חוק נאמנות בתרבות - פגיעה בחופש הביטוי
המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד חוק נאמנות בתרבות: "ניסיון ליצור אומנות מגויסת, לפגוע בחופש הביטוי והיצירה ולהביא לצנזורה פנימית במוסדות התרבות"
חוק הנאמנות בתרבות אושר היום בוועדת החינוך ועתיד לעלות להצבעה במליאת הכנסת. במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לגנוז את ההצעה, שעשויה להביא לפגיעה חמורה בחופש הביטוי דווקא בתחום שזהו בסיס קיומו.
בחוות דעת שנשלחה לשרים וליועץ המשפטי לממשלה, כותבים פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד עדנה הראל-פישר (לשעבר יועמ"ש משרד התרבות) וד"ר עמיר פוקס, כי "הפקדת ההכרעה בדבר עמידה בדרישות תוכן בידי גורם פוליטי היא פגיעה במרחב הדמוקרטי". עוד מוסיפים החוקרים, כי מגבלות התוכן המוצעות לתמיכה בפעילות תרבות יוצרות הבחנה תקציבית בין יוצרים וצרכני תרבות על בסיס דעותיהם שעשויה להביא לאפקט מצנן של מנהלי מוסדות תרבות אשר יעדיפו לבצע צנזורה מאשר להסתכן בשלילת תקציבים. כמו כן, במקרים של מוסדות שעיקר תקציביהם נסמכים על המדינה, עשויה להיות בהפעלת הסנקציה ענישה קולקטיבית על יוצרים שאינם קשורים ביצירה ספציפית שנפסלה.
קרמניצר, הראל-פישר ופוקס מוסיפים, כי כבר כיום קיימת סמכות לפסול תכני תרבות באמצעות ועדה בין-משרדית שמרכז משרד האוצר אשר דחתה 98 בקשות לשלילת מימון על בסיס תכנים. לא במקרה 17 מהבקשות הוגשו על ידי שרת התרבות בעצמה, ונמצאו כלא מוצדקות.
הפקדת הסמכות בידי שרת התרבות, תהפוך את ישראל לחריגה בנושא מבין המדינות המערביות המתקצבות את תחום התרבות. זהו גם מדרון חלקלק- שכן אם הסמכות לשלילת תקציבים בתחום התרבות תועבר מוועדה בין-משרדית למשרד התרבות, מדוע שכלל המשרדים והשרים האחרים לא יבקשו לקחת סמכות זו לידיהם?
החוקרים מדגישים, כי קבלת הצעת החוק עשויה לפגוע קשות בתחום התרבות, ליצור אומנות "מגויסת" עבור פוליטיקאים התומכת בעמדותיהם ואף לכרוך באופן בלתי הגיוני עבירות פליליות כמו הסתה לטרור, יחד עם אקטים שהם בגבולות חופש הביטוי כמו אזכור יום העצמאות כיום אבל. זוהי הצעה שאינה מתאימה למשטרים דמוקרטיים ויש להימנע מלקדם אותה.