עמדות תושבים כלפי הרשויות המקומיות בהשוואה לממשלה
הציבור הישראלי מגלה העדפה ברורה לרשויות המקומיות על פני הממשלה במגוון תחומים שנבדקו: אמון, מקצועיות, ניקיון כפיים וקשב לאזרח • יותר ממחצית מהציבור סבורים שהרשות המקומית שלהם פועלת ובמקצועיות וביעילות, לעומת חמישית בלבד שמייחסים זאת לממשלה • ההעדפה לרשויות ניכרת גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.
Photo by Miriam Alster/Flash90
מטרתה של סקירה זו זה היא להשוות בין העמדות של תושבי ישראל כלפי הרשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים לבין עמדתם כלפי הממשלה, על בסיס סקר שנערך בין ה-18 ל-21 בספטמבר 2023. הסקר נערך כשבועיים לפני מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ותחילת מלחמת "חרבות ברזל", כך שהוא משקף את עמדות הציבור מבלי להתחשב בהתנהלותן של הממשלה והרשויות המקומיות בעת המלחמה.
הסקר בחן ארבעה פרמטרים: אמון, התנהלות יעילה ומקצועית, ניקיון כפיים וקשב לאזרח מן השורה. מכיוון שהמטרה היא לבחון את ההעדפה של הציבור בין הרשויות המקומיות לבין הממשלה, השאלות נוסחו תוך הנגדה ברורה ביניהן. כך, בפני המשיבים עמדו השאלות: "במי אתה נותן יותר אמון?", "מי פועל באופן יעיל ומקצועי יותר?", "מי פועל יותר בניקיון כפיים?" ו"מי קשוב יותר לאזרח מן השורה?", כשהתשובות שהוצגו הן "הממשלה", "הרשות המקומית במקום מגוריך" ו"לא יודע". התשובה "לא יודע" משקפת להערכתנו אי העדפה ברורה של התושבים או העדר מידע מספק בנושא התנהלות הממשלה והרשויות המקומיות.
בהיבט המתודולוגי, במסגרת הסקר שנערך באינטרנט ובטלפון (להשלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) רואיינו 761 איש ואישה: 609 בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. הסקר נערך בסיוע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג.
תרשים 1. עמדות הציבור כלפי הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה, (%, כלל המדגם)
בכל הפרמטרים שנבחנו ניתן לראות העדפה ברורה של הציבור את הרשויות המקומיות על פני הממשלה. בפרמטרים הבוחנים אמון והתנהלות יעילה ומקצועית הממצאים דומים, כך שלמעלה מ-50% העדיפו את הרשות המקומית, לעומת 20% או פחות שהעדיפו את הממשלה. באשר לניקיון הכפיים, הנתונים היו נמוכים יותר בשל שיעור גבוה יותר של משיבים "לא יודע" (45%), אך גם כאן ניתן לראות ששיעור גבוה בהרבה של הציבור רואה את הרשות המקומית שבה הוא מתגורר כפועלת בניקיון כפיים יותר מאשר הממשלה. בפרמטר "קשב לאזרח מן השורה" הפערים בין הרשויות המקומיות לממשלה הם הגבוהים ביותר – 61% לעומת 11%. נראה שהסיבה לכך היא העובדה שהרשות המקומית במהותה קרובה יותר לאזרח.
שני התרשימים הבאים מציגים את המידע שבתרשים 1 תוך הפרדה בין יהודים לערבים.
