סקר אוקטובר 2023: מיעוט זעיר בציבור (7%) סומך על רה"מ יותר מעל ראשי הצבא בניהול המלחמה

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

צילום: קובי גדעון, לע"מ

הסקר נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 24-26/10/2023. הוא כולל מדגם מייצג של 602 יהודים ו-151 ערבים.

הנושאים שבדוח זה:

• אופטימיות/פסימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה והביטחון של ישראל
• השפעת חילוקי הדעות בציבור בנוגע ל"רפורמה המשפטית" והקשר לעיתוי תקיפת החמאס
• מתי יש לבחון את האחריות לכשל
• על מי הישראלים סומכים יותר בניהול המערכה?
• ציונים לטיפול השלטונות במפונים ובעורף
• שחרור אסירים פלסטינים תמורת שחרור החטופים שבידי חמאס
• גיוס חרדים לצה"ל
• המלחמה ויחסי יהודים-ערבים
• כוונות הצבעה בעתיד

מצב הרוח הלאומי

בהתאמה לממצאים בסקרי הבזק הקודמים שלנו מאמצע אוקטובר, שבהם חרף המצב הקשה מצאנו עלייה ברמת האופטימיות של המרואיינים לגבי עתידה של ישראל, גם בסקר זה נמדדה עלייה בשיעור האופטימיים הן ביחס לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל הן בנוגע לעתיד הביטחון של ישראל. האופטימיות בקרב היהודים גבוהה יותר גם החודש מאשר בקרב הערבים - לגבי עתיד הדמוקרטיה 43% לעומת 26%, ולגבי ביטחון ישראל 46% לעומת 18%.

בקרב מדגם היהודים ממי שהגדירו עצמם שמאל או מרכז רק מיעוט, אם כי מעט גדול יותר מבעבר, אופטימיים בשאלת עתיד הדמוקרטיה (בהתאמה 23% ו-34%) ואילו בימין מדובר ברוב (56%). כך הדבר גם לגבי עתיד הביטחון: שמאל 34%, מרכז 40% לעומת ימין 52%.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד המצב הביטחוני, יוני 2022-אוקטובר 2023 (%, כלל המדגם)

 

השפעת חילוקי הדעות סביב ה"רפורמה המשפטית" על החלטת החמאס לתקוף כעת את ישראל

רוב גדול בכלל הציבור (70%) סבורים כי חילוקי הדעות בין תומכי ה"רפורמה המשפטית" למתנגדיה השפיעו על החלטת חמאס להוציא לפועל כעת את תכנית התקיפה שלו (יהודים 75%, ערבים 46%). בעניין זה לא נמצאו כמעט הבדלים בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים).

מסכימים שאי-ההסכמות החריפות בין תומכי ה"רפורמה המשפטית" שקידמה הממשלה למתנגדים לה השפיעו על החלטת חמאס להוציא לפועל כעת את תכנית התקיפה שלהם, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

מתי יש לבדוק את נושא האחריות לכשל?

רוב גדול בציבור (63%) סבור כי יש לדחות את בדיקת נושא האחריות לכשל עד לאחר סיום הלחימה. בנושא זה נמצאו הבדלים גדולים מאוד בין המחנות הפוליטיים (יהודים), כאשר בשמאל רק מחצית תומכים בדחיית הבדיקה, לעומת שני שלישים במרכז ומעל לשלושה רבעים בימין.

העיתוי הנכון לבדיקת האחריות לכשל, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

על מי סומכים יותר בניהול המערכה?

שאלנו: "בכמה כלי תקשורת דווח על מתחים בין ראש הממשלה נתניהו לבין ראשי הצבא בקשר למלחמה בעזה ולניהול החזית הצפונית מול החיזבאללה. על מי אתה סומך יותר?" בכלל המדגם השיבו כמחצית (יהודים 55%) כי הם סומכים יותר על ראשי הצבא, רבע השיבו כי אינם סומכים על אף אחד (יהודים 19%) כחמישית ענו שהם סומכים על נתניהו ועל ראשי הצבא באותה מידה (יהודים 19%) ורק מיעוט זעיר ענו כי הם סומכים יותר על נתניהו (יהודים 7%). יש לציין כי בקרב המשיבים הערבים כמעט מחצית (46%) ענו שאינם סומכים על אף אחד מהגורמים הללו.

ממצא מעניין במיוחד הוא כי גם בקרב מי שהגדירו את עצמם ימין רק עשירית ענו כי הם סומכים יותר על נתניהו מאשר על ראשי הצבא. גם שיעור מי שאינם סומכים על אף אחד הוא הגבוה ביותר במחנה זה.

