ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | תקציב דו-שנתי
החזרה לתקציב דו-שנתי תמשיך לפגוע באפקטיביות של פיקוח האופוזיציה על הממשלה. אם תיעשה בתיקון לחוק יסוד עלולה להיווצר סתירה עם פסיקת בג"ץ.
Photo by ArieStudio/Shutterstock
הליך אישור התקציב על ידי הכנסת הוא אחת מהדרכים המרכזיות שבהן הכנסת מפקחת על הממשלה. אם הממשלה לא מצליחה לאשר תקציב שנתי, הדבר מוביל לפיזור הכנסת. בחוק יסוד: משק המדינה נקבע הכלל החוקתי שלפיו התקציב הוא חד-שנתי. הממשלה זקוקה לאמון הכנסת באישור התקציב על מנת להמשיך לכהן. ברוב המוחלט של מדינות העולם, התקציב הוא שנתי.
החל משנת 2009, ממשלות נתניהו השתמשו במנגנון של תקציב דו-שנתי. מטעמים שונים, תוקן חוק היסוד באמצעות הוראת שעה. בעקבות זאת, במספר פסקי דין, ביקר בית המשפט העליון את הפרקטיקה של הארכת התקציב לשנתיים. בפסיקתו נקבע כי תיקון חוק יסוד: משק המדינה בהוראת שעה כדי לקבוע תקציב דו-שנתי הוא פרקטיקה פסולה שלא נכון להמשיך ולהשתמש בה. בפרשה האחרונה שבה עסק בג"ץ בנושא נקבע במפורש כי "אין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד-שנתי על דרך הוראת שעה; וככל שכך ייעשה, צפוי הוא לביטול" (בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי נ' כנסת ישראל (2017)).
ההצהרה שבסעיף 6 להסכם הקואליציוני על חזרה לתקציב דו-שנתי, תוביל להמשך הפגיעה ביכולת האפקטיבית של האופוזיציה הפרלמנטרית לפקח על הממשלה ולהעמיד את מדיניותה למבחן הדמוקרטי. אם הדבר ייעשה באמצעות תיקון לחוק היסוד בהוראת שעה, הדבר יסתור את פסיקת בג"ץ בנושא, אשר שללה את האפשרות לעשות זאת. במקרה כזה, תכונן הוראת שעה המנוגדת לדין שדינה להתבטל.