תרשים 2. עמדות הציבור כלפי הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה, (%, יהודים)
תרשים 3. עמדות הציבור כלפי הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה, (%, ערבים)
מהממצאים עולה הבדל ניכר בין הציבור היהודי לציבור הערבי. ראשית, בציבור הערבי יש שיעור גבוה של משיבים שענו "לא יודע" (ולכן המספרים נמוכים יותר), עמדה שאולי מבטאת יחס שלילי הן לממשלה והן לרשויות. שנית, ניתן לראות עמדה אמביוולנטית בציבור הערבי: בנוגע לאמון ולקשב לאזרח מן השורה הציבור הערבי מביע העדפה לרשויות המקומיות; בנוגע לניקיון הכפיים הנתונים של הרשויות המקומית והממשלה זהים; ואילו בנוגע לפעילות באופן יעיל ומקצועי ישנה העדפה מסוימת דווקא לממשלה. נראה שנתוני האמון והקרבה לאזרח משקפים את ההזדהות הטבעית של הציבור הערבי עם הרשויות הערביות ביחס לממשלה, שאיתה כמיעוט קשה יותר לערבים להזדהות, ואילו הנתונים בדבר המקצועיות והיעילות משקפים ביקורת בציבור הערבי על צורת ההתנהלות של הרשויות הערביות הפוגעת באיכות השירותים שהן מספקות. מנגד, בקרב הציבור היהודי ניתן לראות שההעדפה לרשויות המקומיות היא ברורה ומחולטת בכל הפרמטרים.
מכיוון שניתן לשער שלתמיכה/התנגדות לממשלה תהיה השפעה על היחס אליה בקרב הציבור, בשני התרשימים הבאים מוצגים הנתונים תוך הפרדה בין המצביעים למפלגות הקואליציה והמצביעים למפלגות האופוזיציה (בזירה הארצית). מכיוון שהראינו לעיל שלציבור הערבי יש דפוס עמדות שונה בעניין זה, הנתונים מוצגים ביחס למצביעים היהודים בלבד.
תרשים 4. עמדות הציבור כלפי הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה, (%, מצביעי מפלגות הקואליציה, יהודים)
תרשים 5. עמדות הציבור כלפי הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה, (%, מצביעי מפלגות האופוזיציה, יהודים)
ניתן לראות שבקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה היהודים יש העדפה ברורה ומוחלטת לרשויות המקומיות בכל הפרמטרים: רק 6% מתוך ממצביעי האופוזיציה נותנים אמון גבוה יותר בממשלה וסבורים שהיא פועלת באופן יעיל ומקצועי יותר, ורק 2% סבורים שהיא פועלת יותר בניקיון כפיים ויותר קשובה לאזרח מן השורה.הנתונים אינם מתייחסים למצביעים היהודים של המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה שהינם בעיקר מצביעי מרצ, ולצידם מצביעי הבית היהודי (איילת שקד). ראוי לציין שבקרב מצביעי המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ההעדפה לרשות המקומית חזקה אף מעט יותר מאשר בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התמונה מאוזנת יותר, אך גם הם מביעים העדפה לרשות המקומית המתבטאת בפער של כ-10% במרבית הפרמטרים לטובת הרשויות המקומיות. בנוסף, שיעור המשיבים "לא יודע" גבוה יותר בקרב מצביעי הקואליציה ועומד על כ-30% ברוב התחומים, לעומת כ-20% בקרב מצביעי האופוזיציה.
נראה ברור שהעמדות מושפעות מהתפיסה הפוליטית של המצביעים. ניתן לטעון שהיחס השלילי של מצביעי האופוזיציה לממשלה הוא גזירת גורל, לאור זאת שהיא מורכבת ממפלגות שהם לא תומכים בהן, אך הדבר אינו חייב להיות כך. בהקשר זה צריך לזכור שגם בזירה המקומית המשיבים לא בהכרח הצביעו למועמד שמכהן כראש הרשות. כך למשל, משה ליאון, המכהן כראש עיריית ירושלים, העיר הגדולה בישראל, נבחר בבחירות 2018 לאחר שבסיבוב הראשון זכה לפחות משליש מהקולות ובסיבוב שני ניצח ברוב זעום, כך שלמעלה מ-49% מהתושבים הצביעו למועמד הנגדי (עופר ברקוביץ). לא קיימים נתונים מהסקר על ההצבעה בבחירות לרשויות, אך בכל זאת, מהיחס החיובי הבולט של הציבור לרשויות המקומיות, ניתן להסיק שבשלטון המקומי גם אלו שלא תמכו במועמד המנצח יכולים להביע אמון ברשות המקומית ולהתייחס אליה באופן חיובי.
