סקר יולי 2023: רוב בציבור סבורים כי ישראל מצויה כיום במצב חירום
בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.
Photo by Marc Israel Sellem/POOL
- החודש, כמו במדידות האחרונות, מעט למעלה משליש בלבד מהציבור בישראל הם אופטימיים הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל הן לגבי עתיד הביטחון, כאשר בהשוואה למדידות העבר הירידה ההדרגתית בנושא הביטחון גדולה יותר.
- עם זאת, בעוד שבקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה רמת האופטימיות היא נמוכה בשני המובנים, הרי שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הרוב הם אופטימיים.
- גם מצב הרוח האישי של המרואיינים מתפלג באופן דומה – בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הרוב מדווחים על מצב רוח רע מכרגיל, שעה שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הרוב מדווחים על מצב רוח רגיל – לא טוב ולא רע מבדרך כלל.
- כצפוי, הפער בין שני הגושים בא לכדי ביטוי בולט מאוד גם בהערכת השפעת ביטול חוק עילת הסבירות – בעוד שרוב גדול מאוד של מצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים כי מדובר בחוק רע לישראל רוב, אם כי פחות גדול, בקרב מצבעי מפלגות הקואליציה סבורים שמדובר בחוק טוב למדינה.
- ועם זאת, רוב בקרב מצביעי שני הגושים היו מעדיפים שהייתה מושגת פשרה בטרם חקיקת החוק כדי לרכך אותו.
- על רקע זה אפשר להבין מדוע מנהיגי שני הגושים מקבלים ציונים רעים עבור התארגנותם לחקיקה זו. ואולם בעוד רוב מצביעי מפלגות הקואליציה נתנו להנהגתם ציונים טובים, למעלה ממחצית מצביעי מפלגות האופוזיציה נתנו להנהגתם דווקא ציונים רעים. כלומר, אי שביעות הרצון של מצביעי האופוזיציה מהנהגתם גבוהה בהרבה מאשר בקרב מצביעי הקואליציה.
- לשאלת אי ההתייצבות למילואים כמחאה על החקיקה: בשמאל הרוב סבורים שיש להכיל את עמדת הלא מתייצבים ולהבליג. לעומת זאת בימין השיעור הגבוה ביותר (לא רוב) סבורים שיש להעמידם לדין משמעתי - אך לא להדיחם משירות. המרכז מציג תוצאה המעידה על בלבול מסוים, על שיעור גבוה מאוד של מי שבחרו בתשובה "לא יודעים".
- בכלל המדגם, רוב המרואיינים סבורים כי מדינת ישראל נמצאת כיום במצב חירום. אבל כצפוי בעוד שתחושה זו היא דומיננטית באופוזיציה ובקבוצות המתנגדות למהלכי הממשלה, בקרב תומכיה תחושת החירום נמוכה בהרבה.
- בכלל המדגם, קצת פחות ממחצית מתנגדים לרעיון של ממשלת חירום בראשות בנימין נתניהו שבה מפלגות המרכז יחליפו את מפלגת הציונות הדתית, אבל שיעור לא נמוך בהרבה דווקא תומכים במהלך כזה.
- תוך חצי שנה חלה עלייה גדולה בשיעור הסבורים כי התנהלות המשטרה מול המחאה אינה טובה. עלייה זו חדה במיוחד במחנות השמאל והמרכז.
- רוב הציבור סבורים כי הממשלה תמשיך במהלכי החקיקה או מיד עם פתיחת מושב הכנסת הבא או שתאט אותם מעט, ורק מיעוט סבורים שהיא תצמצם את המהלך או תפסיק אותו בכלל.
- רוב גדול בשמאל ובמרכז סבורים כי המחאה תתחזק אם תהליכי החקיקה ימשיכו, לעומת מיעוט – אם כי גדול – הסבורים כך בימין.
- בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, הרוב אינם חוששים שאזהרות חברות האשראי להוריד את הדירוג של ישראל יפגע בהם כלכלית קשות. לעומת זאת, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הרוב חוששים מכך.
