כחלופה לחוק הפטור המסתמן יש להציב יעדי גיוס, להוריד את גיל הפטור ולייצר תמריצים לשילוב חרדים בתעסוקה
כדי למנוע קריסה ביטחונית וכלכלית ולצמצם את אי השוויון בין החרדים לציבור הכללי על הממשלה לדאוג להוקרת כלל המשרתים בצה"ל, להתעקש על לימודי ליבה כתנאי לתקצוב מוסדות חינוך ולעצור סבסוד לאלה שנשארים בישיבה עד גיל מבוגר. כל הסדר שלא יחזק את השתלבות החרדים יוביל להמשך התפוררות החברה בישראל.
Photo by Alex Lerner/Shutterstock
כמה נקודות על צבא העם ועל שוויון:
אחוז הגיוס של גברים לצה"ל עמד בשנת 2021 על כ-70% בלבד מבין חייבי הגיוס. זוהי ירידה משמעותית מאז שנת 2000, אז עמד אחוז הגיוס של גברים על כ-80% .
מבט מעמיק מראה שהמוטיבציה להתגייס לא השתנתה. אולי להיפך. בוגרי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי עדיין מתגייסים בשיעורים גבוהים מאוד, המגיעים ליותר מ-90%.
אז מה כן קרה?
הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, שברובה הגדול איננה משתלבת בצבא, משפיע על אחוז הגיוס הכללי וגורם לירידה.
אם המגמה הזו תמשיך, בשנת 2050 יצנח שיעור המתגייסים ל-41% בלבד מבין כלל חייבי הגיוס. במקרה כזה, סביר להניח שנראה גם משרתים פוטנציאליים רבים המסרבים להתייצב לשירות, וישראל תתקשה לשמור על רמת כשירות ביטחונית נדרשת.
אי השוויון בין האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הכללית לא עוצר בצבא. אחוז ההשתתפות של גברים חרדים בשוק התעסוקה תקוע סביב 50% כבר מספר שנים, וגם הגברים היוצאים לשוק העבודה משתכרים הרבה פחות מגברים שאינם חרדים. הסיבה המרכזית לכך היא שהם פחות מיומנים ומועסקים במשרות חלקיות בתחומים שלא דורשים מיומנות גבוהה.
נתונים אלה גורמים לכך שהחרדים משלמים פחות מיסים, מקבלים מהמדינה יותר תשלומי העברה בדמות הנחות בארנונה או בשירותים אחרים, ולמדינה נשארים פחות משאבים להשקעה בתשתיות ובשירותים ציבוריים!
אז מה עושים כדי להימנע מקריסה ביטחונית וכלכלית וכדי לצמצם את אי השוויון?
עלינו לנקוט באופן מיידי שלושה צעדים דחופים במסגרת חוק הגיוס והתאמות בתקציב המדינה שיאושר בקרוב:
בחוק הגיוס שיובא לכנסת:
- יש להציב יעדי גיוס שאפתניים שיעלו בתהליך הדרגתי: למסלולי שירות משמעותי בצבא או בשירות האזרחי.
- יש להוקיר את כלל המשרתים, לקצר את שירות החובה ולהעניק להם הטבות משמעותיות בעת שירותם.
- יש להוריד את גיל הפטור – כדי לשחרר לשוק העבודה צעירים חרדים שלא התגייסו בגיל שעדיין מאפשר להם להשתלב בתעסוקה איכותית ולהרוויח!
בתקציב המדינה:
- בהיבט התקציבי יש לתת כלים אמיתיים ולייצר תמריצים שיבטיחו עמידה ביעדי השתלבות בתעסוקה:
- להתעקש על לימודי ליבה כתנאי לתקצוב מוסדות חינוך.
- להפסיק לסבסד ולשלם מלגות תמיכה למי שבוחר להישאר בישיבה עד גיל מבוגר.
- לתמוך כלכלית במשפחות רק כאשר שני בני הזוג מחויבים להשתלבות בעבודה וממצים את כושר ההשתכרות.
מילת המפתח צריכה להיות: השתלבות! אנחנו חיים פה ביחד.
כל הסדר שלא יחזק את הערבות ההדדית הזו – יוביל להתפוררות המרקם החברתי הישראלי העדין.
עלינו לכתוב ביחד חוזה חברתי חדש.