הותרת בית המשפט העליון ללא נשיא קבוע היא החלשה מכוונת של המערכת

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

כהונתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המסתיימת השבוע, מצדיקה סיכומים מזוויות רבות, כמו למשל סיכום פסיקתה בתחומים שונים, או עמידתה הנחושה בהגנה על מעמד הרשות השופטת. אולם, לצערי, בשעת החירום שבה אנו מצויים, פרישתה של הנשיאה חיות מטילה זרקור על עוד רשות, שהממשלה הובילה לכך שתיקלע במצב חירום לעמדת חולשה: הרשות השופטת.

מועד פרישתה השבוע של הנשיאה בהגיעה לגיל 70 היה ידוע מראש. אולם שר המשפטים לוין סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהביא למינוי נשיא חדש לבית המשפט העליון. שר המשפטים רוצה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים עוד לפני שיכנס אותה, ככל הנראה כדי להביא לבחירת נשיא בית משפט עליון שלא לפי עקרון הוותק (הסניוריטי – המנהג שעל פיו ממנים את נשיא העליון).

לפי חוק, אם נתפנה מקום נשיא בית המשפט העליון ונשיא חדש לא התחיל לכהן, ממלא המשנה לנשיאה את התפקידים המוטלים עליו ומשתמש בסמכויות הנתונות לנשיא. אין ספק שהמשנה לנשיאה כעת – השופט עוזי פוגלמן –  ימלא את התפקיד בצורה הטובה ביותר. עם זאת, חשוב לזכור שהוא צפוי לפרוש בעוד כשנה, והוא כבר הודיע בעבר שאינו מעוניין לכהן כנשיא העליון. בכל מקרה, התוצאה היא שבמקום שבראש הרשות השופטת יעמוד נשיא בית משפט עליון קבוע, עומד בראשו ממלא מקום זמני.

כבר לפני חודשים כתבתי כי ההחלטה של שר המשפטים לוין לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים היא שערורייתית (עתירה נגד החלטה זו הוגשה זה מכבר לבית המשפט העליון). זוהי החלטה שבגללה בתי המשפט עובדים בהרכבים חסרים, בשל שופטים שפרשו: בבית המשפט העליון מדובר בשתי שופטות שפורשות החודש – מתוך 15 (הנשיאה חיות והשופטת ענת ברון), אך גם שופטים מבתי משפט אחרים פרשו (עד סוף השנה צפויים להיות 54 תקנים פנויים של שופטים ורשמים). גם נציב תלונות הציבור על שופטים יפרוש בקרוב וללא כינוס הוועדה לבחירת שופטים, לא ניתן למנות נציב חדש.

החלטת שר המשפטים פוגעת עכשיו גם במשרת נשיא בית המשפט העליון. כהונת ממלא מקום זמני בראש בית המשפט העליון היא בעייתית בכל עת. נשיא בית המשפט העליון הוא לא רק שופט בעל סמכויות שיפוט חשובות וייחודיות. הוא גם המנהיג של הרשות השופטת, ותפקידו לייצגה כלפי חוץ ולהגן על מעמדה ועצמאותה. לא פחות חשוב מכך, לנשיא יש סמכויות בתחומי מנהל בתי המשפט בכלל, וניהול בית המשפט העליון בפרט. נושא משרה זמני יתקשה יותר – מתוקף זמניותו – לקבל החלטות משמעותיות בהנהגת הרשות השופטת מנושא משרה קבוע.

כהונת ממלא מקום בעת חירום היא בעייתית שבעתיים. מאז התקפת החמאס ב-7 באוקטובר עברה הרשות השופטת למתכונת חירום, בעקבות צו שפרסם שר המשפטים על דעת הנשיאה חיות. בעקבות מצב החירום שהודיע עליו שר המשפטים, הצטמצמה פעילות בתי המשפט ונדונים בהם רק הליכים דחופים, כגון הליכי מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ. אולם דווקא על רקע זה חשוב שתישאר הגישה של תושבי המדינה לבית המשפט העליון. חשוב שנשיא בית המשפט העליון יוכל להחליט, באופן בלתי תלוי בממשלה או בכל גורם אחר, אם עתירה מסוימת נגד הממשלה דחופה, אולי אפילו עתירה שקשורה לשעת החירום, ויש לשמוע אותה מיד. הממשלה קיבלה בשעת חירום זו סמכויות אדירות, ודווקא משום כך חשוב שיהיה גורם בלתי תלוי – בית המשפט העליון – שיכול להמשיך בבקרה עליה ולהגן כך על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

בדיוק כמו שעשו ביחס למערכת הביטחון, הממשלה ושר המשפטים הובילו בצעדיהם להחלשה של בית המשפט העליון, שנמצא בשעת חירום בהרכב חסר וללא נשיא קבוע – המוסמך, דרך אגב, גם למנות את חברי ועדת החקירה שצריכה לקום בתום המלחמה כדי לחקור את המחדלים שהובילו למתקפת הפתע.