ברית הזוגיות למען כולם
לאחרונה חוזרת ונידונה בכנסת מצוקתם של הזוגות בישראל שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואים דתיים – הדרך החוקית היחידה להינשא כיום בישראל. ברית הזוגיות (שלעתים נקראת גם "רישום זוגיות" או "חיים משותפים") היא אחת ההצעות הנידונות. לפני כמעט עשור עמדתי בראש צוות שגיבש את ההצעות הראשונות בישראל לברית הזוגיות, בין היתר במסגרת הפרויקט "חוקה בהסכמה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ברשימה זו אסביר מדוע ההצעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לברית הזוגיות היא הפתרון הטוב ביותר האפשרי בישראל לפתרון מצוקתם של בני זוג שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא בנישואים דתיים.
על פי החוק הנוהג היום בישראל אי-אפשר להינשא או להתגרש בהליך אזרחי, אלא בטקס דתי בלבד. בעיה חריפה במיוחד ניצבת לפני מי שאינם רשאים להינשא על פי הדין הדתי, למשל זוגות מעורבים (בני דתות שונות, לרבות אם רק אחד מבני הזוג חסר דת על פי הגדרת בית הדין הדתי), פסולי חיתון (במקרה של יהודים הדוגמה הנפוצה היא של כוהן וגרושה) ובני זוג מאותו המין. קשה מאוד היא גם בעייתם של מסורבי גט - על פי רוב מסורבות גט - גברים ונשים שבני/בנות הזוג שלהם מסרבים להתגרש. בתי הדין הדתיים נכונים לכפות גט על בן זוג סרבן רק במקרים נדירים, ולכן כאשר אין הסכמה, בן הזוג המבקש להיפרד כבול בקשר שאין הוא חפץ בו עוד. זוגות רבים גם אינם מעוניינים להיות שותפים לטקס דתי מסיבות אידאולוגיות, וגם להם אין אפשרות אחרת להינשא בישראל.
בלעדיותם של הליכי הנישואים והגירושים הדתיים מעוררת בעיות קשות מנקודת מבט ליברלית. מובן שמי שאינם יכולים להינשא לפי דין דתי אינם נהנים מזכות שכיום נתפסת זכות בסיסית – הזכות להינשא. אבל גם בלי קשר לכך יש כאן קושי מנקודת המבט הליברלית. כוונתי לכפייה של טקס דתי על מי שאינם רוצים בכך. ובאשר לנישואים של יהודים: ישנם קשיים רבים בהעדפת הזרם האורתודוקסי על פני זרמים אחרים ביהדות ובחוסר השוויוניות של הטקס והדין הדתיים כלפי נשים. מנקודת מבט ליברלית בעיות הדין הדתי מקבלות משנה תוקף בדרך שבתי הדין הרבניים מחילים את הדין הדתי היהודי בעת גירושים. יישום בעייתי של דין זה יצר סדרת בעיות, בכללן החרפה של בעיית העגונות (נשים שבעליהן נעלמו או שהם מסרבים לתת להן גט), דיינים החודרים לתחום הפרט עקב שיפוט ערכי שמרני, כבילת אנשים לקשרים זוגיים שאין הם רוצים בהם עוד ותופעות של סחטנות מצד בני זוג בעת הגירושים. יישום הדין הדתי בבתי הדין הרבניים מפלה נשים בדרכים נוספות, למשל במה שקשור לעילוֹת הגירושים, ליחסם של בתי הדין לאלימות במשפחה וליחס ההלכתי כלפי נשים החיות עם בן זוג חדש לעומת היחס כלפי גברים החיים עם בת זוג חדשה.
לנוכח המצוקות הקשות שהליכי הנישואים והגירושים הדתיים בישראל מעוררים מובן לגמרי מדוע התפתחו תחליפים, בעיקר מוסד הידועים בציבור והנישואים הנערכים מחוץ לישראל.
ידועים בציבור הם בני זוג שיחסיהם דומים ליחסיהם של בני זוג נשואים, אך הם אינם נחשבים נשואים מן הבחינה המשפטית. הדין הישראלי מעניק יותר ויותר זכויות המשוות את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים, אבל מוסד זה אינו תחליף מספק למוסד הנישואים. שלוש סיבות עיקריות לכך:
- אין מדובר בהשוואה מוחלטת של הזכויות.
