הציבור היהודי חלוק ביחס לאי-התייצבות משרתי מילואים לאימונים, אך מתנגד לסירוב להתייצב בעת לחימה

40% מהנשאלים סבורים שיש לנקוט הליכים משפטיים נגד משרתים שלא מתייצבים למילואים. 71% מהנשאלים שהשתתפו במחאה הציבורית סבורים כי ביכולתה להשפיע על קידום יוזמות החקיקה של הממשלה.

Photo by Avshalom Sassoni/Flash90

סקר שהוצג ב-2 באפריל 2023 בכנס "מתייצבים לדגל", שעסק במחאת משרתי המילואים מן החודשים האחרונים בתגובה ליוזמות החקיקה של הממשלה, בחן את עמדות הציבור ביחס לביטויים שונים של מחאה בהקשר של השירות הצבאי, הן של משרתי חובה והן של משרתי מילואים.

בין ממצאי הסקר:

משרתי חובה

24.5% מכלל הנשאלים סבורים כי מותר למשרתי החובה לסרב לשרת בשטחים, לעומת 61.5% הסבורים שצעד זה אסור. בחלוקה לפי השקפה פוליטית, 18% ו-21% מקרב אלה שמגדירים את עצמם במרכז ובימין (בהתאמה) סברו כי מותר למשרתי החובה לסרב לשרת בשטחים, ו-47% מקרב השמאל סברו כך. 26% מכלל המדגם סבורים כי מותר למשרתי החובה לסרב להשתתף בפעולה צבאית הנוגדת את מצפונו של החייל, ואחוז דומה סוברים כי למועמדים לשירות חובה מותר לסרב להתגייס מנימוקים דתיים או פציפיסטיים.

סבורים שמותר למשרתי החובה לבצע את כל אחת מהפעולות הבאות: (%, יהודים)

 

	ימין	מרכז	שמאל
לסרב להתגייס לצה"ל בשל התנגדות עקרונית לשירות צבאי (פציפיזם/ נימוק דתי)	26	18	39
לסרב להשתתף בפעולה צבאית הנוגדת את מצפונו של החייל	21.5	24	46
נכונות להתגייס אבל סירוב לשרת בשטחים	21	18	47

משרתי מילואים

מכלל הנשאלים, 29% סבורים כי מותר למשרתי המילואים לסרב להתנדב לשירות במערך המבצעי (דוגמת טייסים) לעומת 59% הסבורים שצעד זה פסול; 24% סבורים כי מותר להם לסרב להתייצב לאימון שגרתי, ו-11% סבורים כי מותר להצהיר שלא יתייצבו לצו 8. בחלוקה לפי השקפה פוליטית, רוב מהמגדירים עצמם שמאל (56%) סבורים כי מותר למשרתי המילואים לסרב להתנדב לשירות במערך המבצעי (דוגמת טייסים), לעומת 37% מהמרכז ו-17% בימין. כמחצית מהשמאל (51%) ושליש מהמרכז (32.5%) סבורים כי מותר למשרתי מילואים לסרב להתייצב לאימון שגרתי, לעומת 13% בימין. הלגיטימיות בין כל הקבוצות הפוליטיות לסירוב להתייצב לצו 8 בעת חירום היא הנמוכה ביותר: 26% בשמאל, 13.5% במרכז ו-6% בלבד בימין.

סבורים שמותר למשרתי המילואים לפעול בדרכים הבאות במחאה על שינויי החקיקה שמקדמת הממשלה: (%, יהודים)

 

	ימין	מרכז	שמאל
לסרב להתנדב לשירות שהוא חלק מהמערך המבצעי (טייסים למשל)	17	37	56
לסרב להתייצב לאימון שגרתי	13	32.5	51
להצהיר שלא יתייצבו לצו 8	6	13.5	26

 
מה צריכה להיות תגובת צה"ל

אם משרת המילואים הודיע שלא יתייצב לשירות, השיעור הגבוה ביותר (46%) מהנשאלים סבורים כי יש לקיים שיחה של מפקדיו עמו על מנת לשכנעו להגיע, 27% סבורים כי יש להדיחו מיד ו-13% סבורים כי יש להבליג ולהכיל את עמדתו. האחוזים הגבוהים ביותר בקרב הנשאלים בימין, מרכז ושמאל, סבורים כי תגובת צה"ל צריכה להיות שיחה עם המפקדים על מנת לשכנע את משרת המילואים להתייצב בכל זאת לשירות (41.5%, 55% ו-45% בהתאמה).