במידת האופטימיות בשני התחומים – עתיד הביטחון של ישראל ועתיד השלטון הדמוקרטי בה – חלו החודש עליות קטנות. ועם זאת, בשני המישורים מדובר עדיין רק במעט יותר משליש של אופטימיים. כלומר במיעוט בלבד. מבט לאחור מצביע על כך שמנובמבר 2022 שני הנושאים נמצאים פחות או יותר על אותו מישור, כשהם מתחלפים ביניהם – חודש אחד הראשון גבוה יותר וחודש אחר השני. אבל יש לדעת שבעבר (למעשה מתחילת המדידות באפריל 2019 אז התחלנו לשאול את שתי השאלות הללו), שיעור האופטימיים בנוגע לביטחון היה ברוב המקרים ככולם גבוה יותר, ולפיכך המצב העכשווי גרוע יותר במישור זה.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, ינואר 2022-יולי 2023 (%, כלל המדגם)
הפער החודש בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה בנושאים אלו הוא עצום: בקרב הראשונים יש רוב לאופטימיים בשני התחומים ובקרב האחרונים רק מיעוט זעום צופים לעתיד בתקווה. במילים אחרות, אין הסכמה מינימלית בין שני המחנות על תמונת העתיד הלאומי הן בתחום הביטחון הן בתחום הממשל.
אופטימיים לגבי עתיד הבטחון של ישראל ולגבי עתיד המשטר הדמוקרטי בה (%, כלל המדגם)
|
|
לגבי עתיד הביטחון של ישראל |
לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל |
|
מצביעי מפלגות הקואליציה |
60 |
69 |
|
מצביעי מפלגות האופוזיציה |
15 |
11 |
על רקע הממצאים הללו שאלנו: "מה מצב הרוח שלך בימים אלה?". בכלל המדגם מצאנו שתי קבוצות זהות בגודלן: מי שאמרו שמצב רוחם רגיל, לא טוב ולא רע מבדרך כלל, ומי שאמרו שמצב רוחם רע מהרגיל. רק מיעוט קטן ענו שמצב רוחם טוב מהרגיל. ושוב, מצאנו הבדל גדול מאוד בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה: בקרב הראשונים הרוב העידו שמצב רוחם רגיל, אבל בקרב האחרונים הרוב אמרו שמצב רוחם רע מהרגיל.
מצב הרוח האישי (%, כלל המדגם ולפי הצבעה)
פילוח מצב הרוח האישי לפי מחנות פוליטיים מראה שרוב בשמאל (75%) העידו כי מצב רוחם רע מהרגיל, במרכז קצת פחות ממחצית דיווחו כך (48.5%), אבל בימין רק למיעוט קטן מצב רוח רע מהרגיל (23%).
לאחר שעבר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות, בו תמכו כל חברי הקואליציה וכל חברי האופוזיציה נעדרו מההצבעה במחאה על החוק, שאלנו: "לדעתך, האם החוק לביטול עילת הסבירות הוא טוב או רע לדמוקרטיה הישראלית?". כשליש מהמרואיינים ציינו כי החוק טוב (35%) בעוד הרוב ציינו כי החוק לביטול עילת הסבירות רע לדמוקרטיה הישראלית (60.5%).