בתרשים הבא מוצגים ממצאים בחלוקה לפי הגדרה דתית, בקרב יהודים. מכיוון שמדובר בריבוי של הגדרות (חמש קטגוריות של הגדרה דתית) בחרתי להציג את הנתונים רק לגבי פרמטר אחד (יעילות ומקצועיות), אך ניתן לומר שקו המגמה זהה גם בשלושת הפרמטרים האחרים שנבדקו.
תרשים 6. מי פועל באופן יעיל ומקצועי יותר? הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה (%, לפי הגדרה דתית, יהודים)
ניתן לראות שיש קורלציה ברורה בין ההגדרה הדתית ובין מידת ההעדפה של הציבור היהודי את הרשות המקומית על פני הממשלה. בקרב חילונים ומסורתיים לא-דתיים ישנו רוב ברור ומוחלט המעדיף את הרשויות המקומיות, בעוד שבקרב הציבור הדתי והחרדי הפערים קטנים בהרבה, אם כי גם בהם יש העדפה של הרשויות המקומיות על פני הממשלה. ראוי לציין שממצא זה של הגדרה דתית מצוי בקורלציה ברורה עם העובדה שציבור חילוני הצביע בשיעורים גבוהים יותר לאופוזיציה, בעוד שהציבור החרדי, הדתי והמסורתי-דתי הצביע בשיעורים גבוהים יותר לקואליציה.
בתרשים הבא מוצגים הנתונים על שאלת היעילות והמקצועיות בחלוקה לפי המחוז שבו מתגוררים המשיבים (כלל המדגם, כולל הערבים).
תרשים 7. מי פועל באופן יעיל ומקצועי יותר? הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה (%, כלל המדגם, לפי מחוז)
ניתן לראות שבכל המחוזות יש העדפה לרשות המקומית, אך במחוזות הפריפריאליים היא נמוכה יותר, כך שאין למעלה מ-50% האומרים שהם מעדיפים את הרשות המקומית, בעוד שבמחוזות תל אביב, מרכז, ירושלים וחיפה יש שיעור של למעלה מ-50% המעדיפים את הרשות המקומית ושיעור המעדיפים את הממשלה במחוזות אלו נמוך למדי.
בניכוי המשיבים הערבים ההבדלים בין המחוזות מצטמצמים מאוד, ובמחוז צפון שיעור המעדיפים את הרשות המקומית עולה באופן ניכר ל-57% (לעומת 11% המעדיפים את הממשלה) וככלל, בכל המחוזות שיעור המעדיפים את הרשות המקומית נע בין 52% ל-60% מלבד במחוז יהודה ושומרון (שבו אין כלל ערבים) ששיעור המעדיפים את הרשות המקומית נמוך באופן משמעותי יותר (45% לעומת 34% המעדיפים את הממשלה). נתון זה מצוי בקורלציה עם העובדה שבמחוז זה רוב מובהק של התושבים הם מצביעי מפלגות הקואליציה, שכאמור בקרבם ההעדפה של השלטון המקומי על פני הממשלה מתונה יותר.
בתרשים הבא מוצגים הנתונים על שאלת היעילות והמקצועיות בחלוקה לפי הגיל של המשיבים (כלל המדגם, כולל הערבים).
תרשים 8. מי פועל באופן יעיל ומקצועי יותר? הרשות המקומית במקום המגורים בהשוואה לממשלה (%, כלל המדגם, לפי גיל)
ניתן לראות שבכל קבוצות הגיל ישנה העדפה ברורה של הציבור לשלטון המקומי, וככל שעולה הגיל העדפה זו חזקה יותר. כך, ההעדפה לשלטון המקומי בולטת מאוד בגילאים המבוגרים: 63% מהמשיבים שהינם בין גיל 55 ל-64 טוענים שהרשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים פועלת באופן יעיל ומקצועי יותר מהממשלה, לעומת 5% הטוענים שהממשלה פועלת באופן יעיל ומקצועי יותר; ו-75% מהמשיבים בגיל 65 ומעלה טוענים שהרשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים פועלת באופן יעיל ומקצועי יותר מהממשלה לעומת 6% הטוענים שהממשלה פועלת באופן יעיל ומקצועי יותר.