- כדי לזכות בזכויות אלה בני הזוג נדרשים להוכיח – לפי כל חוק ספציפי ומול כל רשות ספציפית – כי אורח חייהם מתאים לדרישות החוק, דבר הכרוך בטרחה ובפגיעה בפרטיות.
- על פי אחד מפסקי הדין של בית המשפט, קשר זוגי בן שלושה חודשים מעניק זכויות לבני זוג כידועים בציבור כאילו היו נשואים. מצב זה חותר תחת ערכי המשפחה ומטשטש את ההבחנה בין קשרים מזדמנים ובין קשרים המשקפים מחויבות ארוכת טווח.
גם הנישואים בחו"ל אינם מספקים תחליף הולם:
- אף שפסיקת בתי המשפט מחייבת לרשום את מי שנישא בחו"ל במרשם האוכלוסין, המשפט הישראלי לא הכיר הכרה רשמית בתוקפם האזרחי של הנישואים האזרחיים בחו"ל. לעניין זה עשויה להיות משמעות מעשית במקרים שבהם גופים פרטיים או ציבוריים לא יסתמכו על המרשם ויעשו בירור עצמאי שבו יתגלה כי הצדדים נישאו בנישואים אזרחיים. במקרה כזה, על פי המצב המשפטי הנוהג, ה"גילוי" עלול לשלול מן הנשואים בנישואים אזרחיים בחו"ל את זכויותיהם כנשואים.
- הסמכות לדון בגירושי בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל נתונה לבתי הדין הרבניים.
- במישור הסמלי שליחת תושבי ישראל להינשא בחו"ל היא פתרון שאינו הולם מדינה דמוקרטית המחויבת להכיר במלוא היקף הזכות להקים משפחה.
על רקע מצוקותיהם של המעוניינים להינשא בישראל ועל רקע הקשיים שהתחליפים שנוצרו מעמידים, אנו מציעים את ברית הזוגיות.
ברית הזוגיות היא הסכם בין בני זוג לקיים חיי משפחה. אנו מציעים לתת תוקף משפטי לרצונם של בני זוג לבוא בברית הזוגיות באופן שיוענקו להם מלוא הזכויות והחובות החלות על מי שנישאו, אך בלי להינשא. חשוב להדגיש כי על פי הצעתנו הנישואים והגירושים בישראל ייערכו אך ורק בהתאם לדין הדתי, ולכן לא תיפגע הבלעדיות של הנישואים והגירושים הדתיים בישראל. עם זה זוגות שאינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא בנישואים דתיים יוכלו למסד את הקשר ביניהם באמצעות מרשם מיוחד. הסדר ברית הזוגיות יקנה לבני הזוג את כל הזכויות והחובות המשפטיות שהחוקים האזרחיים בישראל מקנים כיום לזוגות נשואים, כגון זכויות סוציאליות, זכויות ירושה, זכויות רכוש, מזונות והאפשרות לאמץ ילדים.
- מוצע שמסלול ברית הזוגיות יהיה מסלול מקביל למסלול הנישואים והגירושים הדתיים, ולא תהא ביניהם נגיעה.
- אנו מציעים שמרשם הזוגיות יהיה באחריותה של המדינה והיא שתנהל אותו.
- אנו מציעים שבני זוג שיבקשו לחיות חיים משותפים יוכלו להירשם במרשם הזוגיות. בד בבד עם רישומם יתבקשו בני הזוג להצהיר כי ההתקשרות בברית הזוגיות איננה משקפת כוונה להינשא בהתאם לדין דתי.
- הצעתנו גם קובעת דינים אזרחיים בדבר עריכה של ברית הזוגיות: תנאי כשירות, תנאי הכרה בבני זוג שנישאו או נרשמו במרשם זוגיות בחו"ל ועוד.
- אנו מציעים, לראשונה, מערך דינים להתרה אזרחית של קשרים זוגיים, לרבות הסדרת יחסי הממון.
להלן נפרט עוד על הצעתנו כשנסביר כיצד היא עדיפה מהצעות חוק אחרות הנידונות היום.