אבל הנתון המציג את עמדות כלל המרואיינים מסתיר יותר מאשר הוא חושף. מפילוחים שונים עולה כי בנוגע לביטול עילת הסבירות, מה שהוצג על ידי ראשי הקואליציה כסעיף לא מאוד מרכזי ב"רפורמה המשפטית", משקף שוב תפיסות עולם הפוכות וקרע עמוק בחברה הישראלית בנוגע לחוק זה: רוב גדול מאלה שהצביעו למפלגות הקואליציה סבורים כי החוק הוא חוק טוב, לעומת מיעוט אפסי ממצביעי מפלגות האופוזיציה שסבורים זאת. עוד נמצא כי למרות שמדובר במיעוט הן מהיהודים הן מערבים הפער בין שתי הקבוצות גדול מאוד; פערים גדולים יש גם בציבור היהודי בין הקבוצות השונות על הציר שבין חרדים לחילונים, כאשר רוב מוחלט מהחרדים חושבים שביטול עילת הסבירות זה דבר טוב לדמוקרטיה הישראלית, לעומת רוב מוחלט מהחילונים שחושבים בדיוק להיפך; הבדלים שונים נמצאו כמובן גם בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) – רוב של תומכים בימין לעומת מיעוט קטן במרכז וזעיר בשמאל.
החוק לביטול עילת הסבירות טוב (%, כלל המדגם)
שאלנו את המרואיינים: "האם לדעתך היה רצוי או לא היה רצוי שהקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות לפשרה מוסכמת לפני ההצבעה כדי לרכך את הצעת החוק שבסופו של דבר אושרה?" בכלל המדגם רוב של למעלה משני שלישים (68%) תמכו ברעיון הפשרה. מצאנו רוב ניכר לכך הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הן בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה. בקרב האחרונים שיעור המסכימים בצורך בפשרה מוסכמת היה גבוה יותר.
האם היה רצוי או לא רצוי שהקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות לפשרה מוסכמת לפני ההצבעה כדי לרכך את הצעת החוק שבסופו של דבר אושרה? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות 2022)
|
|
היה רצוי |
לא היה רצוי |
לא יודעים |
סה"כ |
|
מצביעי מפלגות הקואליציה |
62 |
29 |
9 |
100 |
|
מצביעי מפלגות האופוזיציה |
80 |
15 |
5 |
100 |
פילוח התשובות לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה כי מצביעי מפלגות המרכז, המחנה הממלכתי, ויש עתיד, מביעים את התמיכה הרבה ביותר בצורך בהגעה לפשרה מוסכמת בין הקואליציה לאופוזיציה. כמו כן יש תמיכה, אם כי מעט מועטה יותר, של קצת פחות משלושה רבעים מיתר מפלגות האופוזיציה. פערים נמצאו בין מפלגות הקואליציה השונות, כאשר בעוד שני שליש ממצביעי הליכוד תומכים ברעיון הפשרה וריכוך ההצעה שאושרה, בעוד רק מחצית ממצביעי ש"ס ומעט יותר ממצביעי הציונות הדתית תומכים ברעיון זה.
היה רצוי שהקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות לפשרה מוסכמת לפני ההצבעה כדי לרכך את הצעת החוק שבסופו של דבר אושרה (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות 2022)
שאלנו: "בשבוע שעבר נחקק בכנסת חוק ביטול עילת הסבירות, הלוקח מבית המשפט העליון את הסמכות לפסול החלטה של הממשלה בנימוק שאיננה סבירה באופן קיצוני. איזה ציון היית נותן על ההתארגנות וההצבעה לראשי הקואליציה ולראשי האופוזיציה "?. בכלל המדגם כמחצית נתנו לראשי הקואליציה ציון די רע ורע מאוד, ואילו הרוב נתנו ציונים אלה לראשי האופוזיציה. ואולם, רק כרבע ממצביעי מפלגות הקואליציה נתנו ציונים גרועים להנהגת הקואליציה, אבל בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה למעלה ממחצית נתנו ציונים כאלה להנהגתם הם! כלומר, בעוד בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה יש שביעות רצון מהנהגת הגוש, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה יש אי נחת רבה מאופן המארגנות הנהגת הגוש להצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות.
