דן שכטמן: הנשיאות בישראל כאתגר יחודי

מאמרו של חתן פרס נובל ומועמד לנשיאות המדינה פרופ' דן שכטמן, כחלק מפרויקט הבחירות לנשיאות של אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מיד עם הקמתה קלטה מדינת ישראל הצעירה עלייה מכל קצוות תבל, וככל הידוע בהיסטוריה המודרנית, באחוזים הגבוהים ביותר יחסית לגודל אוכלוסייה. בפועל אנו עדים לאחד הפלאים בתולדות האנושות - שיבה למולדת לאחר שנות גלות ארוכות וקשות, תחיית השפה העברית ובניית מדינת מופת דמוקרטית, מצליחה ופורחת למרות כל האילוצים הסביבתיים.

ברור כי מסורת של תרבות הלימודים , היוזמה והיצירתיות, משולבת במנהיגות עם חזון , עבודה קשה וההכרח להיות עצמאיים בסביבה חסרת יציבות, היא שהביאה אותנו להישגים אלה.

הנשיאות בישראל כאתגר

תפקידי הנשיא הם ראשית כל קיום ההתחייבויות בהתאם לחוק הנשיאות.  כל נשיא מוסיף כמובן את ההיבטים  שלו  הנובעים מכישוריו, הרקע והניסיון שלו, השקפת  עולמו וחזונו. חשוב מאד שאזרחי המדינה יהיו גאים בנשיאם ושיהדות  התפוצות  ואומות העולם יראו בו סמל המיצג את מדינת ישראל, הישגיה  וערכיה.

אם אבחר אני רואה את תפקיד הנשיא כמשרת אזרחי המדינה, נשיא של כולם, עם רצון ויכולת להקשיב וללמוד. אעודד את המאחד והמשותף ולא את המפלג, תוך ניצול העובדה שאינני בא מרקע  פוליטי ואין לי מחויבויות לאדם או לקבוצה כלשהי.

דעותיי גובשו על בסיס המורשת, המסורת והערכים שלנו כולל דוגמא האישית שקיבלתי בבית סבי, איש העלייה השנייה, מבוני הארץ וממחדשי השפה העברית.

לאור האתגרים ושיטת הממשל הקואליציונית מתואר התפקיד של ראש ממשלה בישראל כקשה והמאתגר בעולם. לכן אני רואה בתפקיד הנשיא גם תמיכה וסיוע לממשלת ישראל והעומד בראשה. נשיא המדינה צריך להיות קשוב מאד לרחשי הציבור, להתייחס אליהם ולקדם נושאים הנוגעים לעתידה של המדינה. אנו חייבים  לעודד חשיבה חדשה ומתקדמת לא רק בנושאי מדע וטכנולוגיה אלא בתחומים רבים אחרים כי אין מתחרה לחשיבה יוזמת ויצירתית בתנאי שתהיה עניינית, יסודית, רצינית, שקופה ומשתפת.

אתגרי ההמשך

עדיין נותרו אתגרי ענק וביניהם עידוד המשותף והמאחד תוך מתן כבוד למסורת ולתרבות שליוו כל קהילה וקהילה לאורך דורות רבים. ראשוני האתגרים כוללים תמיכה בקיום החיים כלומר בריאות ובטחון פנימי וחיצוני, וכן תרומה לאיכות החיים ולהקטנת הפערים בחברה כולל סיכוי לשילוב בעבודה המכבדת את בעליה, ושמירה על זכויות וחובות של כל האזרחים.

בעת האחרונה מתרחשות בעולם התפתחויות עצומות, עידן המידע קפץ מספר מדרגות וקצב השינוי הטכנולוגי על משמעותו החינוכית והתרבותית הולך וגובר. מסתבר כי השינוי הוא המצב היציב בעת הזו ומי שלא יתאים את עצמו לשינויים ימצא את עצמו מחוץ לחברה העובדת.

התקשורת לסוגיה הפכה נגישה אף לצעירים ביותר וחלקה מנוצל לרעה ולהשפעה תרבותית שלילית. במקום  יסודיות , אחריות, עומק תרבותי, עושר השפה ושיח יסודי מקבלים את ההיפך. לכך גם השפעה רחבה  על החינוך, על חוסר דפוסי התנהגות תרבותית ואי כיבוד הזולת.

מוטלת עלינו האחריות ליצור במדינה חיי כבוד, חיים ערכיים ומוסריים, חיים  של שיפור מתמיד כערך מהותי. היעד הוא שישראל תהיה בין הראשונות בתוצר לנפש, באיכות החיים, ותהווה מקום שטוב ונעים לחיות ולגדול בו תוך קיום חברה מתקדמת.

במקביל עלינו להילחם בהסתה הגוברת נגד ישראל ובפעילות העוינת נגדה המתבטאת בחרמות  ודה- לגיטימציה.

