סקר בזק "חרבות ברזל": אמון הציבור בצה"ל ובמשטרה גבוה מביוני 2023
האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום • 64% מהציבור חושש לביטחונו הפיזי ו-59% לביטחונו הכלכלי.
Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90
מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ערך עד כה שני סקרי בזק בהקשר למלחמה. הראשון נערך בתאריכים 17-15/10/2023 והסקר השני, שממצאיו מרוכזים כאן, נערך בתאריכים 19-18/10/2023. בסקר הראשון רואיינו 507 איש ואשה בשפה העברית ו-105 בשפה הערבית, ובשני – 507 בעברית ו-103 בערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכל אחד מהמדגמים 4.04% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר.
הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר השני:
- האם יש כיום לממשלה תכנית פעולה ברורה?
- החזית הצפונית
- התפקוד בתחילת הלחימה
- המוכנות לקראת אירוע לחימה והנחיות פיקוד העורף
- האמון הציבורי בצבא, במשטרה, בממשלה ובתקשורת
- ניהול משא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים
- התחשבות בסבל האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה כגורם בתכנון הלחימה
- צה"ל וחוקי הלחימה הבינלאומיים
- החוסן האזרחי
- חששות ואופטימיות לעתיד
הציבור חצוי בשאלה קריטית זו, כאשר הכף נוטה מעט יותר לכיוון מי שסבורים שאין כרגע בהירות בקרב מקבלי ההחלטות מה הלאה (%, כלל המדגם).
ההבדלים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) בשאלה זו הם גדולים מאוד, ומבטאים את מידת האמון היחסית בצמרת הפוליטית: בשמאל רוב גדול (71%) סבורים שאין כיום לממשלה תכנית פעולה ברורה להמשך, במרכז רוב קטן (55%), ואילו בימין רק מיעוט מעריכים כך – 33% כשהרוב (58%) חושבים או בטוחים שיש תכנית כזו.
גם בשאלה זו כלל הציבור חצוי עם שיעור גבוה יחסית של מי שבחרו בתשובה "לא יודעים". הדעה השכיחה אצל היהודים (48%) היא כי יש להנחית כבר עכשיו מכת מנע, ואילו אצל הערבים – שיש לעשות כל מאמץ להימנע מפתיחת חזית נוספת (63%) (%, יהודים וערבים)
גם כאן הבדלי העמדות בין המחנות הפוליטיים השונים (יהודים) הם גדולים מאוד: בשמאל רוב גדול סבורים שישראל צריכה לחתור להימנע מפתיחת חזית שנייה מול החיזבאללה בצפון (69%). כך חושבים כמחצית ממי שהגדירו עצמם מרכז (49%). בימין רק מיעוט תומכים בהימנעות מפתיחת חזית צפונית (24%), כאשר הרוב מחזיקים בדעה שעל ישראל להנחית כבר עכשיו מכה על החיזבאללה (61%).
כרקע, יש לציין כי בסקר הראשון של השבוע (17-15/10), סמוך לתחילת המערכה, בדקנו את הערכת הציבור את תפקודם עד אז של גופים שונים. התרשים הבא מתאר את דירוג אלה שקיבלו ציונים גבוהים על תפקודם. הכוחות הלוחמים של צה"ל והמשטרה בראש, ואילו הגורמים הפוליטיים בתחתית. לגבי כל אחד מהגופים הללו הערכות התפקוד של המרואיינים היהודים היו גבוהות מהערכות המרואיינים הערבים (%, כלל המדגם).
כפי שמראה התרשים שלהלן, מערך הבריאות ובתי החולים נתפס בציבור כערוך ביותר, וכוחות הביטחון (צה"ל, שב"כ) כהכי פחות ערוכים. הערכת המרואיינים הערבים את רמת המוכנות של הגופים הייתה נמוכה בכל המקרים מאשר של המרואיינים היהודים. לא נמצאו הבדלים בהערכת המוכנות בין המחנות הפוליטיים השונים (יהודים).
מוכנות טובה או מצוינת של הגורמים השונים (%, כלל המדגם)
רוב גדול מהיהודים (76%) ציינו כי הנחיות פיקוד העורף במהלך המלחמה ברורות. אולי בשל בעיות שפה, רק מיעוט מהמרואיינים הערבים מרגישים כך (35%).
האם הנחיות פיקוד העורף ברורות? (%, יהודים וערבים)
השווינו את מידת האמון של הציבור במוסדות המדינה הרלוונטיים כיום, לעומת סקר מדד הדמוקרטיה שנערך ביוני השנה.
מצאנו כי אמון המרואיינים היהודים בצה"ל נותר גבוה – 87% מהמרואיינים היהודים ציינו כי יש להם אמון בצה"ל (בהשוואה ל-85.5% ביוני), כרבע מהערבים (23%) ציינו כי יש להם אמון (בהשוואה ל-21% ביוני). גם האמון במשטרת ישראל בקרב המרואיינים היהודים גבוה יחסית (59%). מדובר בזינוק לעומת מדידת יוני, אז רק 34% ציינו כי יש להם אמון במשטרה (ערבים – 17%).