נתנו ציונים רעים על ההתארגנות וההצבעה לראשי הקואליציה ולראשי האופוזיציה? (%, כלל המדגם ולפי הצבעה בבחירות 2022)
נוכח הוויכוח הציבורי העז שהתנהל בנושא בשבועות האחרונים על התגובה הראויה להמשך המהלך החקיקתי של הממשלה שאלנו: "אם איש מילואים לא התייצב בפועל כשנקרא לשירות, כיצד על צה"ל להגיב?". בכלל המדגם הייתה רמה גבוהה ביותר של אי-ודאות (כחמישית מהמרואיינים), והשאר מתחלקים במידה די שווה בין שלוש אפשרויות שהוצגו בפניהם, כאשר אפשרות ההדחה משירות מקבלת את התמיכה הפחות חזקה משלושתן: לנקוט נגדו צעדים משמעתיים אך להשאירו בשירות (29%), להבליג ולהכיל את עמדתו (28%) או להדיח אותו מיידית משירות (21%).
כצפוי, יש הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים: בשמאל הרוב דוגלים בהכלה והבלגה, במרכז ניכר בלבול מסוים עם כשליש שענו שאינם יודעים אבל ההעדפה השכיחה היא הבלגה והכלה. בימין השיעור הגבוה ביותר – כמחצית – סבורים שיש לנקוט צעדים משמעתיים אבל לא להדיח משירות.
"אם איש מילואים לא התייצב בפועל כשנקרא לשירות, כיצד על צהל להגיב?" (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
|
|
לנקוט נגדו צעדים משמעתיים אך להשאירו בשירות |
להבליג ולהכיל את עמדתו |
להדיח אותו מיידית משירות |
לא יודעים |
|
שמאל |
16 |
58 |
9 |
16 |
|
מרכז |
19.5 |
35 |
13 |
32 |
|
ימין |
46 |
10 |
33 |
11 |
בחנו האם נוכח המתחים הגואים בין הקבוצות בחברה הישראלית, מאבחן הציבור הישראלי את המצב הנוכחי כמצב חירום. שאלנו: "יש הטוענים כי אנו במצב חירום בגלל המשבר הפנימי החמור, ושהמדינה על סף קריסה כלכלית, חברתית ופוליטית. באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם הערכה זו?".
רוב המרואיינים (58%) סבורים כי אכן מדינת ישראל נמצאת כיום במצב חירום, לעומת שליש בלבד הסבורים ההיפך. פילוחים דמוגרפיים חשפו שוב פערים תהומיים בראיית המציאות הנוכחית בין הקבוצות השונות בחברה: רוב מוחלט ממצביעי האופוזיציה סבורים כי ישראל ניצבת בפני מצב חירום לעומת פחות משליש מאלה שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה הסבורים כך. כן נמצאו הבדלים גדולים בין מפלגות הקואליציה השונות – פער קטן יותר בקרב מצביעי הליכוד בין הסבורים כי אנו במצב חירום (39%) לאלה שסבורים כי אנו לא במצב חירום (52%), לעומת פער גדול יותר אצל מצביעי הציונות הדתית (19% - מצב חירום, 77% - לא מצב חירום).
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים ולפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלים כצפוי הבדלים גדולים: רוב מוחלט מהשמאל (94%) ורוב גדול מהחילונים (78.5%) ציינו כי אנו במצב חירום, למול מיעוט קטן מהחרדים והדתיים (18.5%-19%) ומהימין (37%) שסבורים כך.
הן בקרב המרואיינים יהודים הן בקרב הערבים הרוב חושבים כי אנו כיום במצב חירום, אם כי רוב זה גדול בעליל בקרב הערבים.
מסכימים כי ישראל כיום במצב חירום (%, כלל המדגם)
על רקע תחושת החירום של ציבורים ניכרים בחברה, רצינו לדעת האם הפתרון הוא ממשלת חירום בראשות נתניהו, שבה יהיו חברות מפלגות המרכז, המחנה הממלכתי ויש עתיד, במקום מפלגת הציונות הדתית. קצת פחות ממחצית מתנגדים למהלך כזה (46%), שיעור לא קטן בהרבה דווקא תומך בו (39%). היתר – לא יודעים.