בכמה כלי תקשורת דווח על מתחים בין ראש הממשלה נתניהו לבין ראשי הצבא בקשר למלחמה בעזה ולניהול החזית הצפונית מול החיזבאללה. על מי אתה סומך יותר? לפי מחנה פוליטי (%, יהודים)

מפילוח התשובות לשאלה על מי סומכים יותר בניהול המלחמה בעזה והחזית הצפונית לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת עולה כי שיעור הסומכים על נתניהו הכי גבוה בקרב מצביעי הליכוד, אך גם כאן רק מחצית ציינו כי הם סומכים עליו (16% סומכים יותר על ראש הממשלה, 34% סומכים על ראש הממשלה ועל ראשי הצבא באותה המידה), מנגד, שיעור הסומכים יותר על ראש הממשלה נתניהו, או על ראש הממשלה יחד עם ראשי הצבא, בקרב מצביעי האופוזיציה נמוך מאוד, ונע בין 12% במחנה הממלכתי ל-3% במפלגות יש עתיד והעבודה.

בכמה כלי תקשורת דווח על מתחים בין ראש הממשלה נתניהו לבין ראשי הצבא בקשר למלחמה בעזה ולניהול החזית הצפונית מול החיזבאללה. על מי אתה סומך יותר בעניינים אלה? לפי הצבעה בבחירות לכנסת (%, כלל המדגם)

 

טיפול השלטונות במפונים ובעורף

רק מיעוט בקרב המרואיינים מעריך את תפקוד השלטונות בתחומי הטיפול במפונים ובעורף (ארגון מערכת החינוך, מציאת דיור וציוד חילופיים למפונים וניהול מערכת ההסברה של ישראל בחו"ל) כטוב או מצוין, למעט בתחום אספקת השירותים החיוניים כמו חשמל מים ומזון, שלגביו כמחצית מציינים את תפקוד מוסדות השלטון כמשביע רצון.

בכל אחד מהנושאים הבאים איזה ציון את/ה נותן לתפקוד מוסדות השלטון מאז תחילת המלחמה? (%, כלל המדגם)

פילוח תשובות המרואיינים לפי הצבעה בבחירות לכנסת ב-2022 מעלה כי בכל ארבעת הנושאים מצביעי מפלגות הקואליציה נותנים למוסדות השלטון בתחומים השונים ציונים טובים יותר על תפקודם בהשוואה למצביעי מפלגות האופוזיציה. עם זאת, בשלושה מארבעת התחומים, כאשר החריג לעניין זה הוא אבטחת אספקת השירותים החיוניים, רק מיעוט נותנים למוסדות השלטון ציון טוב על תפקודם הן בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.

ציון טוב/מצוין למוסדות המדינה בתחומים השונים, לפי הצבעה בבחירות (%, כלל המדגם)

רצינו לדעת האם המדינה צריכה לדאוג לדיור חילופי רק למי שעזבו את מקומות מגוריהם בהוראת רשויות או שמא לכל מי שאינו מרגיש בטוח במקום מגוריו. מתברר שהציבור חלוק בדעתו בנושא זה. בכלל המדגם שיעור כמעט זהה סבורים שעל המדינה לדאוג לדיור חילופי רק למי שעזבו בהוראת הרשויות (43%) ושעליה לדאוג גם למי שעזבו כי חשו חוסר ביטחון במקומות מגוריהם גם אם הרשויות לא המליצו על כך (45%). לא מצאנו הבדלים לפי אזור מגורים אבל נמצא הבדל לפי רמת הכנסה: בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע הרוב (57.5%) ענו שעל המדינה לסייע גם למי שהחליטו על דעת עצמם לעזוב את בתיהם, שעה שבקרב בעלי ההכנסה למעלה מהממוצע רק מיעוט (32%) סברו כך.

שחרור אסירים פלסטינים תמורת שחרור החטופים הישראלים

המרואיינים חלוקים בדעותיהם האם יהיה נכון או לא נכון לשחרר אסירים פלסטינים רבים הכלואים בישראל תמורת שחרור החטופים הישראלים שבידי החמאס. 43% תומכים בעסקה מעין זו ושיעור נמוך קצת יותר (39%) מתנגדים לה. היתר (18%) ציינו כי אינם יודעים.

בקרב הערבים רוב גדול תומכים בעסקת חילופין כזו (60.5%), בעוד בקרב היהודים מיעוט גדול מתנגד לה (45% מתנגדים מול 40% תומכים).

האם יהיה נכון או לא נכון לשחרר אסירים פלסטינים רבים שברשות ישראל תמורת שחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס? (%, יהודים וערבים)

בקרב היהודים נמצאו הבדלים בנושא זה בפילוח לפי מחנות פוליטיים: בימין הרוב סבורים כי לא יהיה נכון לשחרר אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור הישראלים, בשמאל הרוב ציינו כי דווקא יהיה נכון לבצע מהלך זה, והמרכז חלוק בדעותיו עם נטייה לתמוך במהלך בחילופי שבויים.