האמון בממשלה ירד – 20.5% מהיהודים ו-7.5% מהערבים ציינו הפעם כי יש להם אמון בממשלה כאשר ביוני 28% מהיהודים ו-18% מהערבים ציינו כי יש להם אמון במוסד זה. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין (מ-42% ביוני ל-31% כיום), בשמאל ובמרכז האמון בממשלה היה ונותר נמוך מאוד. למעשה, האמון בממשלה שנמצא במדידה זו הוא האמון הנמוך ביותר בממשלה מאז התחלנו במדידת האמון במוסדות בשנת 2003: 18% בכלל המדגם.
גם בתקשורת עלה האמון במידה משמעותית בהשוואה למדידת יוני, יהודים (אוקטובר - 39% לעומת יוני - 25%) וערבים (אוקטובר 34 - , יוני - 17.5%). העלייה באמון בתקשורת היא בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים): שמאל (אוקטובר - 61% , יוני - 48%); מרכז (אוקטובר - 56% יוני - 39%); ימין (אוקטובר - 27% , יוני - 15%).
נותנים אמון במוסדות המדינה השונים (%, יהודים)
בשני הסקרים בדקנו את עמדות הציבור על עצם ניהול המשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים ועיתויו. במדידה הנוכחית מצאנו עלייה קלה בדחיפות לפעול לשחרור החטופים, וירידה בשיעור מי שמעדיפים לדחות זאת לסיום הלחימה או פוסלים בכלל את האפשרות למשא ומתן כזה (%, כלל המדגם).
רוב המרואיינים היהודים סבורים כי אין להתחשב בסבל האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה כגורם בתכנון הלחימה, בעוד רוב המרואיינים הערבים סבורים כי יש להתחשב בכך. אם כי רוב בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) סבורים כי אין להתחשב בסבל האוכלוסייה האזרחית בעזה, שיעורו של רוב זה שונה מאוד (שמאל – 59%; מרכז – 83%; ימין – 90%).
היהודים חצויים בשאלה זו, כמחצית (48%) סבורים שצה"ל צריך לוודא שהפעולות הצבאיות אינן מפרות את חוקי וכללי המלחמה הבינלאומיים ו-46% לא מסכימים. בקרב הערבים יש הסכמה רבה שצה"ל צריך לוודא שהפעולות הצבאיות אינן מפרות את חוקי וכללי המלחמה הבינלאומיים (83%).
רוב גדול בשמאל (81%) ורוב במרכז (59%) מסכימים שיש לוודא שצה"ל לא מפר את חוקי המלחמה הבינלאומיים, לעומת מיעוט בימין (36.5%).
בהשוואה למדידה שנערכה בשנה שעברה, חלה ירידה בשיעור היהודים הסבורים כי צה"ל צריך לוודא שפעולותיו אינן מפרות את החוקים והכללים הבינלאומיים.
צה"ל צריך לוודא שהפעולות הצבאיות אינן מפרות את חוקי וכללי המלחמה הבינלאומיים (%, יהודים וערבים)
בסקר הנוכחי בדקנו כיצד הציבור מעריך את החוסן/יכולת העמידה של האזרחים, ומצאנו שרוב גדול מאוד העניק כאן ציונים גבוהים. ההבדלים בין המחנות הפוליטיים השונים (יהודים) בשאלה זו הם קטנים, אבל הפער בין יהודים לערבים גדול, אם כי בשני המקרים מדובר ברוב (יהודים 88.5%, ערבים 56%).
רוב המרואיינים (64%) חוששים לביטחון הפיזי שלהם או של בני משפחתם הקרובה (יהודים 63%; ערבים 69%). מיעוט מהחרדים (41%) ביטאו חשש זה, לעומת רוב ביתר הקבוצות במדגם היהודים.
רוב המרואיינים חוששים לביטחון הכלכלי שלהם או של בני משפחתם הקרובה (59%), כאשר ההבדלים בנושא זה בין יהודים (57%) לערבים (69%) גדולים מעט יותר. פילוח היהודים לפי מצבם התעסוקתי מעלה כי מידת החשש הרב ביותר היא של אלה שעבדו לפני המלחמה ולא עובדים כיום (69%), והנמוכה ביותר היא של אלה שממשיכים לעבוד במקום עבודתם, מחוץ לביתם, כמו לפני המלחמה (48.5%).
חוששים לעתיד ביטחונם בזמן הקרוב קרוב מבחינה פיזית וכלכלית (%, כלל המדגם)
למרות האירועים ב-7 באוקטובר, בציבור היהודי חלה עלייה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי עתידה של ישראל (65.5% לעומת 52% ביוני השנה). בציבור הערבי לא חל שינוי משמעותי – כאז כן כיום כ-36% בלבד הם אופטימיים לגבי עתידה של ישראל.
בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) כאחד חלה עלייה בשיעורי האופטימיים בשמאל כיום 41% בהשוואה ל-21% ביוני, במרכז 58% כיום בהשוואה ל- 42%, ובימין שהיה תמיד המחנה האופטימי ביותר 75% כיום בהשוואה ל-65% ביוני. (%, יהודים)
מחקר המלחמה בעזה (2) נערך ע"י מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 18-19/10/2023 רואיינו 507 איש ואשה בשפה העברית ו-103 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 4.04% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.