שאלה זו נשאלה פעמיים, לראשונה באמצע חודש יולי, לפני שנחקק סופית החוק לביטול עילת הסבירות ובפעם השנייה לאחר סיום הליך החקיקה. בין שתי המדידות נמצאו אמנם הבדלים קלים בלבד, אבל הבולטים שבהם הם הירידה של 6% בתמיכת מצביעי מפלגות הקואליציה בשינוי הרכב הממשלה, לעומת עלייה של 3% בתמיכת מצביעי מפלגות האופוזיציה ברעיון זה. כמו כן, בעוד שבקרב מצביעי יש עתיד לא חל שינוי בעמדה לגבי מהלך זה, הרי שאצל מצביעי מפלגת המחנה הממלכתי חלה עלייה משמעותית בשיעור התומכים בכניסה לממשלה.
תומכים בהקמת ממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו בה יהיו חברות המפלגות יש עתיד והמחנה הממלכתי במקום מפלגת הציונות הדתית (%, כלל המדגם)
מפילוח התמיכה או ההתנגדות להקמת ממשלת חירום עם ההסכמה או ההתנגדות להגדרת המצב הנוכחי כמצב חירום עולה כי כמעט מחצית (47%) ממי שמגדירים את המצב הנוכחי כמצב חירום גם תומכים בהקמת ממשלת חירום לאומית, לעומת רק כרבע (27%) מאלה שסבורים כי המצב הנוכחי אינו מצב חירום.
מראשיתה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית בינואר תפקוד המשטרה נמצא במרכז תשומת הלב הציבורית. חזרנו הפעם על שאלה ששאלנו בחודש מרץ: "על סולם שבין 1=גרוע ו-5= מצוין, איזה ציון היית נותן למשטרה על תפקודה באירועי המחאה בחודשים האחרונים?". בכלל המדגם תוך ארבעה חודשים גדל משמעותית שיעור הסבורים כי תפקוד המשטרה אינו טוב.
ציון למשטרה על תפקודה באירועי המחאה, מרץ ויולי 2023 (%, כלל המדגם)
העמדות כלפי תפקוד המשטרה מתחדדות בפילוח לפי המחנות הפוליטיים (יהודים): במרץ רק 10% ממחנה השמאל הגדירו את תפקוד המשטרה כלא טוב או גרוע, וכיום מדובר על רוב גדול של 62%; במרכז הוכפל שיעור הסבורים כך, אך עדיין מדובר במיעוט, ובימין לא חל שינוי משמעותי.
ציון לא טוב/ גרוע למשטרה על תפקודה באירועי המחאה, מרץ ויולי 2023 (%, יהודים)
שאלנו: "מה לדעתך תעשה הממשלה עכשיו בנוגע לתוכנית החקיקה שהובילו לוין ורוטמן?". התשובה הנפוצה, שליש מהמרואיינים, היא שהממשלה תמשיך בחקיקה מיד עם פתיחת מושב הכנסת הבא, שיעור דומה (31.5%) סבורים כי הממשלה תמשיך בחקיקה, רק תעשה זאת בקצב איטי יותר. 13% ציינו כי הממשלה תקפיא את החקיקה לתקופה קצובה, ורק מיעוט זעום (4%) סבורים כי הממשלה תגנוז את המשך החקיקה .
מה תעשה הממשלה בנוגע לרפורמה המשפטית? (%, כלל המדגם)
פילוח התשובות לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה את החשש, שלא לומר החשדנות, של מצביעי מפלגות האופוזיציה – כמעט מחציתם (45%) סבורים כי מיד עם תחילת המושב הבא של הכנסת תמשך החקיקה של חוקי ה"רפורמה המשפטית", ורק 14% מהם ציינו כי החוקים יוקפאו לחצי שנה עד שנה או שייגנזו. מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה היא כי החקיקה תמשך אך בקצב איטי יותר, ופחות מרבע (23%) ציינו כי החקיקה תימשך מיד עם פתיחת המושב הבא של הכנסת.
