לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 יום: המשמעויות והסוגיות שעל הפרק

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

שר המשפטים יריב לוין הודיע לבג"ץ, לקראת דיון שהיה אמור להתקיים ב-12 בנובמבר 2023, כי "בעת מלחמה אין מקום לעסוק בנושאים שבמחלוקת, לרבות בנושא הליכי מינוי שופטים", ולכן כדי למנוע מחלוקת הוא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 יום ויביא בפני הוועדה "החלטות שיש לגביהן הסכמה רחבה".

כפי שיובהר להלן, לא ניתן יהיה לבחור שופטים כבר במועד קרוב זה, ולכן יש להמתין ולראות אם החלטה זו תביא בהמשך להשלמת תהליכי מינוי השופטים החסרים בבתי המשפט.

הרקע לעמדתו של שר המשפטים

מיום שנכנס לתפקידו מסרב שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. מאז שהתכנסה לאחרונה הוועדה, לפני יותר משנה וחצי באפריל 2022, התפנו תקנים של שופטים ורשמים בכירים, וכן נדרש מינויים של נשיא בית משפט עליון, במקום השופטת אסתר חיות שפרשה מהנשיאות, ונציב חדש לתלונות הציבור על שופטים במקום הנציב הפורש בימים אלה, השופט בדימוס אורי שהם. למרות זאת, עד היום לא כינס שר המשפטים את הוועדה, משום שרצה לשנות את הרכבה להרכב שבו יינתן לקואליציה משקל רב יותר. כל זאת, למרות התקנים שיש למלא, ואף שלפי הנהלת בתי המשפט גם כך מוטל על שופטי ישראל עומס רב יחסית לממוצע האירופי (לפי הנציבות ליעילות במשפט של מועצת אירופה, בישראל מספר שופטים מקצועיים ל-100,000 תושבים הוא 7.8 לעומת ממוצע אירופי של 22.2, ואילו מספר התיקים האזרחיים הנכנסים ל-100 תושבים בישראל הוא 4.5 לעומת ממוצע אירופי של 2.2).

יש לציין, שבעת הזו בתי המשפט מתפקדים במתכונת מצומצמת בשל מצב החירום.

בעקבות סירובו של שר המשפטים לכנס את הוועדה, התנועה לאיכות השלטון, "יש עתיד" ואזרחים נוספים הגישו לפני מספר חודשים עתירה לבג"ץ. במסגרת העתירה ביקשו העותרים לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, משום שלטענתם אם ישנם תקנים פנויים חובה על השר לכנס את הוועדה במהירות הראויה. מועד הדיון בעתירה נקבע ל-12 בנובמבר 2023. ההחלטה של השר לוין קשורה קשר הדוק לעתירה שכן היום היה המועד האחרון להגשת תשובתם של שר המשפטים והממשלה לעתירה לבג"ץ. מבחינת שופטי בג"ץ, נראה כי עמדתו של שר המשפטים מייתרת את העתירה. לעותרים ניתנו יומיים להודיע לבג"ץ האם הם עומדים על דעתם להמשיך בעתירה.

הרכב הוועדה לבחירת שופטים

לפי חוק, הוועדה לבחירת שופטים מורכבת משני שרים (שר המשפטים, שמכהן גם כיו"ר הוועדה, ושר נוסף שנבחר על ידי הממשלה), שני חברי כנסת (לפי הנוהג אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), שלושה שופטים (נשיא בית המשפט העליון ועוד שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. עם זאת, בפועל, הממשלה טרם מינתה את השר השני שיכהן מטעמה בוועדה לבחירת שופטים (למעשה שרה, שכן החוק דורש שלפחות אחד משני נציגי הממשלה בוועדה יהיה אישה), ולכן מכהנים היום בוועדה רק שמונה מתשעת חבריה.

מה משמעות "הסכמה רחבה" בהודעת שר המשפטים?

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן ישנה הסכמה רחבה. לא לגמרי ברורה משמעות ההודעה הזו. עם זאת, יש לציין שממילא בבחירת שופטים לבית המשפט העליון נדרשת, לפי חוק, הסכמה של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה.

מה עומד על הפרק בדיוני הוועדה?

• ועדות משנה: מכיוון שהרכב הוועדה השתנה מאז התכנסה לאחרונה, צריכה הוועדה לבחור מבין חבריה חברים בוועדות המשנה הפועלות בה. הרבה מעבודת הוועדה לבחירת שופטים נעשית על ידי ועדות המשנה האלה.

• נשיא בית משפט עליון: נדרש מינוי של נשיא בית המשפט העליון. החל ממועד פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ב-16 באוקטובר 2023, ומכיוון ששר המשפטים לא כינס את הוועדה כדי להביא למינוי נשיא במקומה, ממלא את תפקידיה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

• שופטים חדשים בבית המשפט העליון וביתר בתי המשפט: בבתי המשפט מספר תקנים פנויים, ובפרט שני תקני שופטים בבית המשפט העליון (מתוך 15 השופטים שאמורים לכהן בו). אשר ליתר בתי המשפט, נכון ליולי 2023, לפי נתוני הרשות השופטת, היו בה 21 תקנים פנויים של שופטים ורשמיים הממתינים לאיוש ומאז נוספו תקנים פנויים נוספים: לפי נתוני הרשות השופטת, עד לסוף שנת 2023, צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים בכירים, וכן יהיה צורך לאייש 11 תקנים חדשים – כלומר סך הכול 54 תקנים פנויים מתוך 799 שופטים ו-73 רשמים שכיהנו בה נכון לסוף שנת 2022.

• נציב תלונות ציבור על שופטים: כהונתו של הנציב המכהן צפויה להסתיים ב-12 בנובמבר, ולפי חוק לא ניתן להאריכה. מינוי נציב חדש נמצא בסמכות הוועדה לבחירת שופטים, לפי הצעה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. יצוין כי הצעת חוק ממשלתית שנדונה בימים אלה בכנסת מבקשת לתקן את החוק, בהוראת שעה שתחול למשך שנה, כדי לאפשר את הארכת כהונת הנציב המכהן בלא כינוס הוועדה לבחירת שופטים (ראו כאן).

• שופטים עמיתים: לאחרונה הודיעו שר המשפטים וממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן על כוונתם למנות שופטים עמיתים (שהם שופטים שכבר יצאו לגמלאות) לבתי משפט השלום, המחוזי ובתי הדין לעבודה. המינוי הזה הוא בסמכותם, אך אם אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים יגיש הסתייגות בתוך 45 ימים ממועד ההודעה הזו, תצטרך הוועדה לבחירת שופטים לדון ולהחליט אם לאשר את המינוי.

האם ניתן יהיה לבחור שופטים כבר בישיבה הקרובה?

לפי כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), לא יובא עניינם של מועמדים לדיון בפני ועדת הבחירה אלא לאחר שהודעה בדבר היותם מועמדים פורסמה ברשומות 45 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותם. לכן בדיון הקרוב, אם אכן יתקיים בתוך 15 ימים, לא ניתן יהיה לדון במועמדות לשיפוט. כללים אלה לא חלים על מינויו של נשיא בית המשפט העליון.