ואולם עתידנו תלוי בחינוך ובהשכלה שנשכיל להעניק לצעירים.

פרופ' אלברט איינשטיין מצוטט כמי שאמר כי העיקר הוא החינוך, ובחינוך - הדוגמא האישית!
בניגוד להשכלה אשר בארץ מנסים לשפרה בדרכים שונות כדי שנעמוד באופן מוצלח יותר במבחני פיזה ואחרים, אין מספיק תשומת לב לחינוך. זה החינוך האמור להפוך ילדים ובוגרים לאזרחים המכבדים את זכויות הזולת, בעלי דפוסי התנהגות המקובלים בעולם, שהאלימות המילולית והפיזית מהם והלאה, וביניהם הרבה צעירים שיהוו דוגמה - מנהיגים חברתיים, כמאמר פרקי אבות "במקום בו אין אנשים השתדל להיות איש".  החינוך ישפר מאד את איכות החיים בארץ.

ההשכלה היא הגורם העיקרי, אם לא הבלעדי להצלחה כלכלית. מחקרי מכון טאוב מצביעים על הקשר ההדוק בין השכלה, שכר ושיעור התעסוקה. על שני האחרונים אין כמעט השפעה של מגדר או דת.  ולכן, השכלה על תיכונית או מקצועית ברמה גבוהה חשובה לא רק לפרט אלא לחברה כולה. חשיבות מיוחדת יש להשכלה המדעית וההנדסית. את החשיפה ליופיו של המדע ושל הכרת העולם הסובב אותנו יש להתחיל להנחיל לצעירים ביותר. בשנתיים האחרונות יזמתי שתי תכניות כאלה, התכנית הראשונה מבוצעת בגני ילדים בעיר חיפה בה מלמדים מדע בשיתוף פעולה עם מחלקת החינוך של העיריה ועם משרד החינוך. ברור שלא כולם יהיו מדענים או מהנדסים אבל חינוך מדעי ובו ניסויים, תרגילים ופרויקטים כולל בחובו הרבה מאד נגזרות חינוכיות נוספות שיהיו למטענם האישי ושימשיכו להתפתח אצל הצעירים ככל שימשיכו ללמוד בכיוון זה. אציג כאן רק חלק מהם ויש רבים אחרים: סקרנות, הקשבה, עבודת צוות, יחסי אנוש, למידה תוך טעיה. אחריות, הסקת מסקנות, יכולת ביטוי, יכולת סיכום קצר בכתב ובע"פ, למידה מהזולת, בקשת עצה ועזרה, קיום יותר מדרך אחת לפתרון בעיה, חשיבה דמוקרטית, כבוד לאחראי משימה ,פתיחות, שקיפות יוזמה ויצירתיות וכו' תכנית זו מבוצעת זו השנה השנייה ואני מקווה שהיא תתרחב לגני ילדים רבים אחרים.

התכנית השנייה היא פעילות שיזמתי בשנה האחרונה ונעשית עם ערוץ הטלוויזיה החינוכית בה אני מלמד מדע לילדים בכיתה א'. הסדרה נקראת "להיות מדען עם פרופסור דן" והיא משודרת שלש פעמים ביום, כל יום. יש בה כבר 10 תכניות בפיזיקה, ויהיו עוד כמספר הזה תכניות במדעי כדור הארץ ובביולוגיה.

כנשיא  אקדיש מאמץ מתמשך לשיפור חינוך הנוער החל מגיל צעיר, להשכלה רחבה ועמוקה לכל, עם דגש על חינוך מדעי וטכנולוגי, על תרבות האדיבות וכיבוד הזולת, על אהבת העברית האדם והארץ, על השכלה בנושאים הומניסטיים וערכיים ועל לכידות חברתית.

בהכירנו את מקורות הצטיינותנו ואת ההובלה המוכחת באמצעות פרויקטים לאומיים עלינו להציב את האתגר הלאומי הבא. אתגר של הצטיינות ברמת-על בהשכלה שיאחד את כולנו, את משאבינו ואת מיטב מוחותינו – בארץ ומחוצה לה, כדי לשדרג עוד יותר את מיצובה המצטיין של ישראל כמובילה בעולם.

חזון זה מציב כשלב ראשון את האתגר של שדרוג המצוינות המדעית בשני תחומי מפתח בהם יש לנו יתרון ומומחיות - הביוטכנולוגיה ומקורות המזון. אלה התחומים הצפויים לצמיחה המהירה ביותר, וישראל יכולה וצריכה להוביל בהן במו"פ וגם בפיתוחים ויישומים תעשייתיים ומסחריים.