אם איש המילואים הודיע שאם ייקרא – לא יתייצב לשירות

 

	להדיח מיידית משירות מילואים	שיחה עם המפקדים, כדי לשכנע להגיע לשירות כשייקרא	להבליג ולהכיל את עמדתו
ימין	39	41.5	8
מרכז	14	55	15
שמאל	11.5	45	29
לקחו חלק במחאה	8	52.5	31
לא לקחו חלק במחאה	33	44	8

 

במידה ומשרת המילואים לא התייצב בפועל למילואים, 40% סבורים כי יש לנקוט נגדו הליכים משפטיים (משמעתי ופלילי), 20% סבורים כי יש להדיחו ו-23% סבורים כי יש להבליג ולהכיל את עמדתו. בחלוקה לפי השקפה פוליטית, בימין 51% סבורים כי יש לנקוט הליכים משפטיים, 24% סבורים שיש להדיח ו-10.5% סבורים כי יש להבליג. במרכז 29% סבורים כי יש לנקוט הליכים משפטיים, 15% סבורים שיש להדיח ו-33% סבורים כי יש להבליג. בשמאל 17% סבורים כי יש לנקוט הליכים משפטיים, 12% סבורים שיש להדיח ו-51% סבורים כי יש להבליג.

אם איש המילואים לא התייצב בפועל לשירות מילואים

	לנקוט הליכים משפטיים (משמעתיים ופליליים)	להדיח משירות מילואים	להבליג ולהכיל את עמדתו
ימין	51	24	10.5
מרכז	29	15	33
שמאל	17	12	51
לקחו חלק במחאה	14	11.5	54
לא לקחו חלק במחאה	47	22	14

 

השפעת מחאת המילואימניקים כשלעצמה על הממשלה

מבין הנשאלים שלקחו חלק במחאה הציבורית, 71% סבורים כי מחאת המילואימניקים כשלעצמה יכולה להשפיע על קידום שינויי החקיקה על ידי הממשלה. מבין מי שלא לקחו חלק במחאה הציבורית, 54.5% סבורים כי המחאה יכולה להשפיע במידה די מועטה או לא בכלל על קידום שינויי החקיקה על ידי הממשלה. בהתייחס לכלל הנשאלים, 39% מהנשאלים סבורים כי למחאת משרתי המילואים כשלעצמה יכולה להיות השפעה על צעדי הממשלה בהשוואה ל-47.5% מהנשאלים הסבורים כי למחאת משרתי המילואים כשלעצמה לא תהיה השפעה ניכרת על שינוי החקיקה על ידי הממשלה.

עד כמה מחאת אנשי המילואים כשלעצמה יכולה להשפיע על הממשלה בנוגע לתכנית שינויי החקיקה שהיא מקדמת? (%, יהודים)

 

סיכוי למחאה הפוכה באם לא תקודם החקיקה או תרוכך

52% מכלל המשיבים סבורים כי אם החקיקה תרוכך או לא תקודם, הסיכויים למחאה דומה מצד משרתי מילואים תומכי החקיקה נמוכים או נמוכים מאוד. 28% סבורים כי הסיכויים למחאה כזאת גבוהים ו-20% לא יודעים. בחלוקה לפי השקפה פוליטית, 30% בימין סבורים כי הסיכויים למחאה של תומכי הממשלה גבוהים, 24% במרכז ו-31% בשמאל.

"בחודשים האחרונים, מאז החלה הממשלה לקדם יוזמות חקיקה ביחס למערכת המשפט וסדרי המשטר בישראל, בלט קולם של משרתים במערך המילואים בצה"ל בהתנגדות ליוזמות אלה", אמר ד"ר ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון ויוזם הכנס, "מאבקם של משרתי המילואים מעורר הדים רבים במערכת הפוליטית ובשיח הציבורי והתקשורתי בישראל. המצדדים במאבק זה מנמקים את עמדתם, בין היתר, בהפרת החוזה שבין המשרתים לבין המשרתים; המתנגדים לו רואים בכך סרבנות אזרחית בלתי-לגיטימית, תוך גרירת צה"ל לקלחת הפוליטית וניצול התפקיד הצבאי כדי לגרוף יתרונות בזירה הציבורית והפוליטית".

לדבריו, "ממצאי הסקר חושפים את גודל האתגר שבפני החברה בישראל ובפני צה"ל, שכן הם מלמדים שחלקים בלתי מבוטלים בציבור רואים בהחלטה שלא להתייצב לשירות הצבאי או לסרב לבצע משימה בשל התנגדות מצפונית כלי מחאה לגיטימי של משרתי המילואים, ואפילו של המשרתים בסדיר. המאמצים להותיר את צה"ל מחוץ לפוליטיקה ואת הפוליטיקה מחוץ לצה"ל מובנים, אבל כפי שלמדנו גם בעבר, לרבות בהקשר של מלחמת לבנון הראשונה וההתנתקות, זה אתגר גדול, אולי בלתי אפשרי, במודל 'צבא העם'".

---

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות והמרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-30/3/2023 רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.69% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il