התמונה באדיבות Shutterstock
על הצעת ברית הזוגיות נמתחת תדיר ביקורת חילונית-ליברלית המתמקדת בעצם הנכונות לוותר על המותג "נישואים אזרחיים" ועל ההסכמה לשמר את הנישואים הדתיים בשליטה אורתודוקסית. מנגד, הצד הדתי חושש מפני אובדן הבלעדיות של הרבנות ובתי הדין הרבניים על הסדרת הזוגיות בישראל ומפני הלגיטימציה המשתמעת לחיי אישות שאינם מערבים נישואים דתיים. תשובה אחת המתייחסת לשתי הביקורות היא שברית הזוגיות היא הצעת פשרה ולכן היא אינה מספקת, מעצם טבעה, את כל המאוויים של אף לא אחת מן הקבוצות. ואף על פי כן שתיהן יכולות לחיות עמה.
הדמוקרטיה איננה רק מערכת יחסים כוחנית בין קבוצות באוכלוסייה שכל עניינן הוא השלטת הערכים המנחים אותן. דמוקרטיה אמיתית מבוססת לא רק על הכרעת רוב או על משא ומתן של כוח, אלא גם על דיאלוג, הבנת האחר ורצון אמיתי להתפשר עמו. ברית הזוגיות לא תספק את מלוא שאיפותיהם של המחזיקים בעמדות חילוניות-ליברליות בישראל וגם לא את שאיפותיהם של המחזיקים בעמדות דתיות-אורתודוקסיות, אך היא תשפר את מצבם של כולם ותביא מזור למצוקות שעמדתי עליהן.
הסדר ברית הזוגיות יצמצם את האיבה בין דתיים לחילונים וישמר את הנישואים והגירושים כמוסד דתי אורתודוקסי. מכאן מובן מדוע הצד הדתי האורתודוקסי יצא נשכר מהסדר זה. אולם להסדר ברית הזוגיות של המכון הישראלי לדמוקרטיה גם יתרונות הלכתיים מובהקים על פני ההצעות האחרות הנידונות היום בכנסת. בהצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה בני הזוג הבאים בברית הזוגיות חותמים על "הצהרת היעדר כוונה להינשא על פי הדין הדתי". הצהרה זו נועדה להבהיר כי מרשם הזוגיות אינו פוגע במעמדם של הנישואים הדתיים בישראל וכי בני הזוג הנרשמים אינם "נישאים". צפוי כי הצהרה זו תסייע בידי בתי דין דתיים שלא לראות בברית הזוגיות נישואים, וכך לא יהיה צורך להחיל את דיני הגירושים הדתיים בהתרת הזוגיות. מדובר ברווח בעל משמעות רבה מבחינה הלכתית, הואיל והוא מצמצם עוד יותר את החששות ההלכתיים, ובכללם חשש הממזרות (ממזר הוא מי שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה).
- ככלל, ובאמצעות הסדרים נוספים, הצעת ברית הזוגיות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, יותר מהצעות אחרות, מפרידה הפרדה חדה יותר בין מסלול ברית הזוגיות ובין מסלול הנישואים והגירושים הדתיים ומפיגה טוב יותר את החששות ההלכתיים.
היום נמצאים בדיון הסדרים אחרים, מקצתם בהשראת הצעתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הלוקים בחסר לעומת הצעתנו. חשוב להבהיר את ההבדל בין הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה ובין חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010.
- חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, מאפשר רישום זוגיות של בני זוג ששניהם חסרי דת. זה חוק חשוב, אך ברור שתחולתו מצומצמת בהרבה מהצעתנו. לפי חוק זה רק בני זוג חסרי דת רשאים לבוא בברית הזוגיות, ואילו על פי הצעתנו כל תושב ישראלי יהיה רשאי לעשות כן.
לפיכך הצעתנו פותרת גם את מצוקתם של מי שאינם מעוניינים להינשא בדין דתי מסיבות אידאולוגיות וגם את מצוקתם של מי שאינם יכולים להינשא לפי דין דתי, לרבות זוגות מעורבים (בני דתות שונות או זוגות שאחד מהם חסר דת), ופסולי חיתון ובני זוג מאותו המין.
