתמוך כספית במוסדות ובפעילויות תרבות ואומנות, לפי מיקום על הרצף חרדים־חילונים ולפי מחנות פוליטיים, 2018 ו־2023 (%, כלל המדגם)

 

בפילוח מדגם היהודים לפי מין וגיל מצאנו שנשים נוטות יותר מגברים לתמוך במימון של מוסדות תרבות ואומנות (נשים — 85.5%; גברים — 72%); ושיעור התומכים בקרב צעירים נמוך בהשוואה לקבוצות הגיל האחרות (34-18 – 70%; 54-35% – 82%; 55 ומעלה – 85%). אצל הצעירים חלה ירידה ניכרת בהשוואה למדידה הקודמת, אז 80% בקבוצה זו סברו שהמדינה צריכה לתמוך כספית בתרבות ואומנות, שעה שבקרב המבוגרים יותר לא נרשם שינוי משמעותי בנושא (2018: 54-35 – 86%; 55 ומעלה – 89%). ייתכן שהשינוי בקרב הצעירים נובע מעליית השיעור של חרדים ודתיים בקבוצת גיל זו.

מצאנו הבדלים גם בפילוח מדגם היהודים לפי רמות ההשכלה וההכנסה, אם כי עדיין נמצא רוב לתמיכת המדינה בתרבות בכל הקבוצות. הפערים לפי השכלה מתונים יחסית (השכלה תיכונית ומטה או על־תיכונית — 78%; אקדמית — 84%). הפערים בין רמות הכנסה שונות ניכרים יותר: הכנסה מתחת לממוצע — 71%; ממוצעת — 76%; מעל הממוצע — 89%.

מפילוח מדגם הערבים לפי משתנים דמוגרפיים שונים עולה שבכל קבוצות המשנה יש שיעור גבוה מאוד )מעל 90%) לסבורים שהמדינה צריכה לתמוך כספית במוסדות ובפעילויות של תרבות ואומנות.

בסקר התברר, אם כן, שהתמיכה במימון מדינתי של מוסדות תרבות ואומנות היא רחבה. שאלה משלימה בהקשר זה היא מה חושב הציבור על זכות המדינה להיות מעורבת בקביעת התכנים התרבותיים והאומנותיים במוסדות ובפעילויות שבהם היא תומכת. שאלנו: "כיום המדינה תומכת כספית במוסדות ובפעילויות תרבות ואומנות. האם, לדעתך, הדבר מקנה לה זכות להיות גם מעורבת בקביעת התכנים התרבותיים והאומנותיים במוסדות ופעילויות אלו?" בכלל המדגם רוב קטן (53%) חושבים או בטוחים שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים, לעומת מיעוט גדול (42%) שחושבים ההפך. בהשוואה למדידה הקודמת ב-2018 חלה תזוזה קלה לכיוון של התנגדות להתערבות המדינה בתכנים התרבותיים והאומנותיים.

האם מימון תרבות ואומנות מטעם המדינה מקנה לה זכות להיות מעורבת בקביעת התכנים התרבותיים והאומנותיים?, 2018 ו־2023 (%, כלל המדגם)

 

הפערים הניכרים ביותר התגלו בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים. בימין רוב, אם כי קטן, מצדדים בהתערבות המדינה בתכנים תרבותיים ואומנותיים במקרים שבהם היא תומכת בפעולות אלו, לעומת המרכז והשמאל, שם רוב מכריע מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים תרבותיים ואומנותיים. עם זאת מעניין לראות כי בהשוואה ל־2018 גם בימין חלה ירידה בשיעור התומכים בהתערבות של המדינה בקביעת התכנים.

האם מימון תרבות ואומנות מטעם המדינה מקנה לה זכות להיות מעורבת בקביעת התכנים התרבותיים והאומנותיים?, לפי מחנות פוליטיים, 2018 ו־2023 (%, יהודים)

 

עוד נמצא כי בכלל המדגם בקרב מי שתומכים במימון תרבות ואומנות של המדינה הרוב מתנגדים לכך שהיא תתערב בתכנים, בעוד רוב (קטן) ממי שמתנגדים למימון כזה חושבים דווקא שהמימון מקנה למדינה זכות התערבות בתכנים האמנותיים.

תמיכה או התנגדות להתערבות של המדינה בתכנים תרבותיים ואומנותיים, לפי תמיכה או התנגדות למימון מוסדות ופעילויות תרבות ואומנות (%, כלל המדגם)