כיצד מתנהלת הרשות השופטת במצב החירום המיוחד של "חרבות ברזל"?
במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
מעודכן נכון ליום 9 בנובמבר 2023
בעקבות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שישראל מצוייה בא מאז, עברו בתי המשפט בכל הארץ לפעילות במתכונת חירום הקרויה "מצב חירום מיוחד". שר המשפטים יריב לוין הודיע על מצב החירום המיוחד בהודעה שפרסם. הרשות השופטת פרסמה כי ההודעה של שר המשפטים ניתנה על דעת נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט.
גם רשויות שיפוט אחרות עברו למתכונת חירום דומה מכוח הסדרים אחרים החלים עליהם, כגון בתי הדין לעבודה ובתי דין דתיים (כגון בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים).
סמכותו של שר המשפטים להודיע על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט מבוססת על תקנות שהתקין שר המשפטים בשנת 1991. חוק בתי המשפט מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות סדרי דין בבתי המשפט ובאופן כללי קובע ששר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, שמסדיר את פעולת בתי המשפט. מכוח החוק התקין שר המשפטים בתקופת מלחמת המפרץ את התקנות.
התקנות קובעות סדרי דין מיוחדים החלים אם פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום מיוחד (כאמור, שר המשפטים לוין פרסם הודעה זו לפני ימים אחדים).
"מצב חירום מיוחד" מוגדר בתקנות אלה כ"מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע".
לאורך השנים הפעילו שרי משפטים את התקנות האלה באזורים מוגדרים בישראל מחמת משברים ביטחוניים קודמים, לדוגמה בסבבי לחימה בין ישראל לרצועת עזה, ובצורה נרחבת בתקופת התפרצות מגפת הקורונה (אז גם תוקנו התקנות כדי לאפשר את החלתן במצבי חירום בריאותיים).
במהלך מצב חירום מיוחד, מצטמצמת פעילות בתי המשפט ונדונים בהם רק הליכים דחופים המפורטים בתקנות, כגון הליכי מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ. נשיאת בית המשפט העליון היא המחליטה אם עתירה מסויימת לבג"ץ היא דחופה.
יצויין כי תקנות שעת חירום שהתקינה הממשלה על רקע המלחמה הסמיכו את שר המשפטים בחודש הקרוב להרחיב את האפשרות לקיים דיוני מעצרים, שהם כאמור הליכים דחופים, בהיוועדות חזותית (כלומר ללא נוכחות פיסית של העצור בבית המשפט, אלא באמצעים טכנולוגיים).
מערכת בתי המשפט מוסמכת מכוח התקנות להפעיל שיקול דעת מסויים מבחינת ההליכים שיידונו. כך, נשיאי בתי המשפט רשאים להפעיל שיקול דעת ולקבוע שהליך מסויים הנמנה עם ההליכים המפורטים בתקנות לא יידון, או שהליך שאינו נמנה – כן יידון. כמו כן ניתנה בתקנות סמכות למנהל בתי המשפט לקבוע סוגים נוספים של הליכים שיידונו בבתי המשפט במצב חירום מיוחד. ואכן, ב-18 באוקטובר פרסם מנהל בתי המשפט הודעה על סוגי עניינים נוספים שיידונו בבתי המשפט מעבר לעניינים המנויים בתקנות. הנה כמה דוגמאות: בבית המשפט העליון יידונו הליכים דחופים המתבררים בפני דן יחיד; בבתי המשפט המחוזיים יידונו עניינים פליליים כגון צו איסור פרסום, בקשה לגביית עדות מוקדמת; בבתי משפט שלום הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.
נוסף על כך, ב-9 בנובמבר התקין שר המשפטים תיקון של התקנות באופן זמני לתקופה קצובה (החל מ-14 בנובמבר), אשר הוסיף סוגי עניינים שדיונים מתקיימים בהם במצב החירום, ובהם: דיוני קדם משפט בהליכים אזרחיים (בהיוועדות חזותית אלא אם כן הסכימו הצדדים לדיון בנוכחות באי כוחם), ועתירות מינהליות וערעורים בבתי המשפט לעניינים מינהליים (בהיוועדות חזותית בכפוף להסכמת הצדדים).
בהקשר של סמכויות נשיאי בתי המשפט במצב חירום מיוחד, חשוב לציין כי החל ממועד פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ב-16 באוקטובר 2023, מכיוון ששר המשפטים לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא במקומה, ימלא את תפקידיה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.
בתקופת הקורונה עתרה האגודה לזכויות האזרח נגד הודעות שר המשפטים דאז על הפעלת התקנות, ונגד תוקף התקנות עצמן, תוך טענה שהגבלה של פעילות בתי המשפט חייבת להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת, שכן יש בה משום פגיעה בעקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק ובזכות הגישה לערכאות.
באפריל 2020 מחק בית המשפט העליון את העתירה, תוך הסתמכות על הסכמת המדינה לבחון -לאחר סיום משבר הקורונה - את שאלת הסדרת הסמכות להוציא את התקנות כחקיקה ראשית של הכנסת (ללא התחייבות לקדם חקיקה בתום הבחינה). חקיקה שכזו לא קודמה. (להרחבה, ראו כאן.)