האם יהיה נכון או לא נכון לשחרר אסירים פלסטינים רבים שברשות ישראל תמורת שחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

גיוס חרדים

על רקע הבקשות של צעירים חרדים לא מעטים להתגייס לצה"ל מאז ה-7 באוקטובר, ביקשנו לבדוק את עמדת הציבור כלפי גיוס חרדים לצה"ל. כמעט מחצית מהיהודים חושבים שיש לגייס את החרדים כפי שמגייסים כל מגזר אחר (45%). כשליש נוסף (32%) סבורים כי ניתן לתת פטור לקבוצה מצומצמת של חרדים לטובת לימוד תורה, אך לגייס את רובם, ורק מיעוט קטן (14%) סבורים כי יש לתת לכלל הצעירים החרדים פטור משירות צבאי לטובת לימוד תורה.

הבדלים גדולים מאוד בסוגיה זו נמצאו בפילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים: שלושה רבעים מהחרדים סבורים כי יש לתת לכל הצעירים החרדים פטור משירות צבאי לטובת לימוד תורה. רוב קטן בקרב הדתיים (56%) חושבים כי יש לתת פטור לשם לימוד תורה לקבוצה מצומצמת ולגייס את רוב החרדים. אצל המסורתיים התשובה הנפוצה, אם כי אינה של רוב, היא כי יש לחייב את הצעירים החרדים כמו את שאר הצעירים היהודים בישראל להתגייס לצה"ל (מסורתיים דתיים – 34%; מסורתיים לא-דתיים – 48%). שני שלישים מהחילונים חושבים שישי לגייס את כל החרדים בדומה לשאר הקבוצות בציבור היהודי.

עמדה כלפי גיוס חרדים לצה"ל, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)

פילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת ב-2022 (יהודים) מעלה כי הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הן בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה רק מיעוט תומך במתן פטור סוחף מגיוס לצעירים החרדים (קואליציה – 24.5%, אופוזיציה – 1%). ואולם, בעוד בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הרוב סבורים שיש לגייס את כל החרדים, בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה חלק חושבים שיש לגייס את כולם אבל שיעור ניכר סבורים שיש לתת פטור לקבוצה מצומצמת של צעירים חרדים כדי שיהיו פנויים ללימוד תורה.

נושא זה חושף פערים ניכרים בין מצביעי מפלגות הקואליציה השונות: בקרב מצביעי הליכוד התשובה השכיחה היא כי יש לגייס את הצעירים החרדים כמו את יתר הצעירים היהודים, בקרב מצביעי הציונות הדתית האפשרות המועדפת היא מתן פטור לקבוצה מצומצמת של צעירים חרדים וגיוס השאר. לעומת זאת, אצל מצביעי המפלגות החרדיות התשובה הנפוצה היא כי יש לתת לכל הצעירים החרדים פטור משירות צבאי כדי שילמדו תורה, אבל גם כאן ניתן להצביע על פערים משמעותיים בין המפלגות – 82% ממצביעי יהדות התורה בחרו באפשרות זו למול מחצית בלבד ממצביעי ש"ס.

עמדה כלפי גיוס חרדים לצה"ל, הצבעה בבחירות לכנסת 2022 (%, יהודים)

 

המלחמה והיחסים בין יהודים לערבים

שאלנו: "להרגשתך, האם היחסים בין אזרחי ישראל היהודים והערבים כיום הם: טובים מאוד, טובים, ככה-ככה, רעים או רעים מאוד?". ממצא מעניין המחייב בירור נוסף הוא כי בקרב המרואיינים היהודים ירד שיעור המשיבים כי היחסים הם גרועים ועלה במעט שיעור הסבורים שהיחסים טובים בעוד שאצל הערבים התמונה הפוכה – ירד שיעור הסבורים שהיחסים טובים ועלה שיעור אלה המעריכים את היחסים כרעים.

טיב היחסים בין אזרחי ישראל היהודים והערבים (%, יהודים וערבים)

 

הצבעה בבחירות עתידיות

על אף הביקורת הנרחבת שנשמעת מאז פרוץ המלחמה כלפי הממשלה, ומיוחד כלפי העומד בראשה, ביקורת שבאה לידי ביטוי בנתונים השונים שהוצגו גם בטור זה, רק מיעוט זעום (6%) מכלל המדגם ציינו כי אם יתקיימו בחירות בעתיד הנראה לעין הם יצביעו למפלגה הנמצאת בגוש הנגדי (מצביעי מפלגות הקואליציה – 7%; מצביעי מפלגות האופוזיציה – 5%). הרוב (55%) ציינו כי יישארו באותו הגוש לו הצביעו בבחירות הקודמות, בין אם הם מתכוונים להצביע לאותה המפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות (40%), או שהם מתכוונים להצביע למפלגה אחרת השייכת לאותו הגוש (15%). נמצא כי הנאמנות לגוש גבוהה יותר בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה (74%) מאשר בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה (54%). נתון גבוה נוסף הוא שיעור אלה שטרם החליטו למי יצביעו אם יערכו בחירות (27%).

---

מדד הקול הישראלי לחודש אוקטובר 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 24-26/10/2023 רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

פרופסור תמר הרמן | tamarhe@gmail.com
ד"ר אור ענבי | ora@idi.org.il

להורדת נתוני המדד המלאים >>