שתי יוזמות חקיקה הדומות להצעתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה נידונות בימים אלה ממש: הצעת החוק שהוגשה ביוזמת סיעת "יש עתיד" ("ברית הזוגיות האזרחית") ותזכיר חוק של משרד המשפטים ("תזכיר חוק חיים משותפים, תשע"ד-2013"). להצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה יתרונות חשובים אחדים על פני הצעות דומות אלה. נציין ארבעה מהם:
- הפתרון ההלכתי של הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה (בין היתר באמצעות "הצהרת היעדר כוונה להינשא על פי הדין הדתי") אינו קיים בהצעות האחרות. במובן זה להצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה יתרון רב בהפגת החששות הדתיים ובהשגת הסכמה רחבה להצעת החוק.
- בהצעות החלופיות חסרה התייחסות למוסד הידועים בציבור. מוסד זה פוגע בחופש מנישואים וחותר תחת החופש של זוגות לחיות יחדיו בלי לקבל עליהם מחויבות דמוית נישואים. כיום בתי המשפט מרחיבים את דיני הידועים בציבור בגלל הרצון לפתור את הבעיה של מי שאינו רוצה או אינו יכול להינשא בנישואים דתיים. אבל אם תתקבל הצעת החוק, יש להתייחס לרישום הזוגיות כמבחן המבדיל בין בני זוג המבקשים מחויבות ובין כאלה שלא קיבלו עליהם מחויבות, ולכן אין להטיל אותה עליהם בעל כורחם בדיעבד, למשל כשבית משפט מאלץ ידוע/ה בציבור המבקש להיפרד מבן/בת זוגו לשלם לו מזונות או פיצויים על ניתוק הקשר.
לכן בהצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בניגוד להצעות החלופיות, מוצע לשנות את דיני הידועים בציבור בלי לבטלם. בעקבות היכולת שתהיה מעתה לבני זוג להירשם בברית הזוגיות מלכתחילה, יש להניח כי יפחת השימוש שנעשה בהכרה בדיעבד בבני זוג כידועים בציבור. ככלל מוצע שבני זוג לא יוכרו עוד כידועים בציבור, אך הסדר זה יחול רק על מי שלא היו ידועים בציבור קודם לכניסתו של חוק ברית הזוגיות לתוקף. עוד מוצע להותיר על כנו את שיקול הדעת של בתי משפט או של גופים שיפוטיים אחרים להעניק זכויות של ידועים בציבור לבני זוג שלא נרשמו במרשם הזוגיות, בהנחה שעדיין יהיה צורך בכך. - בהצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה מוצע שכל הדינים האזרחיים החלים על בני זוג נשואים יחולו גם על בני זוג שבאו בברית זוגיות. שלא כמו, למשל, בתזכיר החוק של משרד המשפטים, לא יהיו זכויות שבני הזוג יהיו זכאים להן רק כעבור פרק זמן (או כלל לא), כדי למנוע זילות של מוסד ברית הזוגיות. המטרה היא להעניק מעמד משפטי שווה לבני זוג שנישאו ולבני זוג שבאו בברית הזוגיות, ועל כן אין לומר כי אפשרות של פיקטיביות הקשר בין בני זוג הנרשמים במרשם זוגיות סבירה יותר מהאפשרות של פיקטיביות הקשר בין בני זוג נישאים.
- הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה טובה מן החלופות האחרות בהסדרי התרת הקשר הזוגי. בהצעתנו יש משום איזון בין השאיפה לכבד את רצונו של אחד מבני הזוג לנתק את הקשר הזוגי ובין האינטרס הציבורי לחזק קשרים זוגיים, להגן על בני זוג חלשים כלכלית ולשמור על טובת הילדים.
הסדר ברית הזוגיות שגיבשנו נועד להקים מסלול זוגיות אזרחי רשמי ומוכר על ידי המדינה. ההסדר יהיה פתוח לכל המעוניין ובה בעת יבטיח שהמסלול שייווצר לא יוכר על ידי ההלכה כנישואים משום הרגישות לחשש הדתי מפני ממזרות. על פי הנוסחה המוצעת ייתן הסדר ברית הזוגיות מענה למצוקות הקשות של מי שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא על פי דין דתי בישראל ויסייע להפיג את הקיטוב בין דתיים לחילונים. במובנים אלה הצעת ברית הזוגיות היא למען כולם.