כדי לממש חזון זה יש להקים בצפון הארץ מוקד מחקר ומצוינות בתחומי הביוטכנולוגיה שיהיה מבוסס על הידע המקומי הרב ועל שלוחת אוניברסיטה מובילה בתחום, סביבה מרכז מחקר אזרחי גדול, מצויד כהלכה, ואלה יהוו אבן שואבת לחממות, חברות הזנק ותעשיה הניזונים מפירות המחקר. תהה זו תשתית מחקרית ותעשייתית היוצרת מאות ואף אלפי מקומות עבודה בשלל מקצועות. בדרום הארץ יוקם מרכז מחקר ופיתוח אזרחי דומה שיתמקד בייצור מזון, בתנאי מדבר, יהיה מבוסס שלוחת אוניברסיטה, מרכז מחקר אזרחי משוכלל וידע מקומי רב בדומה למרכז המחקר האזרחי הצפוני. ייצור מזון בתנאים של מדבר הוא אתגר בו אנו מובילים בעולם וחשוב להפוך ידע זה למקור ידע עולמי. שני מרכזים אלה ישדרגו את מעמדה המחקרי והתעשייתי של ישראל בעולם ויעודדו שגשוג כלכלי וצמיחה לאומית. צמיחה בתוצר הלאומי שלנו  תביא  שיפור בכל תחומי חיינו - חינוך, בריאות, תעסוקה ותשתיות. אנו מייצרים בתחילה מאות מקומות עבודה איכותיים שבתורם יביאו עוד ועוד משרות.

מרכזי המחקר האזרחיים המוצעים יהוו אבן שואבת והזדמנות למיטב חוקרינו להיות בחזית המחקר והתעשייה. זו תהיה הזדמנות לאנשי מקצוע ומשכילים בכל שדרות החברה ומכל גווניה נגישות למיטב התשתיות ובאפשרות להיות חלק מהאתגר הישראלי. כך תיווצר גם הזדמנות להחזיר את מיטב החוקרים ואנשי המקצוע הישראלים מחו"ל ולהציע להם שלל הזדמנויות, ההולמות את כישוריהם והמאתגרות אותם  מקצועית. השבת המוחות הישראליים הגולים היא משימה לאומית ואני מאמין ביכולתנו ליצור מרכזי מחקר ותעשיה ברמה עולמית, שיהוו יעד מבוקש לחוקרים מהארץ ומהעולם.

בארץ מצויים המשאבים האנושיים והכלכליים הדרושים להקמת מרכזי המחקר האלה וחלקם עשוי להגיע אף  מהשקעות מחו"ל. בישראל וגם מחוצה לה, נמצאים מיטב המוחות המצפים לאתגר ולהזדמנות לפעול. אומת ההיי-טק והסטארט-אפ בנויה לכבוש את המקומות הראשונים הבאים. יש לנו תשתית מחקרית אקדמית בדמות מוסדות הטובים מסוגם בעולם ויש לנו נוער בעל מוטיבציה גבוהה ביותר, הצמא להוכיח את עצמו.

במקביל לפעילות בנושא החינוך וההשכלה אפעל בתחום המאוד חשוב, הצגת פניה היפות של ישראל  הנאורה והמתקדמת. אציג את תרומתה של ישראל הקטנה לאנושות כולה בתחומי הרפואה, החקלאות והטכנולוגיה. את היענותה הנעשית במהירות וללא היסוס לצרכי ארצות אחרות בעת אסונות טבע ואת ההישגים שלנו שהם מעל ומעבר לגודלה היחסי של ישראל. בשנים האחרונות צברתי ניסיון רב בעולם בפגישות עם נשיאים ומקבלי החלטות אחרים על פי הזמנתם, נאמתי במאות אוניברסיטאות וכינוסים בינלאומיים  כולל הרצאה מוזמנת במושב מיוחד של עצרת האו"ם בנושא יזמות  ופיתוח בעולם  השלישי.

בתאום עם הממשלה אפעל כנגד פעולות הדה לגיטימציה הנעשות בעולם שמקור לידתן באוניברסיטאות בעולם המערבי שבאופן טבעי פותחות בפני את שעריהן כמדען מוביל בעולם וזוכה פרס נובל. כפי שלחמתי תקופה ארוכה על העובדות ועל אמיתות תגליותיי כך ארתום את עצמי  למלחמה בהחרמה המכוערת והמעוותת הנרקמת נגדנו. אני משוכנע שהאמת תנצח וצריך לעזור לה בכך.

אני מצפה שחברי הכנסת יתנו לי את הזכות להתחרות על המועמדות לנשיאות ואחר כך יבחרו בי כדי שאזכה לשרת כנשיא את המדינה הנפלאה שלנו.

פרופ' דן שכטמן. הטכניון חיפה. זוכה פרס נובל בכימיה 2011. יזם ההשכלה המדעית החל מהגיל הרך והקורסים ליזמות טכנולוגית בטכניון.