מה תעשה הממשלה בנוגע ל"רפורמה המשפטית"? (%, כלל המדגם)
שאלנו מה, לדעת הציבור, יהיה עתידה של המחאה נגד ה"רפורמה המשפטית". רוב המרואיינים ציינו כי המחאה תתחזק (56%) בעוד שיעור הסבורים כי היא תיחלש הוא קטן (28%). בתשובות לשאלה זו בולטות תשובות הקצה – שליש ציינו כי להערכתם המחאה תתחזק מאוד לעומת 8% בלבד שציינו כי היא תיחלש מאוד.
מה לדעתך יקרה למחאה נגד הרפורמה המשפטית? (%, כלל המדגם)
פילוח עמדות המרואיינים היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי רוב גדול (87%) מהשמאל סבורים כי המחאה תתחזק (מתוכם – 59% תתחזק מאוד), שני שלישים מהמרכז סבורים זאת (65.5%), למול מיעוט, גם אם גדול, מהימין שציינו כי להערכתם המחאה תתחזק (45%).
ממבט על עמדות מצביעי המפלגות עולה כי רוב גדול מאוד ממצביעי רע"ם, העבודה ויש עתיד סבורים כי המחאה תתחזק, וכן כשלושה רבעים ממצביעי ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. מנגד, פחות משליש ממצביעי המפלגות החרדיות והציונות הדתית סבורים כי המחאה תתחזק. מצביעי הליכוד חלוקים בעמדותיהם – 46% סבורים כי המחאה תתחזק בעוד 36% ציינו כי לדעתם המחאה דווקא תיחלש, והיתר (18%) ציינו כי אינם יודעים.
סבורים שהמחאה נגד ה"רפורמה המשפטית" תתחזק (%, כלל המדגם)
על רקע אזהרות הדירוג שקיבלה כלכלת ישראל מכמה סוכנויות דירוג הכלכלי מהגדולות בעולם, שאלנו: "להערכתך, באיזה אופן האזהרות של סוכנויות הדירוג הכלכלי, דוגמת מוּדִיס, יפגעו בכלכלה הישראלית כך שגם מצבך הכלכלי האישי ייפגע?".
כמחצית מהמרואיינים סבורים כי עקב ה"רפורמה המשפטית" תיפגע כלכלת ישראל, דבר אשר יפגע במצבם הכלכלי האישי: מעל שליש (35%) סבורים כי הפגיעה תהיה די רבה או רבה מאוד ועוד 14% שהפגיעה תהיה בינונית (סך הכול 49%). 15% סבורים שמצבם הכלכלי ייפגע במידה מעטה בלבד ו-22% שקידום הרפורמה המשפטית לא ייפגע כלל במצבם הכלכלי האישי (סך הכול 37%).
מצאנו כי גם העמדות כלפי הפגיעה הכלכלית האפשרית של החקיקה קשורות קשר הדוק למיקומו של המשיב על המפה הפוליטית: בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה ביותר היא כי מצבם הכלכלי כלל לא ישתנה (42.5%), עוד חמישית ציינו כי הפגיעה הכלכלית תהיה מועטה, ורק כ-10% מהם סבורים כי הפגיעה תהיה רבה. מנגד, רוב (59%) מי שהצביעו לאחת ממפלגות האופוזיציה סבורים כי בעקבות הרפורמה המשפטית מצבם הכלכלי ייפגע במידה רבה, ורק 4% ציינו כי מצבם הכלכלי לא ייפגע כלל.
באיזה אופן האזהרות של סוכנויות הדירוג הכלכלי יפגעו בכלכלה הישראלית כך שגם מצבך הכלכלי האישי ייפגע? (%, כלל המדגם)
עוד נמצא כי מעל שני שליש מהמרואיינים הערבים (68%) סבורים כי מצבם הכלכלי האישי ייפגע במידה די רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 28% מהיהודים הסבורים כך.
מדד הקול הישראל יולי 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/7-1/8/2023 רואיינו 615 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.